הבדלים בין גרסאות בדף "טיול בהר הגבוה בסיני"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
− | |||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
<meta name="keywords" content="סיני, ההר הגבוה"></meta> | <meta name="keywords" content="סיני, ההר הגבוה"></meta> |
גרסה מ־20:37, 13 באוקטובר 2022
גם היום, סיני וירדן נותרו הארצות היחידות אליהן יכולים ישראלים להגיע בחציית גבול יבשתי ללא כרטיס טיסה (ובמקרה של סיני, גם ללא אשרת כניסה למזרח סיני ולהר הגבוה). רבים מאד הישראלים שטיילו בסיני, בין אם הוותיקים שהכירו את סיני תחת שלטון ישראל, בין אם נופשי "בטן-גב" או צוללים בחופים הקסומים, ובין אם מטיילים ברגל. עם זאת, דומה שלא מעטים לא זכו עדיין לטייל בסיני, ואליהם פונה כתבה זו.
בשנתיים האחרונות טיילנו פעמיים בסיני, במסגרת טיול מאורגן (ומתוך כוונה בעתיד לטייל גם באופן עצמאי במרחב). מעבר הגבול הוא מעבר ממדינה מערבית למדינת עולם שלישי, אולם הנופים והאווירה שווים את זמן ההמתנה (בכל מקרה, מומלץ להימנע מטיול לסיני בחגים, הן יהודיים והן מוסלמיים, כדי להימנע מעומסים כבדים בגבול ובכבישים). הכביש מטאבה דרומה לעבר נוויבע, זרוע בעשרות רבות של כפרי נופש ומלונות, רובם משתלבים בנוף המדברי הפראי ופונים הן לתיירות ישראלית והן לתיירים מאירופה. ניתן להיכנס לסיני ברכב מישראל אך הפרוצדורה מסובכת ולא מומלצת, ולכן למטיילים עצמאית מומלץ להזמין מונית מהגבול.
חרזת שאג - טבילה צוננת בלב מדבר
אנו לא באנו ל"בטן גב" (אם כי לא ניתן לוותר על "דוגמית" ממנו בסוף הטיול) אלא אל מרומי סיני – "ההר הגבוה", מרחק של מספר שעות נסיעה (בדרך יש מחסומים רבים של הצבא המצרי). חשוב לדעת כי אין אפשרות לטיול עצמאי לחלוטין במרחב זה, ויש ללכת עם מדריך מקומי ("דליל") שמכיר את רשת השבילים, מקומות מילוי מים ומקומות לינה. אזור "ההר הגבוה" נקרא כך כיוון שהוא מהווה גוש הרי גרניט שגובהם בין 2600-2000 מ' מעל פני הים. כתוצאה מכך, למרות קו הרוחב המדברי, יש באזור שלג כמעט כל שנה, וכמות גשמים המאפשרת קיום צמחיית ספר. המים חלחלו במהלך השנים ויצרו נביעות ואף פלגי מים מעטים. השבטים הבדווים המעטים השוכנים בהר הגבוה, חפרו בארות אל מפלס מי התהום ונטעו בוסתנים רבים של עצי פרי בוואדיות (כמו גם שדות של פרג בגוונים מרהיבים באביב, תוך עצימת עיניים של השלטונות המצריים). אורח החיים המקומי הולך ומשתנה. לאוכלוסייה הבדווית המקומית נוספו עוד אלפי תושבים מצריים הגרים בעיירה אל-מלגה ("סנטה קתרינה"), והדחף לרווח מגידול הפרג, מעודד חפירת בארות נוספות וכתוצאה מכך ירידה משמעותית במפלס מי התהום במהלך השנים. זו כבר סיבה טובה למהר ולטייל בהר הגבוה, ולא להמתין עוד כמה שנים במהלכן ישתנה המרחב לרעה.
תצפית מפסגת באב א-דוניה
רוב המטיילים הישראלים (כמו רוב הקבוצות המאורגנות) עובדים עם הסוכן פרג' מ- Fox camp, וניתן דרכו להזמין דליל, גמלים לנשיאת הציוד ומונית ממעבר הגבול לסנטה קתרינה וחזרה. בדרך כלל יוצאים לסיבוב של 4-3 ימים בשבילי גמלים עתיקים המתפתלים בצלע הוואדיות שבין הרי הגרניט. קשה לתאר במילים את החוויה של הליכה במדבר הגבוה, בלי אף רכב או חוט חשמל בטווח ראייה. המעדיפים "טיול תיירים" כנראה לא יוותרו על ביקור במנזר סנטה קתרינה, אחד הקדומים שבמנזרי העולם כולו, והעפלה בשביל מדרגות מפותל (וממוסחר מאד) אל פסגת ג'בל מוסא - הר משה ("הר סיני" במסורת הנוצרית). עם זאת, לאלו שזמנם בידם וכוחם במותניהם, אנו ממליצים להצטרף לטיול של מספר ימים המקיף את הגוש "הקלאסי" של מרומי סיני, עם פסגות כמו ג'בל באב א-דוניה, ג'בל עבאס באשה ומקורות מים כמו גאלת אל-אזרק וחרזת שאג. לצד הנופים הפראיים, יש במרחב עשרות מיני צמחים ייחודיים כגון קיפודן קירח, שלהבית זהובת-עלים או ורד ערבי. עולם החי מצומצם אחרי דורות רבים של ציד, אך ברי המזל יפגשו ביעלים המעטים שעדיין קיימים בהר הגבוה. אם אנו מטיילים בתחילת הקיץ, נוכל ליהנות משפע הפירות בבוסתנים (רק באישור הבעלים) ואילו באביב נפגוש את הפרגים במגוון צבעים. כל השנה מומלץ לבקש מהצוות הלוגיסטי להכין "ליבה" - פיתה בדווית שנאפית על הגחלים והחול, והיא טעימה במיוחד.
מומלץ להצטייד בטבליות לטיהור מים ולא להסתמך על איכות המים במעיינות ובבארות. כמו כן, אמנם סיני (וירדן) נמצאות במרחק קצר מאד מישראל, אך מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לכל מקרה שלא יבוא, בכדי להיות מכוסים למקרים של הטסה רפואית או טיפול דחוף.