נחל זרד - ואדי חסא

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים בירדן ובסיני   /   נחל זרד - ואדי חסא

נחל זרד (ואדי חסא) - טיול חובה לאוהבי ירדן

• משך מסלול: מספר ימים
• מיקום: גבול מואב ואדום, בין טפילה לצאפי
• סוג מסלול: טיול בן מספר ימים
• עונות מומלצות: אביב וסתיו

טרק בנחל זרד

ירדן, שכנתנו המדברית ממזרח, מציעה למטיילים חובבי ההרפתקאות עשרות רבות של קניונים עמוקים, ובהם פלגי מים זורמים, מפלים ותצורות גיאולוגיות מדהימות. עם זאת, המדינה אינה ידידותית במיוחד למטיילים העצמאיים, הנתקלים בקשיים בהכנסת ציוד ללינת שטח לתחומי הממלכה, ולכן פעם אחר פעם אנו מצטרפים לטיולים מאורגנים כדי להגיע לפינות המרהיבות של קניוני מואב ואדום.

אחד הקניונים היפים והמוכרים ביותר הוא נחל זרד (ואדי חסא). ייחודו של הנחל בפלג זורם לאורך למעלה מ-20 ק"מ, אך ללא מפלים גבוהים, דבר המאפשר את הטיול בו למטיילים רבים. בשל אורך המסלול, מומלץ לבצעו ביומיים מלאים של הליכה עם כל הציוד על הגב (ניתן להסתמך על מילוי מים לשתייה מנביעות רבות לצד הנחל הזורם).

הפעם הצטרפנו לקבוצה קטנה יחסית בהובלתו של יערון עינב-פוזננסקי, המתמחה בטיולי אתגר ברחבי העולם.

רקע כללי

נחל זרד (ואדי חסא) הוא אחד הנחלים הגדולים ביותר בצידו המזרחי של בקע ים המלח. הנחל מהווה גבול טבעי והיסטורי בין ארץ מואב (מצפון) לאדום (מדרום). זיהויו של הנחל עם "נחל זרד" המקראי, המוזכר בנדודי בני ישראל במדבר, שנוי במחלוקת (ויש הסוברים ש"נחל זרד" המקראי הוא אחד היובלים המזרחיים של נחל ארנון).

לנחל יש אגן ניקוז גדול במיוחד וזרימה חזקה ומרשימה. לאורך קניון הנחל יש נביעות רבות, הן חמות והן קרות, ובמעלה הנחל נמצא אתר מרחצאות ירדני (חמאם עפרה). קטע הנחל שבין חמאם עפרה לפתחת הנחל בפאתי צאפי (צוער המקראית) אהוב במיוחד על המטיילים, ומאפשר הליכה נינוחה (אך ארוכה) במים עד הברכיים, דרך קניוני אבן חול ו"גנים תלויים" של תמרים בצוקי הקניון.

בשל גודל אגן הניקוז של הנחל, הוא חשוף לשטפונות עוצמתיים, ולכן אין לטייל בו כאשר יש סיכוי לגשמים באגן הניקוז הנרחב שמשתרע מדרום לעיר כרך בואכה טפילה ומזרחית להן.

לאורך נחל זרד - היום הראשון

טיולנו נערך בחג השבועות. מראש הוחלט על טיול בקצב רגוע: כניסה לנחל ביום חמישי אחר הצהריים וסיום ההליכה בשבת לקראת הצהריים (כיומיים הליכה עם שתי לינות שטח). לאחר חציית הגבול, הצטיידנו באוכל בסופר בעקבה ונסענו כשלוש שעות בדרך המדבר הירדנית, חלפנו על פני העיירה מעאן והגענו לעיירה טפילה שבגבול הצפוני של הרי אדום, סביבה מיתמרות כיום טורבינות רוח רבות.

מטפילה ירדנו בכביש צר ומתפתל, כאלף מטרים בגובה, לנקודה סמוכה לחממת עפרה וכאן נפרדנו מהמיניבוס וירדנו לערוץ הנחל הזורם. אחרי קטע קצר ותלול בחום כ-36 מעלות, הגענו לנחל הזורם ולאורכו פריחה שופעת של שיחי הרדוף הנחלים. התרעננו במים והמשכנו בנחת במורד הערוץ.

בקטע זה של הנחל בלטו נביעות חמות קטנות ורבות המצטרפות לפלג הראשי, והניכרות בגווני חלודה. לאורך מצוקי הנחל צמחייה שופעת הכוללת, בין היתר, עצי תמר מצוי וצמחי קנה-סוכר, קנה מצוי כמו גם מרור ימי והסחלב בן-חורש גדול (שלצערנו סיים את פריחתו לאורך המסלול כשבועיים לפני הטיול). במורד הנחל בולטים עצי ינבוט פולשים, המזכירים את עצי השיטה המקומיים. מבין בעלי החיים, פגשנו פה ושם דו-חיים (קרפדה ירוקה ואילנית מצויה, המצולמת כאן), מעט דגים וסרטני נחלים. בשל הצייד הנפוץ בירדן, לא פגשנו כמעט עופות או יונקים בדרך.

ביום זה צעדנו כשלוש שעות ברוטו, עם הפסקות רטובות פה ושם. הזרם חזק באופן מפתיע, ומטעמי בטיחות ההליכה מתבצעת עם נעליים סגורות למרות הפיתוי להליכה בסנדלים. התמקמנו ללינה מול שפך ואדי קטרה, במעלהו בריכה מזמינה לרחצה.

לאורך נחל זרד - היום השני

היום השני היה היום העיקרי במסלול, ובו הלכנו כ- 11 ק"מ, עם הפסקות פה ושם. תוך כדי הליכה הצצנו לעיתים לערוצים הצדדיים המצטרפים לנחל, בחלקם פגשנו בריכות מזמינות לטבילה או מפלים של ממש (שחסרים בערוץ הראשי). חלפנו על פני "הצוללת" - סלע ענק ובו קשת סלע, וקצת אחריו קיר זקוף של אבן חול בגדת הנחל, והמשכנו עד לנקודה ובה מעיין מטפטף גדול בגדה הצפונית - אחרון המעיינות בגדת הנחל המאפשר מילוי מים ללא צורך באמצעי טיהור. רוב היום היינו לבד, החל מהשעה 14:30 פגשנו קבוצה של כ- 20 מטיילים ירדניים שביצעו את המסלול כולו ביום אחד וללא ציוד על הגב. בחרנו ללכת בקצב רגוע ולטבול במים מדי פעם (כולל נקודות שאיפשרו לשכב בזהירות בנחל, ולתת לזרם לסחוף אותנו למרחק 30-20 מטרים, כאשר אין סלעים מסוכנים בסביבה), ולא להלחיץ את עצמנו בשאיפה לסיים מוקדם, בטח כאשר בחוץ חום של 37-36 מעלות.

יציאה מנחל זרד ומצודת עקבה
ביום האחרון המשכנו בירידה לאורך הנחל הזורם, אל הקניון התחתון. מדי פעם עקפנו קטעים בהם הזרימה בין הסלעים נראתה לנו חזקה מדי, כדי לשוב לפלג הזורם לאחר כמה מטרים. מקלות הליכה אינם חובה אך עוזרים מאד לבדוק את מפלס המים ולשמור על יציבות עם כל הציוד על הגב. מלאי האוכל הידלדל, כך שהמשקל על הגב ירד עם הזמן. חלקו האחרון של המסלול עובר בקניון מרשים של אבני חול, וכשעה לפני הסוף התחלנו שוב לפגוש במטיילים אחרים (ולצערנו גם בזבל ומספר כתובות גרפיטי, דבר שלא היה קיים במרבית המסלול). ביציאה מהקניון, מוטים מי הנחל להשקייה חקלאית עבור תושבי נווה המדבר צאפי (היא צוער המקראית, שלפי התנ"ך שימשה מקום מקלט ללוט ולבנותיו לאחר חורבן סדום ועמורה). הליכה קצרה הובילה אותנו לסוף המסלול לצד נקודת משטרה מקומית .מחוץ למים, החום כבר היה מורגש (כ-38 מעלות), אך לשמחתנו המיניבוס הממוזג הגיע במהרה.

מכאן נסענו כשלוש שעות לאורך הערבה הירדנית, כאשר מרבית המטיילים דבוקים לפלאפון אחרי כ-48 שעות ללא קליטה סלולרית בערוץ הנחל, וסיימנו במסעדה במרכז העיר עקבה. במרחק דקות בודדות מהמסעדה, נמצאת המצודה המרשימה של עקבה - מצודה ממלוכית - עות'מאנית, עליה השתלטו מורדים ערביים בשנת 1917, מה שנחשב בתולדות ירדן לאחד משיאי המרד הערבי שהתחולל במקביל לפלישה הבריטית לארץ-ישראל המערבית. לצד המצודה מתנוסס דגל ענק של המרד הערבי (הדומה לדגל ירדן אך שונה במקצת), הנצפה גם מהעיר אילת. הכניסה למצודה חופשית. לאחר המסעדה והמצודה, נסענו מספר דקות למעבר הגבול רבין והביתה. עוד נשוב!

מומלץ לבצע את הטיול במסגרת מאורגנת (ולכל הפחות, לעבוד עם סוכן ירדני שיש עליו המלצות מתאימות), וכן להצטייד בטבליות לטיהור מים, כגיבוי לשעת חירום. בנוסף, אמנם ירדן נמצאת במרחק קצר מאד מישראל, אך יש לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.