קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "כביש 10"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="כביש 721, טיול רכוב בכרמל"></meta> <meta name="description" content="כביש 721 - אחד מכ...")
 
שורה 1: שורה 1:
 
{{לבדיקה}}
 
{{לבדיקה}}
<meta name="keywords" content="כביש 721, טיול רכוב בכרמל"></meta>
+
<meta name="keywords" content="כביש 10, כביש הגבול המערבי, טיול רכוב בכרמל"></meta>
<meta name="description" content="כביש 721 - אחד מכבישי הנוף היפים בישראל."></meta>
+
<meta name="description" content="כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני."></meta>
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בכרמל]]}}
+
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהר הנגב]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=כביש 721 - אחד מכבישי הנוף היפים בישראל.
+
|סקירה= כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני.
 
|תמונה=road721_1.jpg
 
|תמונה=road721_1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|מקום_הצילום=תצפית מחוות משמר הכרמל לכביש 721
 
|מקום_הצילום=תצפית מחוות משמר הכרמל לכביש 721
|תאריך_הצילום=18/11/2015
+
|תאריך_הצילום=22/10/16
|אזור=הכרמל
+
|אזור=הר הנגב
|מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל
+
|מפת_סימון_שבילים=16 – חולות ורמת הנגב, 18 – מערב הר הנגב
|מיקום=אזור צומת דמון
+
|מיקום=בין ניצנה להר חריף
 
|גישה=לכל רכב
 
|גישה=לכל רכב
 
|שבילי_טיול=לא מסומן
 
|שבילי_טיול=לא מסומן
שורה 19: שורה 19:
 
|סוג_מסלול=רכוב
 
|סוג_מסלול=רכוב
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=18/11/2015
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=22/10/2016
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=18/11/2015
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/12/2016
|1=[[שוויצריה הקטנה - מצפור הצוק]]
+
|1=[[בורות לוץ וראש אלות]]
|2=[[מצוק הארבעים]]
+
|2=[[גן לאומי ניצנה]]
|3=[[סובב משמר הכרמל]]
+
|3=[[חמוקי ניצנה]]
|4=[[נחל אלון]]
+
|4=[[שביל המצוק המערבי]]
|5=[[נחל נשר]]
+
|5=[[שמורת הר הנגב]]
|6=[[שמורת חורבת קרתה]]
+
|6=[[שמורת חולות עגור]]
|7=[[חי-בר כרמל]]
+
|7=[[גן לאומי שבטה]]
|8=[[גן לאומי תל שקמונה|תל שקמונה]]
+
|8=[[שמורת חולות שונרה]]
|9=[[המוזיאון הימי הלאומי]]
+
|9=[[מרכז המבקרים מצפה רמון]]
|10=[[מוזיאון הכט ומגדל אשכול]]
+
|10=[[גן לאומי עבדת]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
 
[[תמונה:road721_2.jpg|left|thumb|200px|מערת הקבורה בחורבת רקית, 2015]]
 
[[תמונה:road721_2.jpg|left|thumb|200px|מערת הקבורה בחורבת רקית, 2015]]
 
<b>
 
<b>
כביש 721, המטפס מאזור עתלית לגב רכס הכרמל, נחשב בעיני רבים לאחד מכבישי הנוף היפים בישראל. זוהרו אמנם הועם לאחר אסון הכרמל בדצמבר 2010, שפגע קשות ביער האורנים לאורך הדרך, אך גם כיום ייהנו הנוסעים מנוף מרשים. לאורך הכביש, ובכבישים צדדיים המסתעפים ממנו, מספר אתרי ביקור ושבילי הליכה רבים המאפשרים בניית מגוון מסלולי טיול - ממסלול נסיעה רכוב קצר של כחצי שעה ועד לטיול של יום שלם.
+
כביש 10 – "כביש הגבול המערבי", נסלל עם הנסיגה מסיני, בשנים 1983-1982. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל, החולף בנופי מדבר מרהיבים, ובפרט חלקו התיכון בתחום [[שמורת הר הנגב]]. הנסיעה בכביש מפגישה את המטיילים עם תצפיות מרשימות, הן להר הנגב והן לעבר סיני. במשך שנים ארוכות, הוטלו מגבלות בטחוניות על הנסיעה בכביש בגלל הסמיכות לגבול. בסוכות ובחנוכה תשע"ז, נפתח הכביש לתנועה אזרחית בשעות היום (07:00-17:00), בקטע שבין עזוז לצומת סיירים (החלק הדרומי יותר – כביש 12 – פתוח לתנועה אזרחית ללא הגבלה) ואנו מקווים שפתיחתו של הכביש למטיילים תהפוך לשגרתית.
 +
בשלב זה, מתואר כאן חלקו של הכביש בין עזוז ובין צומת הר חריף, ובעתיד תינתן התייחסות גם לאתרים דרומיים יותר.
 
</b>
 
</b>
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
המסלול הינו מסלול רכוב. נקודת ההתחלה הינה במחלף עתלית, במפגש כבישים 4 ו- 721, ונקודת הסיום הינה בצומת דמון במפגש כבישים 721 ו- 672 (ניתן להמשיך לכיוון העיר נשר, דרך כביש 7212).
+
המסלול הינו מסלול רכוב.  
 +
תחילת המסלול בצומת ניצנה בכביש 211, מרחק 37.5 ק"מ מצומת טללים (בה נמצאת תחנת הדלק האחרונה לפני הכניסה למסלול) וכ- 70 ק"מ דרומית לעיר באר שבע.
 +
בצומת ניצנה נפנה שמאלה (דרומה), נחלוף על פני קהיליית החינוך ניצנה , נתעקל סביב [[גן לאומי ניצנה]] ונעבור גם את מגדל המים הציורי של תחנת הרכבת הטורקית בניצנה. לאחר 11.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הכניסה לעזוז. בנקודה זו הכביש מתפצל לשני סעיפים, ואנו נבחר את הסעיף הימני שבהם. המשך המסלול מתואר בפירוט בגוף המסלול.
 +
וייז: עזוז.
 +
מצומת ניצנה 11.6 ק"מ לצומת עזוז
 +
12.5 – מסעף חורשת בארותיים
 +
15.8 – מפגש כביש 10
 +
18.4 – כביש נצמד לגבול בעמק שחרון
 +
27 – מצפור שלוחת קדש ברנע
 +
38.5 – מצפור הר חורשה
 +
49.5 - אנדרטה
 +
55.5 – צומת חריף
 +
+ 34 – צומת הרוחות
 +
(כ- 40 מצומת חריף למצפה רמון)
  
|אורך המסלול=25-11 ק"מ.
+
|אורך המסלול=כ- 130 ק"מ מצומת טללים לצומת הרוחות.
|משך המסלול=3-2 שעות.
+
|משך המסלול=5-3 שעות.
|טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 260 מ'.
+
|טיפוס מצטבר=המסלול רכוב.
 
|מפה=road721.gif
 
|מפה=road721.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:etzba_ridge5.jpg|left|thumb|200px|חניון פיתחת נחל אורן, 2012]]
 
[[תמונה:etzba_ridge5.jpg|left|thumb|200px|חניון פיתחת נחל אורן, 2012]]
[[תמונה:mishmar_hacarmel5.jpg|left|thumb|200px|האגם, מרץ 2013]]
+
מעט לאחר מזלג הדרכים בכניסה לעזוז, ניכנס ל'''חפיר''' של מסילת הרכבת הטורקית, ומייד אחריו נעבור בגשר צר מעל לאפיק נחל עזוז. לאחר הגשר, יש הסתעפות ימינה לאתר נופש קטן. ניתן לעצור כאן ולהתרשם מהגשר הטורקי, שהוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה.
[[תמונה:yam_kdumim.jpg|left|thumb|200px|אבן "ים" במחצבות קדומים, 2013]]
+
נמשיך בכביש, ולאחר 250 מ' מסתעף כביש צדדי ימינה לעבר [[חורשת עזוז – בארותיים]] – חורשה גדולה ומרשימה בנחל עזוז, בתחומיה שתי בארות עתיקות (רק אחת מהן גלויה כיום בשטח). למי שטרם ביקר כאן, מומלץ לבקר בחורשה לפני שנמשיך הלאה.
[[תמונה:mishmar_hacarmel6.jpg|left|thumb|200px|מחצבות קדומים, 2013]]
 
[[תמונה:carmel_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת נספי אסון הכרמל, 2013]]
 
ממחלף עתלית נצא מזרחה בכביש 721, החולף בתחילתו באזור החקלאי של חוף הכרמל. מדרום לכביש נמצאת '''חוות אהרונסון''' - המקום בו פעלה בעבר תחנת הנסיונות החקלאית של הבוטנאי וחבר מחתרת ניל"י, אהרן אהרונסון. האתר משמש כיום כמחנה לתנועות הנוער, וסגור למטיילים "מן השורה". בין חוות אהרונסון למבואות עתלית נמצאת שדרה ארוכה ויפה של דקלי וושינגטוניה.
 
 
 
בהגיענו לצומת עתלית נפנה שמאלה, נחלוף על פני מתחם כלא 6 ובצומת אורן נפנה ימינה אל [[גן לאומי הר הכרמל|פארק הכרמל]].
 
 
 
כחצי ק"מ מהצומת, נמצא החניון הראשון בדרכנו - חניון פיתחת נחל אורן. מהחניון יוצא שביל מטיילים קצר ומעגלי אל [[מערת אצבע ורכס אצבע]], כאשר ניתן להבחין בפיתחה הגדול של מערת אצבע במעלה ההר. מצפון לכביש נמצאת מערת אורן - מערה נוספת בה נמצאו שרידים פרהיסטוריים. באביב יש מרבדי פריחה עונתית למרגלות מערת אורן. במזרח החניון יש כרם זיתים נאה, ומעבר לו מתנשאים מצוקי רכס כרמיה במפגש הנחלים אורן ובוסתן.
 
 
 
אחרי שביקרנו בחניון ובאתריו, נשוב לכביש 721 וניכנס לקטע צר ומאתגר במקצת לנהיגה. הכביש חסר שוליים ומחייב נהיגה איטית. נחצה בגשר את נחל אורן, ונמשיך בעלייה מתונה בצלע הנחל, דרך אזורים שנשרפו באסון הכרמל. מעבר לנחל צפונה נראה פה ושם מצוקים דמויי חצי צינור - "צנירים", לחלקם ניתן להגיע רגלית במסלול [[נחל אורן - שביל הצנירים|שביל הצנירים]].
 
 
 
במרחק 4 ק"מ מצומת אורן נגיע לצומת בה מסתעף כביש צדדי למלון "יערות הכרמל".
 
 
 
מומלץ לפנות כאן לסיבוב בדרכים הצדדיות, באורך כ- 2.5 ק"מ לכל כיוון (בסופו נחזור לכביש הראשי). במרחק כקילומטר מהצומת, נגיע לעיקול גדול ובו פנייה חדה, ממנה אפשרית תצפית לעבר נחל רקית שלמרגלותינו והר שוקף שברקע (את התצפית כדאי לבצע בדרך חזרה).
 
 
 
במרחק 200 מ' נגיע למסעף דרך לאתר "מצפור הסיירים" ברכס כרמיה (בעת הביקור בנובמבר 2015, הדרך הייתה חסומה לרכב). במרחק 570 מ' נוספים נגיע לצומת כבישים. הכביש למלון יערות הכרמל פונה ימינה, אך אנו נמשיך ישר ולאחר 200 מ' נוספים נפנה שמאלה לדרך צדדית המובילה ל'''חניון רקית'''. בדרך זו ניסע כ- 200 מ' לעבר החניון, בו יש שולחנות פיקניק ושירותים רטובים. לצד מכולת האשפה שבחניון, על תוואי השביל המסומן ירוק, נמצאת אבן "ים" של בית בד, שאינה משולטת והפכה לצערנו לסוג של אתר "מנגל" מאולתר.
 
 
 
נשוב לכביש ממנו נכנסנו לחניון ועתה נמשיך במעלה הכביש הצדדי המתעקל מספר פעמים. כ- 400 מ' ממסעף חניון רקית, ולאחר שנחלוף על פני דרך המסתעפת ימינה, נגיע למסעף דרך שמאלה (בשיא עיקול נוסף של הכביש). כאן נעצור, וניגש רגלית ל'''מערת קבורה מפוארת''' הנמצאת בין השיחים 30 מטרים מהכביש - לצד שביל מטיילים מסומן אדום (המטפס מחניון האגם לעבר פסגת הר שוקף). במשקוף המערה יש כתובת ביוונית ושלושה עיטורים דמויי פרחים (רוזטות). במערה עצמה יש מספר כוכי קבורה, וראוי לציין גם את המבוא למערה החצוב בסלע.
 
 
 
אחרי הביקור במערת הקבורה נחזור ברכב עד לכביש 721 (הדרכים הצדדיות עימן נסענו, ממשיכות ומתפצלות ומאפשרות גישה אל פסגת הר שוקף - אך זה כבר עניין לטיול בפני עצמו). בנקודת "הסרפנטינה" מעל נחל רקית, כדאי לעצור ולתצפת שוב על הנוף.
 
 
 
בכביש 721 נפנה ימינה (מזרחה), נרד בירידה תלולה לערוץ נחל אורן ומייד אחריו נפנה ימינה בואכה '''חניון האגם'''. החניון עצמו נמצא כ- 200 מ' מהכביש הראשי, כולל שולחנות פיקניק, מי שתייה ושירותים רטובים. בין עצי האלון המצוי שבגדת נחל אורן, קרוב למבנה השירותים, מסתתר גם עץ גדול ויפהפה של אלון התולע.
 
 
 
לפני החניון עצמו מסתעף שמאלה כביש בגדה הצפונית של נחל אורן, החוצה את הנחל אחרי 250 מ' - לצד מעיין '''עין אורן'''. זהו כיום מעיין חתום בבריכת בטון, ורק זרזיף מים קטן משוחרר לעבר הנחל. אם נמשיך מכאן רגלית במעלה נחל אורן, נגיע לאחר כ- 100 מ' אל '''האגם''' - למעשה בריכה גדולה ורדודה, האוגרת את מי הנחל. כמובן שהמקום מרשים בעיקר בסוף החורף ובאביב. קיים חשש לזיהום המים כתוצאה מביוב מכיוון דאליית אל-כרמל, והוא אינו מיועד לרחצה.
 
 
 
אחרי הביקור כאן (ניתן להפוך אותו למסלול הליכה של ממש כחלק ממסלול [[סובב משמר הכרמל]] נשוב לכביש הראשי ונמשיך בעלייה.
 
 
 
במרחק 775 מ' נגיע לסרפנטינה נוספת, ובצידה הימני חניון מטיילים קטן לצד אתר '''מחצבות קדומים'''. מומלץ לעצור כאן ולגשת רגלית למחצבות העתיקות הנמצאת מעבר לעיקול הכביש. במחצבות יש מספר מפלסי חציבה. ממזרח למחצבות, יש לצד השביל מערת קבורה המוזנחת כיום, וכן אבן עגולה שטוחה - "ים" של בית בד, עליו ריסקו את הזיתים בתהליך הפקת השמן. נשוב לעבר החנייה. ניתן ללכת בשביל קצר (50 מ') לתצפית מראש המצוק לעבר נחל אורן. במזרח נראית בקעת אלון, ובדרום הר ערקן שספג פגיעה קשה בשריפת הכרמל בדצמבר 2010.
 
 
 
כדאי גם לעלות ברכב לעבר '''חוות משמר הכרמל''' (השער פתוח בשעות היום בלבד). בראש הגבעה התלולה (כחצי ק"מ מהכביש הראשי) נמצאים שרידי יישוב יהודי קטן ומבודד שהתקיים כאן בתקופת המנדט הבריטי, ומשמש כיום כאתר קמפינג בתשלום. לצד מבנה האבן המשופץ, יש כאן תצפית מרשימה לעבר הר שוקף בדרום ולעבר נחל אורן וכביש 721 במערב. "מרפסת תצפית" הוסדרה בצד המערבי של הגבעה.
 
 
 
נשוב לכביש 721 ונעלה בצלע ההר. בשיא העיקול אירע בדצמבר 2010 אסון אוטובוס הסוהרים, כאשר אוטובוס שנשלח לסייע בפינוי כלא דמון לנוכח השריפה הגדולה, נלכד באש ומרבית הנוסעים נהרגו, כמו גם שוטרים וכבאים שניסו לחלץ את הנוסעים - 44 איש. מעט מעל לעיקול הוקמה אנדרטה המהווה ציון בולט בנוף הכרמל לאחר השריפה - תחנתנו הבאה (ניתן גם לגשת לנקודה זו רגלית ממחצבות קדומים עם הסימון השחור).
 
 
 
נסיעה קצרה נוספת תוביל אותנו למסעף בית אורן. במסעף ממוקמת חוות סוסים, ולצידה דרך עפר לעבר חניון הפיתולים. במחצית הראשונה של מאי, זוהי נקודת מוצא נוחה לטיול רגלי קצר בעקבות פריחת השושן הצחור [[נחל כלח עליון|במצוקי נחל כלח]].
 
 
 
נמשיך עם הכביש ועד מהרה נחלוף על פני '''כלא דמון'''. קשה להאמין, אבל הכלא המבוצר החל את דרכו כמחסן טבק של משפחת קרמאן. בשל מצבו הירוד של המקום, עלו בעבר יוזמות שונות לסגירת המקום ולהפיכתו לאתר תיירות, אולם עד כה לא התממשו יוזמות אלו. הכביש ממשיך בגב הרכב, בין שדות חקלאיים נטושים ושדרות ברושים, ומגיע למעגל התנועה בצומת דמון - סופו הרשמי של כביש 721.
 
 
 
אורכו של מסלול הנסיעה הבסיסי (ללא פנייה לכבישים צדדיים) הינו 11 ק"מ.
 
 
 
כאן אפשר כמובן לפנות ימינה לעבר הכפרים הדרוזיים (עוספיא ודאליית אל-כרמל), אך לחוויית נהיגה מירבית, אנו מציעים לפנות שמאלה. בדרכנו ניתן לעצור בחניון גבעת ההגנה, ממנו יש תצפית נהדרת לעבר מפרץ חיפה (ובחודש ספטמבר, פורח כאן צמח נדיר וחמקמק - שום סתווי, שפריחתו ירקרקה ואינה בולטת). במפגש כביש 7212, נפנה ונרד בכביש 7212 לעבר העיר נשר. הכביש הצר והמפותל עובר בנופים מרהיבים, אך לצערנו לא הוסדרו כאן תצפיות נוף, והנהיגה מחייבת זהירות רבה. באמצע הדרך נפגוש את הקצה הצפוני של דרך נוף כרמל - מסלול נהיגה ארוך בדרך עפר עבירה לכל רכב, במדרונות המזרחיים של הכרמל. אנו נמשיך בכביש 7212 ונצא לחלקה הדרומי של העיר נשר - סוף המסלול. ניתן לשוב באותה דרך או לחזור דרך חיפה/יקנעם. הנסיעה מצומת דמון לנשר מוסיפה למסלול 9 ק"מ.
 
  
 +
הכביש הסלול הופך לדרך עפר עבירה לכל רכב (אך מכתיבה נסיעה זהירה), ולאחר כ- 3.5 ק"מ (16 ק"מ מצומת ניצנה) נגיע למחסום צה"ל במפגש עם כביש 10.כאן נפנה שמאלה ונתקדם דרומה כאשר ממערב לנו נמתחת גדר הגבול החדשה עם מצרים. משמאלנו מוצב צבאי קטן בפסגתה של גבעת סלעית.
 +
יעדנו הקרוב נמצא 3.5 ק"מ דרומית למחסום – '''בור הסבחה'''. זהו בור מים עתיק האוגר מים רוב ימות השנה, והנמצא במרחק כ- 800 מ' ממזרח לכביש הגבול עצמו. ברכב שטח, נוכל להגיע עד לבור עצמו, ואילו ברכב רגיל נידרש לחנות בקרבת כביש 10 וללכת כרבע שעה ברגל לכל כיוון.
 +
הפנייה לאתר אינה משולטת, ולכן נמדוד 3.5 ק"מ בכביש, ונזהה דרך עפר הפונה מזרחה (ייתכן כי רכבי שטח יסמנו לנו את המקום, אך אין לסמוך על כך). נרד בזהירות מכביש 10, ואם באנו ברכב רגיל נחנה לצד דרך העפר (לא בשולי כביש 10). נמשיך ישר בדרך העפר לעבר מורדות ההרים, ובין מחשופי הקירטון הבהירים נזהה את פתחו הנסתר של בור המים. הירידה לבור נעשית בסולם רעוע שגובהו מטרים אחדים, וכאשר מפלס המים גבוה יש צורך בשחייה (אין לראות בתיאור משום המלצה להיכנס למקום).
 +
בין אם ביקרנו בבור הסבחה ובין אם לאו, נמשיך דרומה לאורך הכביש, דרך עמק שחרון. לפנינו מתנשא רכס הררי בולט העונה לשם "שלוחת קדש ברנע". שלוחה זו, המתנשאת לרום כ- 670 מ', נמשכת לכיוון דרום-מערב אל מעבר לגבול, מרחק של כ- 8 ק"מ לאזור עין קודייראת, המזוהה עם קדש ברנע המקראית – נווה מדבר גדול בו ישבו בני ישראל ימים רבים במהלך נדודיהם בסיני. הכביש מטפס בפיתולים לעבר השלוחה, ולקראת סוף העלייה נגיע אל '''מצפור שלוחת קדש ברנע'''. התצפית המסודרת הינה לכיוון צפון – עמק שחרון בו נסענו, הגבעות שממזרח לו ומרחבי סיני שממערב. בפרט ראויים לציון ג'בל א-צבחה ורחוק יותר ג'בל חלאל – אחד ההרים הגבוהים בצפון סיני, בו נמצא מכתש דומה למכתשי הנגב, כמו גם ריכוז של העץ ערער אדום, שאינו גדל אצלנו. מעט ממזרח למצפור, מתחברת לכביש דרך הפטרולים הישנה – "דרך יאיר", ע"ש מפקד סיירת הצנחנים, יאיר פלד ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם בדווים בנחל סרפד (מדרום-מזרח אלינו) בשנת 1959.
 +
הכביש חוצה את שלוחת קדש ברנע (ללא תצפית לעבר קדש ברנע עצמה) ויורד בתלילות לעבר רמה גדולה ונמוכה מהרכסים שבקרבתה – רמת ברנע. בקטע זה שב הכביש ונצמד לגדר המערכת. בסופה של רמת ברנע, ניכנס אל [[שמורת הר הנגב]] ונטפס בתלילות כ- 230 מ' בגובה, אל הר הנגב הגבוה. לפני סוף העלייה, נגיע אל '''מצפור הר חורשה'''. מצפור זה ממוקם בקרבת עיקול גדול בכביש, ובכניסה אליו הוסדר מגרש חנייה (ובו מספר סלעים, המחייבים זהירות ברכב פרטי נמוך). גרם מדרגות קצר עולה לעבר קצה השלוחה. מכאן נוכל לצפות צפונה לעבר שלוחת קדש ברנע, וצפון-מזרחה לעבר רמת ברנע והר חמרן – כמו גם מערבה למרחבי סיני. כחמישה ק"מ דרומית-מערבית לנו נובע מעיין בשם "עין קדיס", וייתכן שהוא שומר על שמה של קדש ברנע, אלא שזהו מעיין קטן שאינו תואם לסיפורי התנ"ך על נווה מדבר גדול כפי שקיים בעין קודייראת. נמשיך בנסיעה ונחלוף על פני בסיס צבאי בהר חורשה, ואחריו נחצה את הר חורשה. למרות השם, מדובר למעשה על רמה כמעט שטוחה, צרה וארוכה שגובהה כ- 900 מ'. במרחק 11 ק"מ דרומית למצפור הר חורשה, ומעט מדרום לאבן גבול 47, נמצאת '''אנדרטה''' לזכרם של סרן אורי סלומון ופרח הטייס טל צורי. ב- 15 בפברואר 1980 יצאו השניים לטיסת אימון בהר הנגב. לנוכח מזג האוויר המעונן, הפסיק סלומון את האימון אך בדרך חזרה לשדה התעופה, פגע המטוס ברכס ההררי והשניים נהרגו. באנדרטה משולבים חלקי המטוס שהתרסק. לא הוסדרה כאן תצפית מסודרת, אך המבט מערבה ודרומה מרשים. בדרום בולט הר גבוה – ג'בל עריף א-נקה, גם בו (כמו בג'בל חלאל) נמצא מכתש.
 +
מומלץ לעצור לתצפית נוספת כמה מאות מטרים מדרום לאנדרטה, שכן הנוף מרשים עוד יותר.
 +
כ- 55.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הר חריף. הר חריף מתנשא לרום כ- 1000 מ' ובפסגתו בסיס צבאי. סביב הבסיס אותרו שרידים פרהיסטוריים רבים. לצד הבסיס נגיע למחסום צה"ל.
 +
אם יש לנו זמן ומספיק דלק, ניתן להמשיך מכאן דרומה לעבר עין המערה והר שגיא, אחרת – מומלץ להמשיך ישר בכביש 171, מרחק כ- 35 ק"מ לצומת הרוחות וקרוב ל- 40 ק"מ לתחנת הדלק הקרובה ביותר, במצפה רמון. בדרך, ניתן לסטות למסלולי הטיול ב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]] וב[[הר רמון]].
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* ברחבי הכרמל פריחה רבה ומגוונת בין החודשים אוקטובר למאי, ובפרט נציין את השושן הצחור במחצית הראשונה של מאי.
+
* באזור [[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]] יש פריחה מגוונת במהלך השנה, ובפרט בחודשים מרץ-אפריל בשנים גשומות.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
לאורך הדרך פזורים חניוני מטיילים רבים - חניון פיתחת נחל אורן, חניון רקית, חניון האגם, חוות משמר הכרמל וחניון אנדרטת אסון הכרמל. במסלול הארוך יותר ניתן לשלב את חניון גבעת ההגנה.
+
חניוני מטיילים מוסדרים ב[[חורשת עזוז – בארותיים]] וב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]].
 +
 
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* הכביש צר ומפותל ומחייב התאמת המהירות לתנאי הדרך.
 
* הכביש צר ומפותל ומחייב התאמת המהירות לתנאי הדרך.
* בימים גשומים וזמן קצר לאחריהם, קיימת סבירות לאבנים בצידי הדרך, ונדרשת נסיעה איטית וזהירה.
+
* לאור הסמיכות לגבול, ייתכנו מגבלות בטחוניות. בפרט, אין לרדת מהכביש לכיוון דרך המערכת, ומומלץ להכין תוכנית חלופית למקרה של סגירה פתאומית של הכביש לאזרחים ללא התרעה מוקדמת.
 
* בחניונים באזור זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.
 
* בחניונים באזור זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* כרמל, סקר טבע ונוף 1981-1983 - חווה להב, מורדי פרקש
+
* לניצנה ולגבול המערבי – יעקב עיני, עזרא אוריון.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|
{{ת|mishmar_hacarmel1.jpg|סובב משמר הכרמל}}
+
{{ת|mishmar_hacarmel1.jpg|בורות לוץ וראש אלות}}
'''[[סובב משמר הכרמל]]'''
+
'''[[בורות לוץ וראש אלות]]'''
 
|
 
|
{{ת|wadi_nesher1.jpg|מערת אצבע ורכס אצבע}}
+
{{ת|wadi_nesher1.jpg|גן לאומי ניצנה}}
'''[[מערת אצבע ורכס אצבע]]'''
+
'''[[גן לאומי ניצנה]]'''
 
|
 
|
{{ת|forty_cliff.jpg|מצוק הארבעים}}
+
{{ת|forty_cliff.jpg|חמוקי ניצנה}}
'''[[מצוק הארבעים]]'''
+
'''[[חמוקי ניצנה '''
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}

גרסה מ־19:43, 25 בדצמבר 2016

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בהר הנגב   /   כביש 10

{{מסלולי טיול |סקירה= כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני. |תמונה=road721_1.jpg |שם_הצלם=עמית מנדלסון |מקום_הצילום=תצפית מחוות משמר הכרמל לכביש 721 |תאריך_הצילום=22/10/16 |אזור=הר הנגב |מפת_סימון_שבילים=16 – חולות ורמת הנגב, 18 – מערב הר הנגב |מיקום=בין ניצנה להר חריף |גישה=לכל רכב |שבילי_טיול=לא מסומן |עונות_ביקור=כל השנה |שמורת_טבע=כן |רמת_קושי=לכל המשפחה |סוג_מסלול=רכוב |כניסה=חינם |תאריך_ביצוע_מסלול=22/10/2016 |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/12/2016 |1=בורות לוץ וראש אלות |2=גן לאומי ניצנה |3=חמוקי ניצנה |4=שביל המצוק המערבי |5=שמורת הר הנגב |6=שמורת חולות עגור |7=גן לאומי שבטה |8=שמורת חולות שונרה |9=מרכז המבקרים מצפה רמון |10=גן לאומי עבדת |רקע כללי=

מערת הקבורה בחורבת רקית, 2015

כביש 10 – "כביש הגבול המערבי", נסלל עם הנסיגה מסיני, בשנים 1983-1982. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל, החולף בנופי מדבר מרהיבים, ובפרט חלקו התיכון בתחום שמורת הר הנגב. הנסיעה בכביש מפגישה את המטיילים עם תצפיות מרשימות, הן להר הנגב והן לעבר סיני. במשך שנים ארוכות, הוטלו מגבלות בטחוניות על הנסיעה בכביש בגלל הסמיכות לגבול. בסוכות ובחנוכה תשע"ז, נפתח הכביש לתנועה אזרחית בשעות היום (07:00-17:00), בקטע שבין עזוז לצומת סיירים (החלק הדרומי יותר – כביש 12 – פתוח לתנועה אזרחית ללא הגבלה) ואנו מקווים שפתיחתו של הכביש למטיילים תהפוך לשגרתית. בשלב זה, מתואר כאן חלקו של הכביש בין עזוז ובין צומת הר חריף, ובעתיד תינתן התייחסות גם לאתרים דרומיים יותר. |איך_להגיע= המסלול הינו מסלול רכוב. תחילת המסלול בצומת ניצנה בכביש 211, מרחק 37.5 ק"מ מצומת טללים (בה נמצאת תחנת הדלק האחרונה לפני הכניסה למסלול) וכ- 70 ק"מ דרומית לעיר באר שבע. בצומת ניצנה נפנה שמאלה (דרומה), נחלוף על פני קהיליית החינוך ניצנה , נתעקל סביב גן לאומי ניצנה ונעבור גם את מגדל המים הציורי של תחנת הרכבת הטורקית בניצנה. לאחר 11.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הכניסה לעזוז. בנקודה זו הכביש מתפצל לשני סעיפים, ואנו נבחר את הסעיף הימני שבהם. המשך המסלול מתואר בפירוט בגוף המסלול. וייז: עזוז. מצומת ניצנה 11.6 ק"מ לצומת עזוז 12.5 – מסעף חורשת בארותיים 15.8 – מפגש כביש 10 18.4 – כביש נצמד לגבול בעמק שחרון 27 – מצפור שלוחת קדש ברנע 38.5 – מצפור הר חורשה 49.5 - אנדרטה 55.5 – צומת חריף + 34 – צומת הרוחות (כ- 40 מצומת חריף למצפה רמון)

|אורך המסלול=כ- 130 ק"מ מצומת טללים לצומת הרוחות. |משך המסלול=5-3 שעות. |טיפוס מצטבר=המסלול רכוב. |מפה=road721.gif |תיאור המסלול=

חניון פיתחת נחל אורן, 2012

מעט לאחר מזלג הדרכים בכניסה לעזוז, ניכנס לחפיר של מסילת הרכבת הטורקית, ומייד אחריו נעבור בגשר צר מעל לאפיק נחל עזוז. לאחר הגשר, יש הסתעפות ימינה לאתר נופש קטן. ניתן לעצור כאן ולהתרשם מהגשר הטורקי, שהוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה. נמשיך בכביש, ולאחר 250 מ' מסתעף כביש צדדי ימינה לעבר חורשת עזוז – בארותיים – חורשה גדולה ומרשימה בנחל עזוז, בתחומיה שתי בארות עתיקות (רק אחת מהן גלויה כיום בשטח). למי שטרם ביקר כאן, מומלץ לבקר בחורשה לפני שנמשיך הלאה.

הכביש הסלול הופך לדרך עפר עבירה לכל רכב (אך מכתיבה נסיעה זהירה), ולאחר כ- 3.5 ק"מ (16 ק"מ מצומת ניצנה) נגיע למחסום צה"ל במפגש עם כביש 10.כאן נפנה שמאלה ונתקדם דרומה כאשר ממערב לנו נמתחת גדר הגבול החדשה עם מצרים. משמאלנו מוצב צבאי קטן בפסגתה של גבעת סלעית. יעדנו הקרוב נמצא 3.5 ק"מ דרומית למחסום – בור הסבחה. זהו בור מים עתיק האוגר מים רוב ימות השנה, והנמצא במרחק כ- 800 מ' ממזרח לכביש הגבול עצמו. ברכב שטח, נוכל להגיע עד לבור עצמו, ואילו ברכב רגיל נידרש לחנות בקרבת כביש 10 וללכת כרבע שעה ברגל לכל כיוון. הפנייה לאתר אינה משולטת, ולכן נמדוד 3.5 ק"מ בכביש, ונזהה דרך עפר הפונה מזרחה (ייתכן כי רכבי שטח יסמנו לנו את המקום, אך אין לסמוך על כך). נרד בזהירות מכביש 10, ואם באנו ברכב רגיל נחנה לצד דרך העפר (לא בשולי כביש 10). נמשיך ישר בדרך העפר לעבר מורדות ההרים, ובין מחשופי הקירטון הבהירים נזהה את פתחו הנסתר של בור המים. הירידה לבור נעשית בסולם רעוע שגובהו מטרים אחדים, וכאשר מפלס המים גבוה יש צורך בשחייה (אין לראות בתיאור משום המלצה להיכנס למקום). בין אם ביקרנו בבור הסבחה ובין אם לאו, נמשיך דרומה לאורך הכביש, דרך עמק שחרון. לפנינו מתנשא רכס הררי בולט העונה לשם "שלוחת קדש ברנע". שלוחה זו, המתנשאת לרום כ- 670 מ', נמשכת לכיוון דרום-מערב אל מעבר לגבול, מרחק של כ- 8 ק"מ לאזור עין קודייראת, המזוהה עם קדש ברנע המקראית – נווה מדבר גדול בו ישבו בני ישראל ימים רבים במהלך נדודיהם בסיני. הכביש מטפס בפיתולים לעבר השלוחה, ולקראת סוף העלייה נגיע אל מצפור שלוחת קדש ברנע. התצפית המסודרת הינה לכיוון צפון – עמק שחרון בו נסענו, הגבעות שממזרח לו ומרחבי סיני שממערב. בפרט ראויים לציון ג'בל א-צבחה ורחוק יותר ג'בל חלאל – אחד ההרים הגבוהים בצפון סיני, בו נמצא מכתש דומה למכתשי הנגב, כמו גם ריכוז של העץ ערער אדום, שאינו גדל אצלנו. מעט ממזרח למצפור, מתחברת לכביש דרך הפטרולים הישנה – "דרך יאיר", ע"ש מפקד סיירת הצנחנים, יאיר פלד ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם בדווים בנחל סרפד (מדרום-מזרח אלינו) בשנת 1959. הכביש חוצה את שלוחת קדש ברנע (ללא תצפית לעבר קדש ברנע עצמה) ויורד בתלילות לעבר רמה גדולה ונמוכה מהרכסים שבקרבתה – רמת ברנע. בקטע זה שב הכביש ונצמד לגדר המערכת. בסופה של רמת ברנע, ניכנס אל שמורת הר הנגב ונטפס בתלילות כ- 230 מ' בגובה, אל הר הנגב הגבוה. לפני סוף העלייה, נגיע אל מצפור הר חורשה. מצפור זה ממוקם בקרבת עיקול גדול בכביש, ובכניסה אליו הוסדר מגרש חנייה (ובו מספר סלעים, המחייבים זהירות ברכב פרטי נמוך). גרם מדרגות קצר עולה לעבר קצה השלוחה. מכאן נוכל לצפות צפונה לעבר שלוחת קדש ברנע, וצפון-מזרחה לעבר רמת ברנע והר חמרן – כמו גם מערבה למרחבי סיני. כחמישה ק"מ דרומית-מערבית לנו נובע מעיין בשם "עין קדיס", וייתכן שהוא שומר על שמה של קדש ברנע, אלא שזהו מעיין קטן שאינו תואם לסיפורי התנ"ך על נווה מדבר גדול כפי שקיים בעין קודייראת. נמשיך בנסיעה ונחלוף על פני בסיס צבאי בהר חורשה, ואחריו נחצה את הר חורשה. למרות השם, מדובר למעשה על רמה כמעט שטוחה, צרה וארוכה שגובהה כ- 900 מ'. במרחק 11 ק"מ דרומית למצפור הר חורשה, ומעט מדרום לאבן גבול 47, נמצאת אנדרטה לזכרם של סרן אורי סלומון ופרח הטייס טל צורי. ב- 15 בפברואר 1980 יצאו השניים לטיסת אימון בהר הנגב. לנוכח מזג האוויר המעונן, הפסיק סלומון את האימון אך בדרך חזרה לשדה התעופה, פגע המטוס ברכס ההררי והשניים נהרגו. באנדרטה משולבים חלקי המטוס שהתרסק. לא הוסדרה כאן תצפית מסודרת, אך המבט מערבה ודרומה מרשים. בדרום בולט הר גבוה – ג'בל עריף א-נקה, גם בו (כמו בג'בל חלאל) נמצא מכתש. מומלץ לעצור לתצפית נוספת כמה מאות מטרים מדרום לאנדרטה, שכן הנוף מרשים עוד יותר. כ- 55.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הר חריף. הר חריף מתנשא לרום כ- 1000 מ' ובפסגתו בסיס צבאי. סביב הבסיס אותרו שרידים פרהיסטוריים רבים. לצד הבסיס נגיע למחסום צה"ל. אם יש לנו זמן ומספיק דלק, ניתן להמשיך מכאן דרומה לעבר עין המערה והר שגיא, אחרת – מומלץ להמשיך ישר בכביש 171, מרחק כ- 35 ק"מ לצומת הרוחות וקרוב ל- 40 ק"מ לתחנת הדלק הקרובה ביותר, במצפה רמון. בדרך, ניתן לסטות למסלולי הטיול בבורות לוץ ובהר רמון. |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=

  • באזור בורות לוץ יש פריחה מגוונת במהלך השנה, ובפרט בחודשים מרץ-אפריל בשנים גשומות.

|שירותים למטיילים= חניוני מטיילים מוסדרים בחורשת עזוז – בארותיים ובבורות לוץ.

|הערות ואזהרות=

  • הכביש צר ומפותל ומחייב התאמת המהירות לתנאי הדרך.
  • לאור הסמיכות לגבול, ייתכנו מגבלות בטחוניות. בפרט, אין לרדת מהכביש לכיוון דרך המערכת, ומומלץ להכין תוכנית חלופית למקרה של סגירה פתאומית של הכביש לאזרחים ללא התרעה מוקדמת.
  • בחניונים באזור זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.

|קישורים נוספים וספרות מומלצת=

  • לניצנה ולגבול המערבי – יעקב עיני, עזרא אוריון.

|הצעות טיול בסביבה= {{3טורים|

Mishmar hacarmel1.jpg

בורות לוץ וראש אלות |

Wadi nesher1.jpg

גן לאומי ניצנה |

Forty cliff.jpg

[[חמוקי ניצנה }} }}