קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת חורבת קרתה"
(←על האתר) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|יישובים סמוכים=עתלית | |יישובים סמוכים=עתלית | ||
|מאפיינים עיקריים=רכס כורכר | |מאפיינים עיקריים=רכס כורכר | ||
| + | |עונות ביקור=כל השנה | ||
|שטח=137 | |שטח=137 | ||
| − | + | |מצב תכנוני=מוכרזת | |
| − | |מצב תכנוני=מוכרזת | ||
|תאריך הכרזה=27/6/1996 | |תאריך הכרזה=27/6/1996 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
המצד הצלבני, שנקרא לה-דטרוא, הוקם במאה ה- 12, וחלש על המעבר הקדום החצוב ברכס מדרום לו. המצד מוקף בחפיר בולט, ואילו רוב המצד עצמו נהרס, כתוצאה מהתקפה מוסלמית בשנת 1220. | המצד הצלבני, שנקרא לה-דטרוא, הוקם במאה ה- 12, וחלש על המעבר הקדום החצוב ברכס מדרום לו. המצד מוקף בחפיר בולט, ואילו רוב המצד עצמו נהרס, כתוצאה מהתקפה מוסלמית בשנת 1220. | ||
| − | בקרבת המצד נמצאות אורוות חצובות | + | בקרבת המצד נמצאות אורוות חצובות בסלע, שהוקמו בתקופה הצלבנית. |
בדרום-מזרח השמורה, חצובות בסלע הכורכר האותיות ע' ות' בכתב פניקי קדום (מהמאה ה- 4 לפני הספירה), וייתכן שהן סימנו את תחום העיר הקדומה עתלית. | בדרום-מזרח השמורה, חצובות בסלע הכורכר האותיות ע' ות' בכתב פניקי קדום (מהמאה ה- 4 לפני הספירה), וייתכן שהן סימנו את תחום העיר הקדומה עתלית. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
כמו כן, נטוע באפיק חלקה המערבי של שדרת דקלי הוושינגטוניה המפורסמת, בין תחנת הנסיונות של אהרן אהרונסון לים התיכון. | כמו כן, נטוע באפיק חלקה המערבי של שדרת דקלי הוושינגטוניה המפורסמת, בין תחנת הנסיונות של אהרן אהרונסון לים התיכון. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
| שורה 48: | שורה 44: | ||
ניתן לגשת לשמורה מחורשת לימור, לצד כביש מס' 7110 המוביל לעתלית, ומכביש ללא מיספור המסתעף מכביש זה ומוביל למחנה עתלית. | ניתן לגשת לשמורה מחורשת לימור, לצד כביש מס' 7110 המוביל לעתלית, ומכביש ללא מיספור המסתעף מכביש זה ומוביל למחנה עתלית. | ||
| − | שביל מסומן כחול 4195 מקיף את השמורה (מתחיל ומסתיים בחורשת לימור), ושביל מסומן שחור (לא ממוספר), מקשר את השמורה עם כביש הגישה למחנה עתלית. | + | שביל מסומן כחול מס' 4195 מקיף את השמורה (מתחיל ומסתיים בחורשת לימור), ושביל מסומן שחור (לא ממוספר), מקשר את השמורה עם כביש הגישה למחנה עתלית. |
להלן [http://www.parks.org.il/files/carta.pdf מסלול טיול בשמורת חורבת קרתה] (מאתר רשות הטבע והגנים). | להלן [http://www.parks.org.il/files/carta.pdf מסלול טיול בשמורת חורבת קרתה] (מאתר רשות הטבע והגנים). | ||
| שורה 54: | שורה 50: | ||
==שירותים למטיילים== | ==שירותים למטיילים== | ||
שני מגרשי חנייה בשני צידי השמורה. בצד המזרחי יש גם חניון מטיילים בחורשת לימור (לרוב לא נקי). | שני מגרשי חנייה בשני צידי השמורה. בצד המזרחי יש גם חניון מטיילים בחורשת לימור (לרוב לא נקי). | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים נוספים== | ==קישורים נוספים== | ||
| שורה 62: | שורה 55: | ||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
| − | שמורת מיצר עתלית | + | שמורת מיצר עתלית. |
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
| שורה 70: | שורה 63: | ||
*[http://www.parks.org.il/files/carta.pdf דפדפת מידע] באתר רשות הטבע והגנים (הפתיחה איטית). | *[http://www.parks.org.il/files/carta.pdf דפדפת מידע] באתר רשות הטבע והגנים (הפתיחה איטית). | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:מערות בישראל]] | ||
גרסה מ־19:26, 7 באוגוסט 2010
| שמורת חורבת קרתה רכס כורכר גדוש בצמחייה ובשרידי עבר מרשימים. | |
אורוות חצובות בחורבת קרתה | |
על האתר
בשמורה חוצה נחל אורן את רכס הכורכר בפרצה מלאכותית קדומה, המנקזת את מי הנחל לים.
רוב הרכס נחצב כבר בתקופות קדומות לבניית יישובים באזור ובפרט העיר הקדומה עתלית. רק באזור המצד שמר הרכס על גובהו המקורי.
המצד הצלבני, שנקרא לה-דטרוא, הוקם במאה ה- 12, וחלש על המעבר הקדום החצוב ברכס מדרום לו. המצד מוקף בחפיר בולט, ואילו רוב המצד עצמו נהרס, כתוצאה מהתקפה מוסלמית בשנת 1220.
בקרבת המצד נמצאות אורוות חצובות בסלע, שהוקמו בתקופה הצלבנית.
בדרום-מזרח השמורה, חצובות בסלע הכורכר האותיות ע' ות' בכתב פניקי קדום (מהמאה ה- 4 לפני הספירה), וייתכן שהן סימנו את תחום העיר הקדומה עתלית.
מבריכת המים הנמצאת בצפון השמורה, נשקפת תצפית מרשימה לעבר מבצר עתלית, חוף הים ובריכות המלח.
ברכס הכורכר גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, כאשר לעצים צורת "דגל" בשל הקירבה לים.
מינים בולטים נוספים הצומחים ברכס, כוללים קורנית מקורקפת, פיגם מצוי ועוד.
בין הגיאופיטים, יש בשמורה ריכוזים יפים של חצב מצוי, סתוונית היורה, עירית גדולה, כרכום גיירדו ונרקיס מצוי.
באפיק נחל אורן גדלה צמחיית מים, עם זיקה לצומח מלחות - אשלים, שיח אברהם ועוד.
כמו כן, נטוע באפיק חלקה המערבי של שדרת דקלי הוושינגטוניה המפורסמת, בין תחנת הנסיונות של אהרן אהרונסון לים התיכון.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת דרומית-מערבית למחלף עתלית, בין חורשת לימור וחוף הים בשפך נחל אורן.
ניתן לגשת לשמורה מחורשת לימור, לצד כביש מס' 7110 המוביל לעתלית, ומכביש ללא מיספור המסתעף מכביש זה ומוביל למחנה עתלית.
שביל מסומן כחול מס' 4195 מקיף את השמורה (מתחיל ומסתיים בחורשת לימור), ושביל מסומן שחור (לא ממוספר), מקשר את השמורה עם כביש הגישה למחנה עתלית.
להלן מסלול טיול בשמורת חורבת קרתה (מאתר רשות הטבע והגנים).
שירותים למטיילים
שני מגרשי חנייה בשני צידי השמורה. בצד המזרחי יש גם חניון מטיילים בחורשת לימור (לרוב לא נקי).
קישורים נוספים
סקר חוף הכרמל - עתלית-חיפה - מאתר דש"א - דמותה של ארץ
שמות נוספים לאתר
שמורת מיצר עתלית.
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת מצר עתלית).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת מיצר עתלית).
- דפדפת מידע באתר רשות הטבע והגנים (הפתיחה איטית).