הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חורבת אושה"
שורה 4: | שורה 4: | ||
|סוג=גן לאומי | |סוג=גן לאומי | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
− | |אזור=הגליל התחתון | + | |אזור=הגליל התחתון |
|יישובים סמוכים=רמת יוחנן | |יישובים סמוכים=רמת יוחנן | ||
|מאפיינים עיקריים=עתיקות | |מאפיינים עיקריים=עתיקות | ||
|שטח=263.55 | |שטח=263.55 | ||
− | + | |עונות ביקור=חורף ואביב | |
|מצב תכנוני=מוכרז | |מצב תכנוני=מוכרז | ||
|תאריך הכרזה=3/9/2009 | |תאריך הכרזה=3/9/2009 | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
==שירותים למטיילים== | ==שירותים למטיילים== | ||
אין באתר שירותים למטיילים. | אין באתר שירותים למטיילים. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
==קישורים נוספים== | ==קישורים נוספים== |
גרסה מ־14:02, 17 בדצמבר 2010
גן לאומי חורבת אושה שרידי יישוב קדום מתקופות היסטוריות שונות. | |
|
נבי הושאן |
על האתר
הגן הלאומי משתרע סביב חורבות אושה.
בדורות האחרונים, עד 1948, ישב באזור זה הכפר הפלסטיני הושה, שנכבש בקרבות רמת-יוחנן במלחמת העצמאות.
הכפר ישב על מקומה של אושה העתיקה - יישוב יהודי קדום, ששימש כאחד ממקומות מושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני.
על חשיבותה של אושה, מעיד גם הסיפור התלמודי על הריגת רבי יהודה בן בבא, שסמך זקנים לרבנות בין אושה ובין שפרעם.
באזור יש כיום עיי חורבות, משוכות צבר ועצים רבים של אלה אטלנטית, וצמחיית מעזבה בין החורבות.
מדרום לחורבת אושה (מחוץ לגבולות הגן הלאומי), נמצא מקאם נבי הושאן - ציון לקדוש מקומי, בקרבתו גדל אלון תבור עתיק.
מיקום וגישה
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח לכביש מס' 70, דרומית לדרך נוף יערות ציפורי.
ניתן להגיע לגן הלאומי בדרך נוף יערות ציפורי - דרך מסומנת ירוק מס' 4020 לכל רכב, מקרית אתא (בצומת הרחובות מנחם בגין ומרק שאגאל) או מכיוון הכביש המקשר בין היישובים עדי והרדוף.
אין גישה לגן הלאומי ולדרך הנוף מכביש מס' 70!
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
גן לאומי אושה העתיקה.