קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
שמורת בריכת געש
שמורת בריכת געש - בריכה עונתית בה גדלים מיני צמחים נדירים.
בריכת געש, (עמית מנדלסון, 22/2/2000)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:בריכה עונתית
- אזור:השרון
- מפת סימון שבילים: {{{מפת סימון שבילים}}}
- מיקום: צפונית לקיבוץ געש
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת
- שטח:35.8 דונם
- תאריך הכרזה:18/9/1980
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע
השמורה נמצאת בצמוד ומצפון לקיבוץ געש, בקרבת אתר "חמי געש". ניתן לגשת לשמורה מאזור חמי געש, אולם הדרך עוברת בתחום מגרש הגולף של קיבוץ געש ומחייבת אישור מהקיבוץ למעבר בשטח.
נא להבדיל בין שמורת בריכת געש (שנמצאת מאחורי חמי געש) לבין שמורת געש שהיא אתר נפרד (ידועה גם בשם "שלולית געש" ושנמצאת בצמוד וממערב לכביש החוף).
רקע על שמורת בריכת געש
בריכת געש היא מהמערביות ביותר במישור החוף, שטחה המקורי היה 70 דונם ואגן ניקוז של 2820 דונם.
הבריכה היתה מוצפת במשך שנים ע"י ביוב של רפתות קיבוץ געש.
לכן, חל שינוי באופי האתר מבריכה עונתית לבריכת קבע, המושכת עופות מים בחורף. שטח הבריכה גדל בשנים גשומות, עד כדי הצפת קטעים מקיבוץ געש הסמוך.
כתוצאה מכך, ביצע הקיבוץ בראשית שנות ה- 2000, פעולות ניקוז נרחבות בחלקה הדרומי של הבריכה, מחוץ לתחום השמורה, ובשטח הוקם מאגר קבוע המופרד מהשמורה בסוללת עפר (כך ששטח הבריכה כיום חופף לשטח השמורה - כ- 35 דונם).
בשנת 2002 הופסק זיהום הבריכה בשפכי רפתות געש, עם העברתן לאתר מרוחק מהבריכה. בעקבות חפירת המאגר, חלו שינויים ניכרים במצב השמורה, עד כדי דליפת מים מהבריכה למאגר הנמוך ממנה. לאור זאת בוצעו פעולות לשיקום הבריכה בסביבות שנת 2011.
בבריכה גדלים צמחים נדירים כמו כף-הצפרדע האזמלנית, בוציץ סוככני, שוש קוצני ועטיינית מגובבת - דגן בלעדי לישראל, הנמצא בסכנת הכחדה.
בחורף 2013 התגלה בבריכה מחדש הדו-חי הנדיר חפרית עין-החתול, אחרי כ- 25 שנה בהם לא הייתה ידועה החפרית במקום.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת שמורת בריכת געש
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום והתהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת בריכת געש).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת בריכת געש).
- 25 שנה אחרי שנעלמה - צפרדע נדירה חזרה לבריכות במישור החוף - צפריר רינת, "הארץ", 31/1/2013.