יום טיול ברומא

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים מעבר לים   /   יום טיול ברומא

טיול יום אינטנסיבי ברומא

מסלול זה מתאר יום שלם של הליכה בין רבים מהאתרים התיירותיים המרכזיים בעיר, הטיול התקיים במזג אוויר נוח בחודש מאי 2024.

ראשית כל אציין כי העיר מאד צפופה ועמוסה בתיירים, במיוחד בסופי שבוע, והתורים בחלק מהמקומות ארוכים מאד. מומלץ להשכים קודם ולצאת לעיר כבר בשעות הבוקר המוקדמות כדי להגיע לאתרים המבוקשים יותר לפני שמתחילים התורים הרציניים.

התחלנו את מסלולנו במזרקת טרווי המפורסמת שברומא (Fontana di Trevi), הידועה גם בתור "מזרקת המשאלות". המזרקה הוקמה סביב שנת 1735, לפני כמאתיים שנה. תיירים רבים מציפים את המזרקה בכל שעות היום, בזכות האמונה שניתן להביע כאן משאלה בזריקת מטבע, ובזכות הפרסום שיצא לה בסרטים שונים בהם כיכבה. כדאי להתחיל שם מוקדם מאד. אפילו בשבע בבוקר.

מזרקת המשאלות - מזרקת טרווי, רומא

ממזרקת טרווי נשים את פעמינו לעבר הפנתיאון, אך בדרך לשם מומלץ לעצור להצצה של כמה דקות בכנסיית Chiesa di Sant'iganzo di loyola. יש כאן תקרות מאויירות מרשימות (פרסקאות), אך "האטרקציה" כאן היא שהציבו כאן מראה יפה באמצע הכנסייה המשקפת את הפרסקאות מלמעלה, ומלפניה תור ארוך של ממתינים. המראה מולבנת עד שמשלשלים יורו אחד בצד המראה, ואז היא הופכת להיות מראה למשך כדקה ומאפשרת לאנשים להצטלם מולה בטלפון עם הרקע הפוטוגני המרשים של התקרות המאויירות מאחוריהם. קוריוז חביב ופוטוגני.

פסל קנטאור מודרני בפומפיי (יצור מיתולוגי של אדם בעל גוף סוס)

מהכנסייה זה עניין של דקות הליכה ספורות עד שמגיעים לפנתיאון. הפנתיאון היה עמוס וגם אליו כדאי להגיע מוקדם. עלות הכניסה 5 יורו, אך חינם לילדים ולנכים. מדובר במבנה מעוגל עם חזית מרשימה הניצבת על עמודי אבן (מולה ניצב אובליסק מצרי עם חריטות בכתב חרטומים, בלב מזרקה, אשר הייתה בשיפוצים במהלך ביקורנו במקום), אך בפנים מתברר שזהו מבנה עגול עם כיפה קמורה גדולה. הפנתיאון נבנה לפני כ-1900 שנה ונחשב למבנה הרומי המונומנטלי העתיק ביותר שנשמר הכי טוב במשך 1900 שנות קיומו.

הפנתיאון שימש בעבר כמקדש כללי (זהו פירוש השם פנתיאון ביוונית - מקום סגידה לכל האלים), ובמהלך השנים היו לו ייעודים שונים - שלטוני (כמיקום כינוס לסנאט הרומי), דתי (ככנסייה) וכיום תיירותי (כמוזיאון).

הפנתיאון - המבנה הרומי הכי שמור מבין כל המבנים המונומנטליים ברומא

בתוך הפנתיאון נראה את תקרת הכיפה, שנחשבה במשך למעלה מאלף שנה ככיפת המבנה הגדולה ביותר בעולם, עד שהבכורה ניטלה ממנה ע"י כנסייה בפירנצה, אבל עדיין מחזיקה בתואר כיפת הבטון הגדולה שבעולם שנבנתה ללא חיזוק בפלדה. במרכז הכיפה ישנו פתח עגול שמאפשר כניסת אור טבעי מבחוץ.

בהיקף החדר המעגלי ישנן נישות שונות, המוקדשות לאלמנטים נוצריים ולדמויות חשובות בתולדות איטליה וביניהן קברו של המלך ויקטור עמנואל השני, אשר פעל רבות לאיחוד איטליה במאה ה-19, הוכרז כמלך הראשון של ממלכת איטליה המאוחדת לראשונה מזה כ-1500 שנה, ונחשב בעיני איטלקים רבים כאבי המולדת, ובהתאם למעמדו נקבר בפנתיאון.

הפנתיאון - מבט מבפנים לעבר תקרת הכיפה

כעת נשים את פעמינו לכיכר נאבונה (פיאצה נאבונה - piazza Navona). נוכל להבחין מיד שזוהי כיכר אליפטית, זכר לזירת מירוצי הסוסים העתיקה שהתנהלה כאן בימי הרומאים. בלב הבריכה ניצבת בריכה מרכזית הנקראת מזרקת ארבעת הנהרות, שהוקמה סביב שנת 1650. ארבעה פסלי שיש מרשימים שהוצבו במזרקה המייצגים את ארבעת הנהרות הגדולים שבעולם - הנילוס באפריקה, הדנובה באירופה, הגנגס באירופה וריו דה לה פלטה שמייצג את אמריקה, ומעליהם מתנשא אובליסק מצרי המעוטר בכתובות הירוגליפיות. מול המזרקה ישנה בזיליקה רחבת ממדים ומרשימה ששווה להציץ בה למספר דקות.

פיאצה נאבונה - הכיכר ובליבה מזרקת ארבעת הנהרות והאובליסק המצרי

הליכה קצרה מפיאצה נאבונה תביא אותנו במהרה לשוק הפרחים (Campo di fiori). זהו שוק ססגוני וצבעוני, עם הרבה שמשיות שמצילות על הדוכנים. למרות שמו (שוק הפרחים), יש כאן הרבה יותר מדוכני פרחים בלבד, ומתבלט בעיקר במגוון הירקות, חלקם פחות מוכרים בישראל, ובצבעוניות שלהם. כיף להסתובב בין הדוכנים ולהתרשם מההיצע המעניין. פרט טריוויה מעברו הרחוק של השוק - כאן בשנת 1553 הועלו באש ספרי תלמוד שהוחרמו מהקהילה היהודית בעיר, זמן לא רב לפני שיהודי העיר אולצו לעזוב את בתיהם ולהצטופף בגטו יהודי סגור שהוגדר עבורם למשך 300 השנה הבאות, ועוד נגיע אליו בהמשך.

שוק הפרחים ברומא - Campo di fiori

משוק הפרחים נתקדם לעבר נהר טיבר, החוצה את רומא. נעלה בגשר Ponte Sisto וניכנס לשכונת Trastevere (שפירוש שמה הוא בעצם "עבר נהר הטיבר"), שכונה באווירה צעירה, משופעת במסעדות טובות ופחות עמוסה בתיירים. הגענו בעקבות המלצה באינסטגרם למסעדת Tonnarello - מסעדה מבוקשת, עם 30 אלף פוסטים באינסטגרם ומעל 70 אלף דירוגים בגוגל מפות (בציון ממוצע 4.7, נכון למאי 2024)!, ומספרים עליה שיש תור ארוך בכניסה למסעדה. עם נתונים כאלה אי אפשר להתווכח. אמנם המסעדה הייתה עמוסה באנשים, אך גדולה מספיק להכיל את כולם, ולמזלנו לא היה תור כלל כשהגענו. המנות היו טובות אך לא עפנו עליהן במיוחד. הן יותר בסגנון עממי פשוט ואולי זה סוד המשיכה של המסעדה.

מסעדת Tonnarello המבוקשת בשכונת Trastevere

לאחר ששבענו ויצאנו מהמסעדה, המשכנו חזרה לנהר הטיבר והגענו לגשר Ponte Palatino. הנהר יפה למדי בנקודה זו. עם מפל רדוד אך רחב, שופע בעצים ירוקים ועתיקות מתחת לגשר. אך לא עלינו כאן על הגשר אלא המשכנו מערבה לאורך גדת הנהר לגשר הבא - Ponte Cestio. כאן נעבור לצד השני של הגשר. לא ממש מרגישים בנקודה זו, אבל בעצם לא חזרנו עדיין לגדה המזרחית של הנהר אלא עלינו על אי טיבר ששוכן בלב הנהר. האי בנוי כולו ומרגיש כמו חלק בלתי נפרד מהעיר רומא. לא מרגישים שאנו נמצאים על אי קטן בלב הנהר. המשך הליכה קצרצרה תביא אותנו לגשר השני שמחזיר אותנו לגדה המזרחית - גשר פבריציו (Ponte Fabricio). הגשר בנקודה זו מרשים - שילוב של סלעים רבים, זרימה, עצים ירוקים משני צדי הנהר ושמיים כחולים. הנוף מרהיב ומרגיע - מרגישים כמו בלב הטבע למרות שאנו בלב העיר. גשר זה נקרא גם "גשר ארבעת הראשים" - זהו הגשר הרומי העתיק ביותר, עוד משנת 62 לפני הספירה. בימי הביניים גשר זה אף נקרא "גשר היהודים", בשל סמיכותו לגטו היהודי של רומא.

מבט לעבר נהר הטיבר מגשר פבריציו - Ponte Fabricio

כפי שכבר ניחשתם, מיד אחרי "גשר היהודים" הגענו לאזור הגטו היהודי של רומא. הגטו הוקם בשנת 1555 לאחר שהאפיפיור פאולוס הרביעי מחה על כך שיהודי העיר חיו בחופשיות בין הנוצרים, ופעל כדי לבודד אותם חברתית. בסדרות גזרות קשות שהוטלו על היהודים, הם נצטוו למכור את בתיהם, לעזוב את שאר חלקי העיר ולעבור להתגורר בגטו צפוף על שפת נהר הטיבר (שלעתים קרובות היה עולה על גדותיו בחורף). הותר ליהודים לצאת מהגטו בשעות היום, אך נדרשו לחזור אליו מדי ערב, ואז הגטו היה ננעל על שלושת שעריו עד לזריחה. רק לאחר יותר מ-300 שנות בידוד חברתי, בשנת 1870, בעקבות הקמת הרפובליקה האיטלקית וביטול שלטון האפיפיור ברומא, יהודי העיר הפכו לאזרחים איטלקיים שווי זכויות והגטו נסגר ופורק.

חדי העין יבחינו בחנוכייה ענקית משמאל מיד עם הירידה מהגשר - היא שוכנת בחצר המוזיאון היהודי (Museo Ebraico). נקיף את המוזיאון ונגיע לכניסה המאובטחת, המקום מאובטח 24/7 מאז הפיגוע שהתרחש בבית הכנסת כאן בשנת 1982 - בו נפצעו 40 אנשים ותינוק בן שנתיים נהרג.

כרטיס כניסה עולה 11 יורו (נכון למאי 2024) ומשלב כניסה הן למוזיאון (בחלק התת קרקעי) והן לבית הכנסת שמעליו, כולל סיורים מודרכים בשפות שונות. המוזיאון מעניין מאד ומספר על ההיסטוריה של יהודי העיר, ואף על יהודי לוב, שנאלצו לעקור מבתיהם לאחר מלחמת ששת הימים ורבים מהם נקלטו ברומא.

המוזיאון היהודי ברומא

במהלך הסיור המודרך שלקחנו במוזיאון, עלינו גם לבית הכנסת שנמצא במפלס הקרקע. בית הכנסת גדול ומרשים, והוקם בשנת 1904, עם צבעים דומיננטיים של חום ותקרה המאויירת בכוכבים על רקע כחול - זכר להבטחה האלוקית להרבות את זרעו של אברהם ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים.

בית הכנסת הגדול של רומא

במרחק כ-100 מטר ימינה ביציאה מבית הכנסת שוכן מקבץ אתרי עתיקות ששווים הצצה, וביניהם תאטרון רומי עתיק (Teatro di Marcello), שרידי מקדש אפולו (עם 3 עמודי אבן נישאים). מכאן נמשיך ברחוב via del portico d'ottavia, כאן יש ריכוז מסעדות כשרות המתקראות על שם הגטו (מסעדת 'בגטו' (Ba'ghetto), מסעדת Renato al Ghetto ואף פיצרייה כשרה חלבית בשם BONA, שמסתבר שהיא חלק מרשת פיצריות בעיר, אלא שכאן הסניף הוא כשר. וכן חנויות עם מזכרות יהודיות. כאן ניתן להתיישב לאכול לנוח. ובזאת סיימנו את טיולנו הרגלי, אמנם כ-4 ק"מ בלבד על גבי המפה, אך גדוש באתרים ובחוויות. במידה ועוד נשאר כוח להמשיך ולטייל כל שעות אחה"צ והערב, מומלץ להמשיך מכאן לאנדרטת ויטוריו עמנואלה המרשימה, ומאחוריו לעלות במדרגות לראש הגבעה, משם ישנה תצפית מרשימה לעבר הפורום הרומאי. לוקיישן מושלם לצילומי עתיקות מכל הכיוונים.

תאטרון די מרצלו - Teatro di Marcello

לטיול זה ואחרים מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל כולל ביטוח מזוודות.