קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל קנה"
(Importing text file) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=wadi_kana.jpg |
|תאור תמונה=מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה | |תאור תמונה=מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה | ||
| + | |סוג=שמורת טבע | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
|אזור=השומרון | |אזור=השומרון | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות. | נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות. | ||
| + | |||
אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל. | אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל. | ||
| + | |||
באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים. | באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים. | ||
| + | |||
במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. | במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. | ||
| + | |||
בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים. | בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים. | ||
| − | בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים את | + | |
| − | בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט | + | בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים את ח'רבת שחאדה (שרידי יישוב שהוקם ככל הנראה בתקופה ההלניסטית וחרב במהלך התקופה הביזנטית), וסביבה שפע מגדלי שדה ושטחי חקלאות קדומה, ובכללם גדרות אבן, בורות מים, שומרות ועוד. |
| − | אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את | + | |
| + | בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת בידיא, בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות. | ||
| + | |||
| + | אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן בעבר. | ||
| + | |||
| + | כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמר - מעיין ניקבה ולידו באר, בוואדי אבו-עמר, יובלו של נחל קנה. | ||
| + | |||
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל, הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים, ומזבלה מאולתרת במפגש ואדי אבו-עמר ויובלו ואדי יעקוב. | השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל, הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים, ומזבלה מאולתרת במפגש ואדי אבו-עמר ויובלו ואדי יעקוב. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
השמורה משתרעת בין עמנואל, במזרח, לכביש כפר ת'לת - סניריא, במערב, ובין קרני שומרון בצפון, ליקיר, נופים, קרוות בני חסן וסניריא בדרום. | השמורה משתרעת בין עמנואל, במזרח, לכביש כפר ת'לת - סניריא, במערב, ובין קרני שומרון בצפון, ליקיר, נופים, קרוות בני חסן וסניריא בדרום. | ||
| + | |||
דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון. | דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון. | ||
| + | |||
כמו כן יוצאים לשמורה שבילים נוספים לא מסומנים, מהיישובים הסמוכים (יקיר, מעלה שומרון ואחרים). | כמו כן יוצאים לשמורה שבילים נוספים לא מסומנים, מהיישובים הסמוכים (יקיר, מעלה שומרון ואחרים). | ||
| + | |||
{{שימולב|כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !}} | {{שימולב|כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !}} | ||
| שורה 38: | שורה 51: | ||
כל השנה. | כל השנה. | ||
| − | ==קישורים | + | ==קישורים נוספים== |
| + | [[נופי שמורת נחל קנה]] | ||
| + | |||
| + | [[ |מצגת - נחל קנה בסכנה, פברואר 2007]] | ||
| − | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
| − | קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל קנה). | + | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל קנה). |
| − | אתרי קרסט במערב השומרון - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 5, 1983. | + | |
| − | מערות קרסטיות במערב השומרון - אביתר כהן, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983. | + | * אתרי קרסט במערב השומרון - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 5, 1983. |
| − | האדם הקדמון במערת בידיא - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983. | + | |
| − | התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית - שמעון דר, 1982 (פרטים על ח'רבת שחאדה). | + | * מערות קרסטיות במערב השומרון - אביתר כהן, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983. |
| + | |||
| + | * האדם הקדמון במערת בידיא - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983. | ||
| + | |||
| + | * התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית - שמעון דר, 1982 (פרטים על ח'רבת שחאדה). | ||
גרסה מ־13:22, 18 במרץ 2007
| שמורת נחל קנה נחל גדול ומרשים, עם שפע מעיינות, חורש ים תיכוני ונופי קרסט. | |
מבט ממעלה שומרון למעלה נחל קנה | |
על האתר
נחל קנה, מיובלי הירקון, הוא מהנחלים הגדולים במערב השומרון. יובליו העליונים מתחילים באזור הכפרים עקרבה וינון במזרח השומרון, ובחלקו התיכון יש בו שפע מעיינות.
אזור המעיינות וגדות הנחל, הוגדר כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, הכוללת כעשרה מעיינות בנחל עצמו, ושטחי חורש ים תיכוני בשתי גדות הנחל.
באזור יש תופעות קרסטיות רבות, ובין היתר נופי טרשים מפותחים, מערות נטיפים, בורות קרסטיים ודולינה. תופעות אלו בולטות במיוחד באזור הטרשי של ג'בל עברד וסביבתו, דרומית ומערבית ליישוב נופים.
במפנים הדרומיים והמזרחיים גדלה חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק, ואילו במפנים הצפוניים והמערביים גדל חורש אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית.
בין בעלי החיים הבולטים באזור, יש אוכלוסיות של חזירי בר, צבאים ובמערות דרים עטלפי חרקים.
בתחום השמורה נמצאים מספר אתרים ארכיאולוגיים, הכוללים את ח'רבת שחאדה (שרידי יישוב שהוקם ככל הנראה בתקופה ההלניסטית וחרב במהלך התקופה הביזנטית), וסביבה שפע מגדלי שדה ושטחי חקלאות קדומה, ובכללם גדרות אבן, בורות מים, שומרות ועוד.
בחלק ממערות הנחל נמצאו שרידים פרהיסטוריים, ובפרט במערת בידיא, בה נמצאו שרידים ממספר תקופות פרהיסטוריות.
אתרים נוספים הראויים לציון בתחומי השמורה כוללים את דולינת אל-מחפור - דולינה שנוצרה בהתמוטטות תקרת מערה גדולה. גובה המצוק סביב הדולינה מגיע ל- 12 מ', ובמרכזה סלעים גדולים שנותרו כשריד מתקרת המערה בעבר. למרגלות מצוקי הדולינה גדרות אבן, המעידות על שימוש במקום למכלאות צאן בעבר.
כמו כן ראוי לציון עין אבו-עמר - מעיין ניקבה ולידו באר, בוואדי אבו-עמר, יובלו של נחל קנה.
השמורה סובלת ממפגעים סביבתיים קשים, ובין היתר מאחז בתחום השמורה (אלוני שילה), גלישת ביוב מההתנחלויות הסמוכות, שגרמה נזק למעיינות הנחל, הכשרת קרקע לחקלאות ע"י יישובים פלסטיניים סמוכים, ומזבלה מאולתרת במפגש ואדי אבו-עמר ויובלו ואדי יעקוב.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת בין עמנואל, במזרח, לכביש כפר ת'לת - סניריא, במערב, ובין קרני שומרון בצפון, ליקיר, נופים, קרוות בני חסן וסניריא בדרום.
דרך רכב מסומנת כחול 7410 מסתעפת מכביש מס' 5066 (צומת יקיר - צומת עמנואל), חולפת על פני רוב מעיינות הנחל, ומסתיימת בקרני שומרון.
כמו כן יוצאים לשמורה שבילים נוספים לא מסומנים, מהיישובים הסמוכים (יקיר, מעלה שומרון ואחרים).
כל תחום השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, והטיול בשמורה מחייב אישור בטחוני !
שירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
[[ |מצגת - נחל קנה בסכנה, פברואר 2007]]
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל קנה).
- אתרי קרסט במערב השומרון - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 5, 1983.
- מערות קרסטיות במערב השומרון - אביתר כהן, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
- האדם הקדמון במערת בידיא - צביקה צוק, "נקרות צורים", גליון מס' 6, 1983.
- התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית - שמעון דר, 1982 (פרטים על ח'רבת שחאדה).