נהריים - שביל הסכרים

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

נהריים - שביל הסכרים

שביל הסכרים מאפשר למטיילים הצצה נדירה לעבר נהר הירמוך, והיכרות עם מפעל החשמל הראשון בארץ ישראל.

נקודת עניין
אזור:הכינרת ושוליה
מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון והעמקים
מיקום: דרומית לקיבוץ אשדות-יעקב איחוד, כעשרה ק"מ דרומית לכינרת
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:חורף ואביב
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא
שעות ביקור:08:00 - 17:00 בחורף, עד 18:00 בקיץ. בימי שישי האתר נסגר בשעה 15:00.
כניסה:חינם
תאריך ביקור:3/3/2012
תאריך ביקור אחרון בשטח:3/3/2012

שביל הסכרים בנהריים, (עמית מנדלסון, 3/3/2012)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

נהריים - שביל הסכרים

שביל הסכרים, מרץ 2012

באתר נהריים נמצאים שרידיה המרשימים של תחנת כוח הידרו-חשמלית, הראשונה בארץ, שניצלה את מי הגיאויות בשני הנהרות הסמוכים אליה - הירדן והירמוך.

תחנת הכוח הוקמה בהתאם לחזונו של פנחס רוטנברג ונחנכה בשנת 1932. מרבית שטחי התחנה נמצאים בשטח שהוחכר מממלכת ירדן. בשטח זה הוקם גם יישוב הפועלים תל אור. במלחמת העצמאות הושבתה פעילות תחנת הכוח עם פלישת הצבא העיראקי דרך שטחי ירדן.

בשנת 1994, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן, נקבעו שני אזורים שהועברו לריבונות ירדנית אך עם זכויות שימוש מיוחדות לישראל למשך 25 שנה, האחד בנהריים והשני מול מושב צופר בערבה. אזור נהריים מוגדר כשטח בבעלות ישראלית, ועם אפשרות מעבר לחקלאים ותיירים לשטח זה. משנה זו ואילך נפתחה נהריים למעשה למבקרים ישראליים.

שנים ספורות לאחר מכן, בשנת 1997, ידעה נהריים את אחד האירועים הקשים ביותר בתולדות הסכם השלום. קבוצת בנות מבית שמש וממושב צלפון ביקרו בנהריים כאשר שבע מהן נרצחו בידי חייל ירדני שנתפס בידי חבריו ונשלח למאסר עולם. בעקבות האירוע, שגרם לזעזוע קשה, הגיע חוסיין מלך ירדן לניחום אבלים בבית שמש.

לזכר הבנות שנרצחו הקימה אורנה שמעוני אתר זיכרון - "גבעת הפרחים שנקטפו" המהווה חלק ממכלול הכניסה לנהריים.

איך להגיע:

הגישה לאתר נהריים היא מכביש 90 (כביש הבקעה), שישה ק"מ דרומית לצומת צמח ו- 18 ק"מ צפונית לצומת שאן. במקום יש שילוט הכוונה חום. לאחר כמאה מטרים נחצה את הירדן בגשר (סכר דלהמיה) ונמשיך בדרך עפר במקביל ל"תעלת האפס" (קטע מהדרך חופף לגדר המערכת) עוד כק"מ עד שנגיע לכניסה לאתר נהריים, שם נפנה שמאלה לעבר החניון.

כאשר גישה זו חסומה למבקרים (כפי שהיה בעת הביקור במרץ 2012), יש לפנות לקיבוץ אשדות יעקב איחוד (5.2 ק"מ דרומית לצומת צמח, 800 מ' צפונית למסעף נהריים), ואחרי 50 מטרים, ליד מסעדת "צל התמר" לפנות ימינה ולנסוע 1.5 ק"מ עד אתר נהריים. בימים כתיקונם כביש זה מוגדר ככביש חד סטרי ומשמש רק ליציאה מנהריים.

על האתר: נהריים - שביל הסכרים:

אחרי שנשלם בכניסה למקום (תשלום של 10 ש"ח למבוגר), נקבל דפדפת הדרכה, נעבור שער בגדר המערכת וניכנס לשביל הסכרים. שביל זה הוא טבעתי ואורכו המצטבר כ- 900 מ'.

נעבור בגשר מעל תעלת האפס - תעלה תפעולית שנועדה לאפשר הטיית זרימות שטפוניות בין הנהרות (הירדן והירמוך) בהתאם לצרכים של תחנת הכוח. כינויה של התעלה נובע מהיותה ישרה לחלוטין וללא הפרשי גובה. התעלה יבשה כיום. מייד לאחר התעלה, ניפרד מדרך העפר ונפנה ימינה בשביל היורד לתצפית על סכר העודפים, המקשר בין תעלת האפס לאפיק הירמוך.

נמשיך ונחלוף מתחת לגשר אבן נאה על נהר הירמוך (המשכו מערבה הוא גשר ביילי). לצד הגשר נמצא אשד יפה בירמוך. כתוצאה מניצול מי הירמוך במעלה הנהר, הן ע"י ישראל וירדן (מאז הסכם השלום) והן ע"י ירדן וסוריה (סכר מקריין ושאיבת מי הירמוך לתעלת הע'ור) - הצטמצמה מאד הזרימה בירמוך, והאשד נראה במיטבו רק בשנים גשומות. מעל לאשד נראה סכר הירמוך אליו נגיע בהמשך.

מכאן עולה השביל לדרך העפר לצד הירמוך. כדאי תחילה לפנות שמאלה (לכיוון החנייה) ולעלות לגשר האבן-ביילי, המאפשר תצפיות נוספות על הירמוך. קו הגבול הבינלאומי עובר במרכז הירמוך. עם זאת, המחסום הירדני ממוקם במרחק עשרות מטרים מעבר לגבול הבינלאומי.

עלייה למצפור כרוכה בטיפוס מצטבר של כ- 20 מ'.