קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל לכיש"
(←על האתר) |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
}} | }} | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
| − | + | תל לכיש, ששטחו 124 דונם, הוא אחד התילים הגדולים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בישראל. | |
| + | |||
| + | לכיש היתה עיר מרכזית בשפלת יהודה בתקופות הכנעניות ובתקופת ממלכת יהודה. התל חולש על נחל לכיש לאורכו עברה דרך קדומה מהשפלה לגב ההר. | ||
| + | |||
| + | העיר הכנענית נהרסה ככל הנראה במאה ה- 12 לפני הספירה הנוצרית בידי בני ישראל, ונבנתה מחדש במאה ה- 10 לפנה"ס, בתקופת הממלכה המאוחדת. | ||
| + | |||
| + | לאחר פילוג הממלכה, הפכה לכיש לעיר השנייה בחשיבותה ובעוצמתה בממלכת יהודה. | ||
| + | |||
| + | סנחריב מלך אשור כבש את העיר בשנת 701 לפנה"ס, ועם התמוטטות ממלכת אשור חזרה לכיש לידי ממלכת יהודה. | ||
| + | |||
| + | העיר נכבשה שוב ע"י נבוכדנאצר מלך בבל במהלך השנים 586-588 לפנה"ס. יישוב במקום התקיים עדיין בתקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר מכן, ככל הנראה, ניטש היישוב סופית. | ||
| + | |||
| + | חפירות בתל לכיש החלו בתקופת המנדט הבריטי, ע"י משלחת בריטית בראשותו של הארכיאולוג סטרקי. | ||
| + | |||
| + | החפירות החלו ב- 1932, והסתיימו ב- 1938, כאשר הרצח סטרקי בידי ערבים. החפירות בוצעו בהיקף נרחב. | ||
| + | |||
| + | חפירות נוספות נערכו בשנות ה- 60', ובשנים 1987-1973 בוצעו חפירות בראשות פרופ' אוסישקין, במהלכן אומת סופית זיהוי התל עם לכיש העתיקה. | ||
| + | |||
| + | שני ממצאים בולטים הקשורים ללכיש הם תבליט שנמצא בארמון מלך אשור בנינווה ובו מתועד כיבוש העיר, ו"חרסי לכיש" - חרסים שהתגלו בקרבת שער העיר לכיש, ובהם אוסף מכתבים בכתב עברי קדום, מאדם בשם הושעיה לאדם בכיר או מפקד צבאי בשם יאוש. | ||
| + | |||
| + | באתר ניתן לראות כיום את שרידי סוללת המצור האשורית, מכלול חדרים בשער העיר, שרידי ארמון המושל מתקופת ממלכת יהודה, מקדש קדום מהתקופה הכנענית, ובאר עמוקה (עומקה 44 מטרים) במזרח התל. | ||
| + | |||
| + | מידע נוסף יעודכן בעתיד. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
גרסה מ־10:12, 18 בנובמבר 2008
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| גן לאומי תל לכיש עיר ישראלית קדומה. | |
|
תל לכיש - מבט לשער העיר |
על האתר
תל לכיש, ששטחו 124 דונם, הוא אחד התילים הגדולים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בישראל.
לכיש היתה עיר מרכזית בשפלת יהודה בתקופות הכנעניות ובתקופת ממלכת יהודה. התל חולש על נחל לכיש לאורכו עברה דרך קדומה מהשפלה לגב ההר.
העיר הכנענית נהרסה ככל הנראה במאה ה- 12 לפני הספירה הנוצרית בידי בני ישראל, ונבנתה מחדש במאה ה- 10 לפנה"ס, בתקופת הממלכה המאוחדת.
לאחר פילוג הממלכה, הפכה לכיש לעיר השנייה בחשיבותה ובעוצמתה בממלכת יהודה.
סנחריב מלך אשור כבש את העיר בשנת 701 לפנה"ס, ועם התמוטטות ממלכת אשור חזרה לכיש לידי ממלכת יהודה.
העיר נכבשה שוב ע"י נבוכדנאצר מלך בבל במהלך השנים 586-588 לפנה"ס. יישוב במקום התקיים עדיין בתקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר מכן, ככל הנראה, ניטש היישוב סופית.
חפירות בתל לכיש החלו בתקופת המנדט הבריטי, ע"י משלחת בריטית בראשותו של הארכיאולוג סטרקי.
החפירות החלו ב- 1932, והסתיימו ב- 1938, כאשר הרצח סטרקי בידי ערבים. החפירות בוצעו בהיקף נרחב.
חפירות נוספות נערכו בשנות ה- 60', ובשנים 1987-1973 בוצעו חפירות בראשות פרופ' אוסישקין, במהלכן אומת סופית זיהוי התל עם לכיש העתיקה.
שני ממצאים בולטים הקשורים ללכיש הם תבליט שנמצא בארמון מלך אשור בנינווה ובו מתועד כיבוש העיר, ו"חרסי לכיש" - חרסים שהתגלו בקרבת שער העיר לכיש, ובהם אוסף מכתבים בכתב עברי קדום, מאדם בשם הושעיה לאדם בכיר או מפקד צבאי בשם יאוש.
באתר ניתן לראות כיום את שרידי סוללת המצור האשורית, מכלול חדרים בשער העיר, שרידי ארמון המושל מתקופת ממלכת יהודה, מקדש קדום מהתקופה הכנענית, ובאר עמוקה (עומקה 44 מטרים) במזרח התל.
מידע נוסף יעודכן בעתיד.
מיקום וגישה
הגן הלאומי נמצא בין מושב לכיש לכביש מס' 3415 (צומת לכיש-אמציה).
דרך גישה לאתר מסתעפת מכביש הגישה למושב לכיש, לפני שער המושב פנייה שמאלה ונסיעה כחצי ק"מ בדרך הצמודה לגדר היישוב, עד לחניון מטיילים ממנו יוצא שביל הליכה לאתרי התל.
השביל אינו מעגלי, ומסתיים בקרבת כביש מס' 3415 (ליד הגשר על נחל לכיש), אולם ניתן לבצע גם קטע הליכה מעגלי בתל ולשוב לחנייה.
פרטים נוספים יעודכנו בעתיד.
שירותים למטיילים
אתר ביקור ללא תשלום.
עונות ביקור
כל השנה (בעונות החמות, מומלץ בבוקר או בשעות אחר-הצהריים).
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
דפדפת באתר.