הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת איי חוף ראש הנקרה"
(←על האתר) |
(←מיקום וגישה) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
האיים נמצאים במרחק של כק"מ ויותר מהחוף, ואינם נגישים. | האיים נמצאים במרחק של כק"מ ויותר מהחוף, ואינם נגישים. | ||
− | {{שימולב|העלייה לאיים אסורה על מנת לא לפגוע בפעילות הקינון בהם.}} | + | {{שימולב|העלייה לאיים אסורה, וכך גם השהייה בים בתחום 150 מ' מהאיים - על מנת לא לפגוע בפעילות הקינון בהם.}} |
==שירותים למטיילים== | ==שירותים למטיילים== |
גרסה מ־17:19, 9 באוקטובר 2010
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
שמורת איי חוף ראש הנקרה איי כורכר המשמשים כאתר קינון לעופות מים. | |
מבט לאיים שחף ונחליאלי |
על האתר
איי החוף הם שריד מרכס הכורכר המערבי, שהוצף ברובו ונותרו ממנו הפסגות הגבוהות בלבד כאיים מבודדים במרחק מאות מטרים מקו החוף הקיים. בשמורה נכללים שלושה איים: אי שחף ואי נחליאלי (מערבית לשפך נחל בצת) ואי אכזיב (מערבית לגן לאומי אכזיב).
האיים שימשו בתקופות קדומות לחציבת כורכר, ונותרו בהם מחצבות כורכר קדומות, בקרקעיתן נותרו שרידי בריכות לאחסנת דגים.
בשטחי האיים נמצאו שרידי מבנים וחרסים מן התקופה הביזנטית.
גובהם המקורי של האיים אינו ידוע.
עקב בידודם של האיים הם משמשים אתר קינון לעופות מים - שחף צהוב-רגל ושחפית ים.
באיים תועדו גם מיני צומח נדירים - חרחבינה חופית ואוכם חופי.
תחום הכרזת השמורה כולל גם את שטח הים סביב האיים עצמם, אך לא כולל איים נוספים - אי תכלת, אי שגביון ושוניות אכזיב, המיועדים להכרזה במסגרת שמורת ים ראש הנקרה.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת בשני גושים נפרדים באיי החוף - אי שחף ואי נחליאלי מערבית לשפך נחל בצת, ואי אכזיב מערבית לגן לאומי אכזיב.
האיים נמצאים במרחק של כק"מ ויותר מהחוף, ואינם נגישים.
העלייה לאיים אסורה, וכך גם השהייה בים בתחום 150 מ' מהאיים - על מנת לא לפגוע בפעילות הקינון בהם.
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
חופי רחצה מוסדרים נמצאים בחוף בצת ובגן לאומי אכזיב.
עונות ביקור
האיים סגורים למבקרים. תצפית עליהם מחוף הים ומצוק ראש הנקרה ניתן לבצע כל השנה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
שמורת איי חוף אכזיב
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת איי חוף אכזיב).
- סקר ארכיאולוגי של מפת אכזיב ומפת חניתה - רפאל פרנקל ונמרוד גצוב, הוצאת רשות העתיקות, התשנ"ז.
- הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א' - אבי שמידע וגד פולק, הוצאת רשות הטבע והגנים, 2007.