הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מערות חזן"
(←ספרות מומלצת) |
|||
שורה 7: | שורה 7: | ||
|יישובים סמוכים=אמציה, גבעות חזן (מתוכנן) | |יישובים סמוכים=אמציה, גבעות חזן (מתוכנן) | ||
|מאפיינים עיקריים=עתיקות | |מאפיינים עיקריים=עתיקות | ||
− | + | |שטח=1268 | |
|מצב תכנוני=תכנון מתקדם | |מצב תכנוני=תכנון מתקדם | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=9/4/2007 | |תאריך צילום=9/4/2007 | ||
− | |סקירה= | + | |סקירה=מכלול מערכות מסתור ושרידי בוסתנים. |
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
}} | }} | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
+ | באתר נכלל אזור גבעות סמוך למושב אמציה, ובו שרידי בוסתנים (שימשו את הכפר דווימה עד 1948). | ||
+ | |||
בתחום האתר נמצאת מערכת מסתור גדולה ומרשימה, המשלבת מתקנים חקלאיים ומאגרי מים. המערכת התגלתה ע"י חברי מושב אמציה בשנת 1979. | בתחום האתר נמצאת מערכת מסתור גדולה ומרשימה, המשלבת מתקנים חקלאיים ומאגרי מים. המערכת התגלתה ע"י חברי מושב אמציה בשנת 1979. | ||
שורה 46: | שורה 48: | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
הגן הלאומי ממוקם מדרום למושב אמציה, בצמוד וממזרח לכביש המוביל למאגר אדוריים ושטחי אש של צה"ל. | הגן הלאומי ממוקם מדרום למושב אמציה, בצמוד וממזרח לכביש המוביל למאגר אדוריים ושטחי אש של צה"ל. | ||
+ | |||
+ | הגישה לאזור היא מכביש המסתעף בצומת לכיש מכביש מס' 35 (קריית גת - בית גוברין). | ||
{{שימולב|האתר סגור כיום למטיילים ומגודר. עד לפתיחתו מחדש הכניסה אסורה! קיימת סכנת נפילה לבורות ומערות בתחום האתר!}} | {{שימולב|האתר סגור כיום למטיילים ומגודר. עד לפתיחתו מחדש הכניסה אסורה! קיימת סכנת נפילה לבורות ומערות בתחום האתר!}} | ||
==שירותים למטיילים== | ==שירותים למטיילים== | ||
− | מגרש חנייה. עד לפתיחת האתר מחדש, אין באתר שירותים למטיילים. | + | מגרש חנייה. |
+ | |||
+ | עד לפתיחת האתר מחדש, אין באתר שירותים למטיילים. | ||
==עונות ביקור== | ==עונות ביקור== |
גרסה מ־05:54, 29 באוגוסט 2009
גן לאומי מערות חזן מכלול מערכות מסתור ושרידי בוסתנים. | |
|
חדר אחסון קנקנים במערות חזן |
על האתר
באתר נכלל אזור גבעות סמוך למושב אמציה, ובו שרידי בוסתנים (שימשו את הכפר דווימה עד 1948).
בתחום האתר נמצאת מערכת מסתור גדולה ומרשימה, המשלבת מתקנים חקלאיים ומאגרי מים. המערכת התגלתה ע"י חברי מושב אמציה בשנת 1979.
המערכת כוללת 35 חללים תת קרקעיים ומחילות באורך כולל של כ- 220 מ' ושטח כ- 650 מ"ר, והיא אחת המשוכללות ביותר שנתגלו בשפלת יהודה.
בחפירות באתר התגלו שרידי יישוב שהתקיים בהפסקות מאז סוף ימי בית שני ועד לתקופה הערבית הקדומה, לאורך כ- 700 שנה. החללים התת-קרקעיים שימשו את יושבי האתר לאורך כל תקופת קיומו של היישוב, למטרות שונות - מגורים, מסתור, אחסון מוצרים ופעילות תעשייתית.
האלמנטים במערכת כוללים שני בורות פעמון חצובים, שהיו קיימים באתר לפני חציבת המערכת התת-קרקעית ושולבו בה, בית בד, פיר אנכי בעומק 8 מ', ארבעה חדרי אחסון לקנקנים - חדרים שברצפתם חצובות שקערוריות להצבת קנקני אגירה. במרבית החדרים נחצבו 150-145 שקעים עגולים, למעט אחד החדרים בו נחצבו 194 שקעים. באחד החדרים התגלו בחפירות קנקנים שלמים, כך שניתן להסיק בוודאות שמטרת השקערוריות היתה להציב קנקנים בחדר. ככל הנראה בקנקנים אוחסן שמן, ובהתחשב בנפח קנקן של 15 ליטר, עולה כי במערכת כולה ניתן היה לאחסן כ- 10,500 ליטר נוזלים. תעלות אגירה בין השקעים, איפשרו ניקוז נוזלים מקנקנים שבורים והזרמתם לבורות איגום בנקודה הנמוכה בחדר, ובכך לשמור באופן מקסימאלי על הנוזל היקר.
היקפו המרשים של מפעל האגירה מוציא מכלל אפשרות שהיה זה מפעל פרטי, ויש להניח שהמערכת נחצבה ע"י גורם ציבורי/ממלכתי. ניכר מאמץ להסתיר את חדרי האיחסון.
רשת של מחילות מקשרת בין כל חלקי המערכת. חלק מהמחילות רחבות יחסית ומאפשרות לנוע בהליכה שפופה, ואחרות צרות ומחייבות הליכה על ארבע או זחילה. לאורך המחילות ובחדרים חצובים שקעים לנרות תאורה. רשת זו נבנתה ככל הנראה לאחר שהוקמו חדרי האחסון, ונועדה להתאים את המערכת לצרכי מסתור.
לאחר שלב המסתור, נעזבה המערכת התת-קרקעית והתמלאה בסחף. היישוב באתר התחדש בראשית התקופה הביזנטית, ונפסק בראשית התקופה הערבית הקדומה.
מרבית שרידי היישוב מעל למערכת המערות שייכים לתקופה הביזנטית, והמערכת עברה שינויים והתאמות לאורך השנים - בפרט בראשית התקופה הביזנטית.
באתר בוצעו חפירות שוד נרחבות בטרם החלו החפירות הארכיאולוגיות המסודרות, וכ- 80% מחללי המערכת נחפרו תחילה ע"י שודדי עתיקות - גורם שפגע בעדויות לשלב השיא בקיום המערכת - שלב שהתרחש במאה הראשונה עד מחצית המאה השנייה לספירה הנוצרית, ובו נחצבו חללי האחסון ולאחר מכן הותאם המקום למסתור.
לצד מערכת המסתור נמצאת מערת קולומבריום.
המקום הופעל בעבר ע"י חברי מושב אמציה, ונסגר לביקורים בתחילת שנות ה- 2000'.
מצב סטטוטורי
האתר הוצע בעבר כחלק משמורת גבעת גד, אולם לא נכלל בתחום השמורה המוכרזת.
במסגרת תוכנית המתאר החדשה למזרח לכיש, הנמצאת בהכנה, יש כוונה להפוך את המקום לגן לאומי.
מיקום וגישה
הגן הלאומי ממוקם מדרום למושב אמציה, בצמוד וממזרח לכביש המוביל למאגר אדוריים ושטחי אש של צה"ל.
הגישה לאזור היא מכביש המסתעף בצומת לכיש מכביש מס' 35 (קריית גת - בית גוברין).
האתר סגור כיום למטיילים ומגודר. עד לפתיחתו מחדש הכניסה אסורה! קיימת סכנת נפילה לבורות ומערות בתחום האתר!
שירותים למטיילים
מגרש חנייה.
עד לפתיחת האתר מחדש, אין באתר שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
- מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 127-115 - המערכת התת-קרקעית ב"אחוזת חזן").