הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי בת שלמה"
(←על האתר) |
(←על האתר) |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
מרבית מבני המושבה משמשים למגורים עד היום, ועברו תוספות בנייה לאורך השנים. | מרבית מבני המושבה משמשים למגורים עד היום, ועברו תוספות בנייה לאורך השנים. | ||
− | תוכנית האתר הלאומי בבת-שלמה אושרה | + | תוכנית האתר הלאומי בבת-שלמה אושרה במאי 1984, אולם האתר לא הוכרז עד היום בשל ויכוח פנימי ביישוב על השלכות התוכנית לשימור המקום. |
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== |
גרסה מ־19:58, 1 בינואר 2008
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
אתר לאומי בת שלמה מושבת ראשונים שנשמרה היטב | |
|
בת שלמה |
על האתר
אדמות המושבה בת-שלמה נרכשו בשנת 1886. ב- 1887 החלו צעירים מזכרון יעקב לעבד חלק מהאדמות, ובמהלך 1888-1889 הוקמו בתי קבע. היישוב נקרא ע"ש אבי אמו של הברון רוטשילד, שסייע להקמת היישוב.
בניגוד למושבות אחרות, בת שלמה כמעט ולא התפתחה לאורך השנים ונותרה מצומצמת בשטחה - רחוב אחד ויחיד, ובו כתריסר בתי מגורים ומבני ציבור מעטים (בית כנסת, מקווה ובניין ציבורי נוסף, ששימש בין היתר כבית הספר המקומי). לאורך הרחוב נטועים ברושים רבים.
בקצה הדרומי של המושבה נמצאים שרידי חוות לויטה, שנבנתה בסביבות מלחמת העולם הראשונה. החווה מוקפת בגדר אבן ובפינתה נמצאת עמדת שמירה.
המושבה הזעירה סבלה מבעיות בטחוניות, ובתקופת המאורעות הוקמו סביבה מספר עמדות שמירה.
לאחר קום המדינה, הוקם בצמוד למושבה מושב בעל אותו שם - בת-שלמה, מצפון לכביש מס' 70. צעד זה סייע בעקיפין לשמירתה של המושבה ההיסטורית, שלא הורחבה.
מרבית מבני המושבה משמשים למגורים עד היום, ועברו תוספות בנייה לאורך השנים.
תוכנית האתר הלאומי בבת-שלמה אושרה במאי 1984, אולם האתר לא הוכרז עד היום בשל ויכוח פנימי ביישוב על השלכות התוכנית לשימור המקום.
מיקום וגישה
האתר נמצא בחלקו הדרומי של היישוב בת-שלמה, דרומית לכביש מס' 70.
הגישה היא ממחלף בת-שלמה בכביש מס' 70 (כביש ואדי מילח), בין צומת פוריידיס וצומת אליקים.
שירותים למטיילים
יעודכן בעתיד.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
- כיצד נדחתה הכרזת בת שלמה כאתר לאומי - איילת פישביין, אתר NFC, יום 13/1/2007
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרונסון, הוצאת יד יצחק בן-צבי