קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חמת גדר"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לבדיקה}} | {{לבדיקה}} | ||
| − | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="גן לאומי חמת גדר, עתיקות חמת גדר"></meta> |
| − | <meta name="description" content="גן לאומי | + | <meta name="description" content="גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת."></meta> |
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים סביב הכנרת]]}} | {{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים סביב הכנרת]]}} | ||
{{גן לאומי חדש | {{גן לאומי חדש | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|אזור=הכינרת ושוליה | |אזור=הכינרת ושוליה | ||
| − | |מיקום= | + | |מיקום=חמת גדר |
|עונות ביקור=חורף ואביב | |עונות ביקור=חורף ואביב | ||
| − | |מאפיינים עיקריים= | + | |מאפיינים עיקריים=עתיקות |
|שטח=27.24 | |שטח=27.24 | ||
| − | |מצב תכנוני= | + | |מצב תכנוני=תכנון מתקדם |
|תמונה=ubadiye.jpg | |תמונה=ubadiye.jpg | ||
|מקום הצילום=משטח קיום באתר עובדיה | |מקום הצילום=משטח קיום באתר עובדיה | ||
| − | |תאריך הצילום= | + | |תאריך הצילום=5/8/2016 |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|נגישות לנכים=לא נגיש | |נגישות לנכים=לא נגיש | ||
|רמת קושי=לכל המשפחה | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
| − | |מפת סימון שבילים= | + | |מפת סימון שבילים=1 - הגולן |
|1=[[יער שווייץ]] | |1=[[יער שווייץ]] | ||
|2=[[שביל אל מול כינרת]] | |2=[[שביל אל מול כינרת]] | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|9=[[שמורת חורשת יעלה]] | |9=[[שמורת חורשת יעלה]] | ||
|10=[[גן לאומי חמת טבריה]] | |10=[[גן לאומי חמת טבריה]] | ||
| − | |סקירה=גן לאומי | + | |סקירה=גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
| − | + | חמת גדר (אל-חמה) הינה מכלול של מעיינות חמים הנובעים בבקעה לצד [[שמורת הירמוך|נהר הירמוך]], מספר ק"מ דרומית לכפר אום קיס שבהרי הגלעד - העיר הקדומה גדר. | |
| − | + | סביב המעיינות החמים פותח עוד בתקופות קדומות מכלול ייחודי של מרחצאות עתיקים, הנמנים עם המפוארים ביותר בכל האימפריה הרומית. לצד המרחצאות הוקמו מבנים נוספים כגון תיאטרון ואודיאון. במקום התקיים גם יישוב יהודי, ממנו שרד בית כנסת קדום. | |
| − | + | חמת גדר היוותה אחת מנקודות הציון בתוואי "רכבת העמק", המקשרת את חיפה עם המסילה מדרעא שבבשן לעבר חצי האי ערב, ובשטח הוקמה אחת מתחנות הרכבת בראשית המאה ה- 20'. | |
| − | + | במהלך קביעת הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, הוכללה חמת גדר בשטח המנדט הבריטי, כולל מסדרון צר לאורך נהר הירמוך. עם זאת, בשל נחיתותו הטופוגרפית של המקום, לא הייתה בו נוכחות ישראלית במלחמת העצמאות. | |
| − | + | בהסכם שביתת הנשק עם סוריה (קיץ 1949) הוגדר אזור זה, כמו כל מזרח הכנרת, כאזור מפורז בריבונות ישראלית. כאשר שלחה ישראל בשנת 1951 כוח משטרתי לממש את ריבונות ישראל בחמת גדר, הותקף הכוח באש סורית ושבעה שוטרים נהרגו. מאז ועד למלחמת ששת הימים, השתלטו הסורים דה-פקטו על חמת גדר והקימו במקום כפר נופש. | |
| − | + | לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, הפך מרחב חמת גדר לאתר תיירות פופולארי, ובמסגרת זו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צפונותיה של חמת גדר. | |
| − | + | במבנה תחנת הרכבת שבשטח הגן הלאומי, נמצאת מושבת קינון של שבעה מיני עטלפי חרקים, רובם ככולם בסכנת הכחדה בישראל (המבנה סגור למטיילים). | |
| − | + | |איך להגיע= | |
| − | + | הגן הלאומי כולל שני חלקים, סביב אתר התיירות חמת גדר. שני חלקים אלו, אינם נגישים כיום למטיילים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | החלק הצפוני, תחום בין כבישים 98/7599 בצפון (באזור צומת חמת גדר) ובין אתר התיירות חמת גדר בדרום. בשטח זה נמצא מוצב צבאי קטן בראש המצוק הצופה על חמת גדר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | דרך | + | החלק הדרומי, תחום בין אתר התיירות (בצפון) ובין דרך המערכת בדרום, כולל את מכלול העתיקות של חמת גדר. ניתן לגשת לאתרי חלק זה בנסיעה בדרך המערכת מצומת חמת גדר מזרחה, כ- 2 ק"מ לאורך נהר הירמוך עד למעיין עין ריח ("עין ג'ונס" בפי הציבור הרחב). כמה עשרות מטרים ממערב לבית המעיין, מסתעפת מדרך המערכת צפונה דרך עפר העוברת בקרבת המרחצאות הקדומים. |
| − | + | אין כיום גישה מאתר התיירות למתחמי העתיקות. | |
|שעות מחירים ושירותים= | |שעות מחירים ושירותים= | ||
| שורה 84: | שורה 74: | ||
[[המפל הלבן]] | [[המפל הלבן]] | ||
| | | | ||
| − | {{ת| | + | {{ת|south_jordan1.jpg|שמורת מורד הירדן}} |
[[שמורת מורד הירדן]] | [[שמורת מורד הירדן]] | ||
}} | }} | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־18:46, 10 באוגוסט 2016
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
דף הבית / טיולים בצפון / טיולים סביב הכנרת / גן לאומי חמת גדר
גן לאומי חמת גדר
גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:הכינרת ושוליה
- מפת סימון שבילים: 1 - הגולן
- מיקום: חמת גדר
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:תכנון מתקדם
- שטח:27.24 דונם
משטח קיום באתר עובדיה, (עמית מנדלסון, 5/8/2016)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
הגן הלאומי כולל שני חלקים, סביב אתר התיירות חמת גדר. שני חלקים אלו, אינם נגישים כיום למטיילים.
החלק הצפוני, תחום בין כבישים 98/7599 בצפון (באזור צומת חמת גדר) ובין אתר התיירות חמת גדר בדרום. בשטח זה נמצא מוצב צבאי קטן בראש המצוק הצופה על חמת גדר.
החלק הדרומי, תחום בין אתר התיירות (בצפון) ובין דרך המערכת בדרום, כולל את מכלול העתיקות של חמת גדר. ניתן לגשת לאתרי חלק זה בנסיעה בדרך המערכת מצומת חמת גדר מזרחה, כ- 2 ק"מ לאורך נהר הירמוך עד למעיין עין ריח ("עין ג'ונס" בפי הציבור הרחב). כמה עשרות מטרים ממערב לבית המעיין, מסתעפת מדרך המערכת צפונה דרך עפר העוברת בקרבת המרחצאות הקדומים.
אין כיום גישה מאתר התיירות למתחמי העתיקות.
רקע על גן לאומי חמת גדר:
חמת גדר (אל-חמה) הינה מכלול של מעיינות חמים הנובעים בבקעה לצד נהר הירמוך, מספר ק"מ דרומית לכפר אום קיס שבהרי הגלעד - העיר הקדומה גדר.
סביב המעיינות החמים פותח עוד בתקופות קדומות מכלול ייחודי של מרחצאות עתיקים, הנמנים עם המפוארים ביותר בכל האימפריה הרומית. לצד המרחצאות הוקמו מבנים נוספים כגון תיאטרון ואודיאון. במקום התקיים גם יישוב יהודי, ממנו שרד בית כנסת קדום.
חמת גדר היוותה אחת מנקודות הציון בתוואי "רכבת העמק", המקשרת את חיפה עם המסילה מדרעא שבבשן לעבר חצי האי ערב, ובשטח הוקמה אחת מתחנות הרכבת בראשית המאה ה- 20'.
במהלך קביעת הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, הוכללה חמת גדר בשטח המנדט הבריטי, כולל מסדרון צר לאורך נהר הירמוך. עם זאת, בשל נחיתותו הטופוגרפית של המקום, לא הייתה בו נוכחות ישראלית במלחמת העצמאות.
בהסכם שביתת הנשק עם סוריה (קיץ 1949) הוגדר אזור זה, כמו כל מזרח הכנרת, כאזור מפורז בריבונות ישראלית. כאשר שלחה ישראל בשנת 1951 כוח משטרתי לממש את ריבונות ישראל בחמת גדר, הותקף הכוח באש סורית ושבעה שוטרים נהרגו. מאז ועד למלחמת ששת הימים, השתלטו הסורים דה-פקטו על חמת גדר והקימו במקום כפר נופש.
לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, הפך מרחב חמת גדר לאתר תיירות פופולארי, ובמסגרת זו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צפונותיה של חמת גדר.
במבנה תחנת הרכבת שבשטח הגן הלאומי, נמצאת מושבת קינון של שבעה מיני עטלפי חרקים, רובם ככולם בסכנת הכחדה בישראל (המבנה סגור למטיילים).
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
אין באתר שירותים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי חמת גדר:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- הזנחה בתל עובדיה - כתבה בעיתון "הארץ", 1/12/2003.
- "הראשונים כבני אדם" - עובדיה וגשר בנות יעקב, האתרים הפרהיסטוריים הקדומים - נעמה גורן, חוברת רת"ם מס' 20, אפריל 1986.
- The large carnivores from 'ubeidiya (early pleistocene, Israel): biochronological and biogeographical implications, Martinez-Navarro, B., Belmaker, M. and Bar-Yosef, O., Journal of human evolution 56 (2009).
- דברי הסבר - תוכנית ג/14153 (גן לאומי עובדיה), רשות הטבע והגנים.
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
