הבדלים בין גרסאות בדף "הר סירבל"
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} __NOTOC__ <meta name="keywords" content="סיני, הר סירבל, ג'בל סירבל"></meta> <meta name="description" content="הר סיר...") |
|||
שורה 25: | שורה 25: | ||
− | [[תמונה: | + | [[תמונה:הר סירבל2.jpg|class=img-responsive|קישור=]] |
'''חרזת שאג - טבילה צוננת בלב מדבר'''<br> | '''חרזת שאג - טבילה צוננת בלב מדבר'''<br> | ||
גרסה מ־07:58, 25 באפריל 2023
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
דף הבית / מדור כתבות תיירות / טיולים בירדן ובסיני / הר סירבל
מי שטייל פעם-פעמיים במסלולים המדהימים של דרום סיני, מתקשה להיגמל מזה... וכך מצאנו את עצמנו בפעם השלישית בשלוש שנים בדרך הארוכה דרומה. הפעם בחרנו להצטרף לטיול בהדרכה וארגון של מויש מעוז וגיא שילה, מהמנוסים ביותר שבמדריכי הטיולים בסיני.
הכוונה המקורית הייתה להצטרף לטרק בן מספר ימים במזרח סיני (אזור הרי הגרניט המשתרע ממערב לנוויבע, במרחב וואשוואשי וג'בל ברקה). מחלה קצרה טרפה את הקלפים ואילצה לבטל השתתפות. כתחליף נבחר טיול מאתגר במיוחד אל ג'בל סירבל.
חרזת שאג - טבילה צוננת בלב מדבר
אנו לא באנו ל"בטן גב" (אם כי לא ניתן לוותר על "דוגמית" ממנו בסוף הטיול) אלא אל מרומי סיני – "ההר הגבוה", מרחק של מספר שעות נסיעה (בדרך יש מחסומים רבים של הצבא המצרי). חשוב לדעת כי אין אפשרות לטיול עצמאי לחלוטין במרחב זה, ויש ללכת עם מדריך מקומי ("דליל") שמכיר את רשת השבילים, מקומות מילוי מים ומקומות לינה. אזור "ההר הגבוה" נקרא כך כיוון שהוא מהווה גוש הרי גרניט שגובהם בין 2600-2000 מ' מעל פני הים. כתוצאה מכך, למרות קו הרוחב המדברי, יש באזור שלג כמעט כל שנה, וכמות גשמים המאפשרת קיום צמחיית ספר. המים חלחלו במהלך השנים ויצרו נביעות ואף פלגי מים מעטים. השבטים הבדווים המעטים השוכנים בהר הגבוה, חפרו בארות אל מפלס מי התהום ונטעו בוסתנים רבים של עצי פרי בוואדיות (כמו גם שדות של פרג בגוונים מרהיבים באביב, תוך עצימת עיניים של השלטונות המצריים). אורח החיים המקומי הולך ומשתנה. לאוכלוסייה הבדווית המקומית נוספו עוד אלפי תושבים מצריים הגרים בעיירה אל-מלגה ("סנטה קתרינה"), והדחף לרווח מגידול הפרג, מעודד חפירת בארות נוספות וכתוצאה מכך ירידה משמעותית במפלס מי התהום במהלך השנים. זו כבר סיבה טובה למהר ולטייל בהר הגבוה, ולא להמתין עוד כמה שנים במהלכן ישתנה המרחב לרעה.
תצפית מפסגת באב א-דוניה
רוב המטיילים הישראלים (כמו רוב הקבוצות המאורגנות) עובדים עם הסוכן פרג' מ- Fox camp, וניתן דרכו להזמין דליל, גמלים לנשיאת הציוד ומונית ממעבר הגבול לסנטה קתרינה וחזרה. בדרך כלל יוצאים לסיבוב של 4-3 ימים בשבילי גמלים עתיקים המתפתלים בצלע הוואדיות שבין הרי הגרניט. קשה לתאר במילים את החוויה של הליכה במדבר הגבוה, בלי אף רכב או חוט חשמל בטווח ראייה. המעדיפים "טיול תיירים" כנראה לא יוותרו על ביקור במנזר סנטה קתרינה, אחד הקדומים שבמנזרי העולם כולו, והעפלה בשביל מדרגות מפותל (וממוסחר מאד) אל פסגת ג'בל מוסא - הר משה ("הר סיני" במסורת הנוצרית). עם זאת, לאלו שזמנם בידם וכוחם במותניהם, אנו ממליצים להצטרף לטיול של מספר ימים המקיף את הגוש "הקלאסי" של מרומי סיני, עם פסגות כמו ג'בל באב א-דוניה, ג'בל עבאס באשה ומקורות מים כמו גאלת אל-אזרק וחרזת שאג. לצד הנופים הפראיים, יש במרחב עשרות מיני צמחים ייחודיים כגון קיפודן קירח, שלהבית זהובת-עלים או ורד ערבי. עולם החי מצומצם אחרי דורות רבים של ציד, אך ברי המזל יפגשו ביעלים המעטים שעדיין קיימים בהר הגבוה. אם אנו מטיילים בתחילת הקיץ, נוכל ליהנות משפע הפירות בבוסתנים (רק באישור הבעלים) ואילו באביב נפגוש את הפרגים במגוון צבעים. כל השנה מומלץ לבקש מהצוות הלוגיסטי להכין "ליבה" - פיתה בדווית שנאפית על הגחלים והחול, והיא טעימה במיוחד.
מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.