שמורת מצוק ההעתקים

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

שמורת מצוק ההעתקים

מצוקים מרהיבים המבותרים ע"י קניונים עמוקים.

שמורת טבע
אזור:דרום מדבר יהודה
מאפיינים עיקריים:מצוקים
כניסה:בתשלום
יישובים סמוכים:קלי"ה, אבנת, מצפה שלם, עין גדי
עונות ביקור:חורף ואביב

מצב תכנוני:מוכרזת יו"ש
שטח:84600 דונם
תאריך הכרזה:30/8/1990

מבט ממעלה תמרים למצוק ההעתקים, (עמית מנדלסון, 15/11/2008)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

שמורת מצוק ההעתקים

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

איך להגיע:

מבט למפלי נחל חצצון, נובמבר 2004

השמורה משתרעת בצמוד וממערב לכביש מס' 90 - כביש חוף ים המלח, החל מק"מ אחד דרומית לנחל אוג בצפון, ועד ל"קו הירוק" בדרום.

גבולה המערבי של השמורה עובר רובו ככולו לאורך דרך הרכב הראשונה ממערב למצוק (סימון אדום 8301 בצפון השמורה ושחור-ירוק 8432/8531 בדרום השמורה).

מרבית תחום השמורה עד קו המצוק נמצאת בתחום שטח אש של צה"ל והביקור במסלולים מחייב אישור בטחוני.

שבילי טיול רבים עוברים בתחום השמורה. המומלצים שביניהם:

גן לאומי קומראן - ראש צוקים - עינות צוקים: שביל ירוק 8211 - דרך אדומה 8301 - שביל שחור 8215/8216.

מצוקי דרגות - נחל דרגה תיכון - מצפה מכוור - מצפה שלם: שביל ירוק 8333 - שביל אדום 8341 - שביל כחול 8405.

קניון נחל דרגה תחתון: שביל שחור 8426 - שביל ירוק 8428. שביל זה כרוך במעבר גבי מים רבים בשחייה וירידה בחבלים, ומומלץ רק ליודעי שחייה בלבד בימים בהם אין כל חשש לשטפונות באביב (בחורף קיימת סכנת היפותרמיה בחציית הגבים הרבים).

מצפה קדם - הר ישי: שביל אדום 8436 - מסלול זה מחייב גישה ברכב שטח לרמת המדבר מדרום לנחל חצצון, ומסתיים בשמורת עין גדי.

נחל סלוודורה: שביל כחול-שחור 8435-8436 - מסלול קצר המיועד למשפחות מיטיבות לכת, מתחיל ומסתיים בכביש 90 בין מצפה שלם לעין גדי.

כמו כן, נמצאים בשמורה מספר מסלולים בהם מותרת גלישת צוקים: נחל קומראן, נחל תמרים, נחל טור, נחל דרגה ונחל חצצון. הגלישה במסלולים אלו מיועדת לגולשים מנוסים בלבד, ובחלק מהמסלולים אסורה בעונת קינון הדורסים.

כל מסלולי הטיול בשמורה מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכרוכים בעליות וירידות תלולות וחשופות לשמש.

טיולים באזור זה גבו קורבנות רבים בתאונות מטיילים בעבר, ויש להקפיד במיוחד על כללי הזהירות והבטיחות - אי ירידה משבילים מסומנים, הצטיידות בכמות מים מספקת, הימנעות מטיול בתנאי מזג אוויר קשים או בימים בהם יש חשש לשטפונות, והימנעות מיציאה מאוחרת למסלול העלולה להכניס את המטיילים לשעות החשיכה.

רקע על שמורת מצוק ההעתקים:

השמורה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים - מצוק גבוה ומרשים המתנשא כחומה בצורה מעל ים המלח. הפרשי הגובה לאורך המצוק נעים מ- 200 מ' בקצהו הצפוני עד 650 מ' באזור נחל קדם מצפון לעין גדי. אורך השמורה כ- 35 ק"מ מצפון לדרום, ורוחבה נע בין 4-1 ק"מ ממזרח למערב.

המצוק נוצר כתוצאה מהיווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, ומבותר ע"י שורת ערוצים שחלקם התחתרו לאורך שברים משניים.

ערוצים אלו יצרו קניונים גדולים ועמוקם, וברובם נמצאים מפלים גבוהים, כמו מפלי נחל קדם (גובהם כ- 300 מ'), נחל חצצון (גובה המפל הגדול 116 מ' - המפל הגבוה ביותר המורשה לגלישת צוקים בישראל) ועוד. בחלק מהקניונים יש גבי מים המהווים מקור שתייה לבעלי החיים ומוקד משיכה נוסף למטיילים (כמו קניוני נחל דרגה ונחל תקוע תחתון).

השמורה כוללת גם קטע מקניון נחל ערוגות מעל ל"קו הירוק", באורך כ- 7 ק"מ בקו אווירי.

בתחום השמורה אין כמעט מעיינות, בניגוד לשפע המעיינות למרגלות המצוקים (רובם נכללים בשמורת עינות צוקים ובשמורת קנה וסמר). בצלע נחל תקוע נובע עין פרחאן (אינו מסומן במפות) וב"נחל סלוודורה" מצפון לעין גדי נובע מעיין זעיר נוסף ולצידו שיח גדול של סלוודורה פרסית. בנחל ערוגות נובע עין ערוגות, המהווה חלק ממכלול מקורות המים בנווה עין גדי. כמו כן, יש בשמורה מספר מאגורות - "הראבת אל מנקושיה" במעלה נחל חצצון ו"ביר אום אל קליב" בנחל ערוגות העילי.

הנוף המצוקי והמבותר בשמורה מקיים אוכלוסיית יעלים, שפני סלע, צבועים וזאבים כמו גם עופות דורסים. גם הנמר מצא מקלט כאן עד לשנים האחרונות (כיום יש ספק רב אם שרדו נמרים באזור זה). צומח השמורה כולל בין היתר עצי שיטה סלילנית (בעיקר במוצא הקניונים לחוף ים המלח), שיחי צלף קוצני, רכפתן המדבר, אבוטילון השיח ועוד. בין הגיאופיטים ניתן לפגוש במצוקים חצב מצוי.

עקב האתגר הטופוגרפי הקשה, אין בתחומי השמורה שרידי יישובי קבע. עם זאת, קיימים בשמורה שבילים עתיקים רבים, חלקם שימשו רועים בדווים עד לדורות האחרונים, ובמערות הרבות הפזורות במצוקים נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים. הבולט והמיוחד שבהם הוא מכתבים החתומים ע"י שמעון בן כוסבא, או כפי שהוא מוכר לנו כיום - "בר כוכבא", שפיקד על המרד ברומאים בשנים 135-132 לספירה. לאחר גילוי המכתבים במערות מורבעת וממצאים נוספים של כת האיסיים במערות קומראן, נשדדו רבות ממערות המצוקים בידי הבדווים המקומים, אך בסקרים ארכיאולוגיים יסודיים נמצאו שרידים קדומים נוספים, רובם באתרים קשים במיוחד לגישה.