הבדלים בין גרסאות בדף "טיולים לחג השבועות"
שורה 54: | שורה 54: | ||
{{תתתת|מגדלא|מגדלא1.jpg|בית כנסת עתיק לחוף הכנרת ובו אבן ייחודית עם תבליט מנורת המקדש.}} | {{תתתת|מגדלא|מגדלא1.jpg|בית כנסת עתיק לחוף הכנרת ובו אבן ייחודית עם תבליט מנורת המקדש.}} | ||
| | | | ||
+ | {{תתתת|דרך נוף יער ביריה|biriya_road2.jpg|בלב יער ביריה - שרידי בית הכנסת העתיק נבוריה.}} | ||
| | | | ||
{{תתתת|הר גריזים|har_grizim1.jpg|השומרונים חוגגים את השבועות במועד נפרד, וצפייה בטקס היא חוויה ייחודית.}} | {{תתתת|הר גריזים|har_grizim1.jpg|השומרונים חוגגים את השבועות במועד נפרד, וצפייה בטקס היא חוויה ייחודית.}} |
גרסה מ־16:35, 3 ביוני 2019
טיולים ואתרי ביקור לחג השבועות
חג השבועות הינו אחרון החגים החקלאיים בשנה העברית, ומועדו נקבע לפי אירוע חקלאי - "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת." (דברים ט"ז). בחג התקיימה מסורת הבאת ביכורי התוצרת החקלאית, הנשמרת גם כיום בחלק מהיישובים החקלאיים (קיבוצים ומושבים).
החג זכה גם לכינוי "חג מתן תורה", אם כי בימינו, משיקולים מסחריים, ממותג החג בעיקר כ"חג החלב" או כ"חג המים". כמו כן נהוג לקרוא בחג זה את מגילת רות, שעלילתה מתרחשת בשדות בית לחם.
מבחינת מסלולי טיול ואתרי ביקור, הנושאים המומלצים כוללים: בתי כנסת עתיקים ברחבי הארץ (בסימן חג מתן תורה), טיולים בגוש עציון ובעיקר בחלקו הצפוני (מרחב בית לחם), ביקורים ביישובים חקלאיים (טקסי ביכורים - רבים מהם הם טקסים פנימיים שאינם מיועדים לקהל הרחב, וכן ביקור ברפתות, ייצור גבינות ועוד) וטיולי מים (המתאימים למזג האוויר החם השורר לרוב סביב שבועות).