קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי עין יהודה"
(יצירת דף עם התוכן "<meta name="keywords" content="עין יהודה, גן לאומי עין יהודה"></meta> <meta name="description" content="גן לאומי עין יהודה...") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
<meta name="description" content="גן לאומי עין יהודה - מעיין כחול ויפהפה הנחשב לאחד היפים ביותר בישראל."></meta> | <meta name="description" content="גן לאומי עין יהודה - מעיין כחול ויפהפה הנחשב לאחד היפים ביותר בישראל."></meta> | ||
{{גן לאומי חדש | {{גן לאומי חדש | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=ein_yehuda1.jpg |
|מקום הצילום=גן לאומי עין יהודה | |מקום הצילום=גן לאומי עין יהודה | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
|סקירה=גן לאומי עין יהודה - מעיין כחול ויפהפה הנחשב לאחד היפים ביותר בישראל. | |סקירה=גן לאומי עין יהודה - מעיין כחול ויפהפה הנחשב לאחד היפים ביותר בישראל. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:ein_yehuda2.jpg|left|thumb|200px|עין יהודה, 2015]] |
עין יהודה הינו אחת הפינות הקסומות בארצנו. המעיין נובע בשקע טבעי בשוליו הצפוניים של הקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, ומקיים בריכת מים עמוקה הניכרת בצבעה הכחלחל ובמים הצלולים. בגדת הבריכה צומחים עצי צפצפת הפרת, תמרים וחישת קנים. מי המעיין מליחים ואינם מתאימים לשתייה או לחקלאות, אך מקיימים אוכלוסיית דגים. | עין יהודה הינו אחת הפינות הקסומות בארצנו. המעיין נובע בשקע טבעי בשוליו הצפוניים של הקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, ומקיים בריכת מים עמוקה הניכרת בצבעה הכחלחל ובמים הצלולים. בגדת הבריכה צומחים עצי צפצפת הפרת, תמרים וחישת קנים. מי המעיין מליחים ואינם מתאימים לשתייה או לחקלאות, אך מקיימים אוכלוסיית דגים. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
המעיין קרוי ע"ש הנצי"ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, על שמו קרויים גם שני המעיינות הנוספים של הקיבוץ, [[שמורת עין נפתלי|עין נפתלי]] ועין צבי. הרב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי רבני יהדות אירופה במאה ה- 19. הרב אהד את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל והיה חבר באגודת "חיבת ציון". הקיבוץ הוקם כאן בשנת 1946. | המעיין קרוי ע"ש הנצי"ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, על שמו קרויים גם שני המעיינות הנוספים של הקיבוץ, [[שמורת עין נפתלי|עין נפתלי]] ועין צבי. הרב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי רבני יהדות אירופה במאה ה- 19. הרב אהד את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל והיה חבר באגודת "חיבת ציון". הקיבוץ הוקם כאן בשנת 1946. | ||
| − | מיקומו של המעיין בתחום הקיבוץ, והפיכתו לאתר תיירות פופולארי בשנים האחרונות, גרמו לחיכוכים קשים בין חברי קיבוץ עין הנצי"ב ובין ציבור המבקרים, כולל בהיבט הבטיחותי (סוגיית אחריות הקיבוץ למעשים שמבצעים המבקרים בשטח, גם אם הם מתעלמים משילוט אזהרה) ובהיבט שמירת הניקיון (מצבורי פסולת לצד הבריכה). | + | מיקומו של המעיין בתחום הקיבוץ, והפיכתו לאתר תיירות פופולארי בשנים האחרונות (עמוס במיוחד בימי שישי ובחופשות), גרמו לחיכוכים קשים בין חברי קיבוץ עין הנצי"ב ובין ציבור המבקרים, כולל בהיבט הבטיחותי (סוגיית אחריות הקיבוץ למעשים שמבצעים המבקרים בשטח, גם אם הם מתעלמים משילוט אזהרה) ובהיבט שמירת הניקיון (מצבורי פסולת לצד הבריכה). |
במאמץ לפתור בעיות אלו, הגיע קיבוץ עין הנצי"ב להסכמה עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), על הפיכת המעיין לגן לאומי שינוהל בידי רט"ג. הגן הלאומי נכלל בתוכנית המתאר המפורטת לקיבוץ, תוכנית ג/19731, שאושרה בינואר 2015. סביר כי עבודות פיתוח והסדרת המעיין תבוצענה בשנים הקרובות. | במאמץ לפתור בעיות אלו, הגיע קיבוץ עין הנצי"ב להסכמה עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), על הפיכת המעיין לגן לאומי שינוהל בידי רט"ג. הגן הלאומי נכלל בתוכנית המתאר המפורטת לקיבוץ, תוכנית ג/19731, שאושרה בינואר 2015. סביר כי עבודות פיתוח והסדרת המעיין תבוצענה בשנים הקרובות. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הקיבוץ הינו יישוב דתי, הסגור לחלוטין בשבתות ובחגים (בימים אלו אין גישה למעיין למבקרים מבחוץ). בשעות העומס, או לפי שיקול דעתו של השומר בכניסה לקיבוץ, לא ניתן להיכנס ברכב לתוך הקיבוץ, ויש לחנות ברחבת חנייה גדולה הממוקמת בצידו הצפוני של כביש 6678. | הקיבוץ הינו יישוב דתי, הסגור לחלוטין בשבתות ובחגים (בימים אלו אין גישה למעיין למבקרים מבחוץ). בשעות העומס, או לפי שיקול דעתו של השומר בכניסה לקיבוץ, לא ניתן להיכנס ברכב לתוך הקיבוץ, ויש לחנות ברחבת חנייה גדולה הממוקמת בצידו הצפוני של כביש 6678. | ||
| + | |||
| + | למבקרים, כדאי לבקר גם בהעתק כתובת רחוב ("ברייתת התחומין") המוצב לצד בית הכנסת של הקיבוץ. כתובת זו נחשבת לכתובת העברית הארוכה ביותר שהתגלתה בארץ, ונמצאה בבית כנסת קדום באתר הארכיאולוגי חורבת פרווה, כקילומטר מדרום לקיבוץ. בכתובת זו מפורטות הלכות שמיטה, בפרט רשימה של "העיירות האסורות" - ערים בקרבת "תחום עולי בבל" (לרוב בקרבת יישובים נוכריים כמו צור, [[גן לאומי סוסיתה|סוסיתה] וכמובן [[גן לאומי בית שאן|בית שאן]]) עליהן חלים דיני שמיטה. | ||
|שעות מחירים ושירותים= | |שעות מחירים ושירותים= | ||
| − | + | בעתיד צפוי הגן הלאומי להפוך לאתר קולט קהל בתשלום. עד אז, אין במקום שירותי הצלה כלשהם. | |
| + | |||
| + | לצד הגן קיימת חנייה לא מוסדרת. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־05:22, 22 באוגוסט 2015
{{גן לאומי חדש |תמונה=ein_yehuda1.jpg |מקום הצילום=גן לאומי עין יהודה |כניסה=חינם |אזור=בקעת בית שאן |מיקום=קיבוץ עין הנצי"ב |מאפיינים עיקריים=מעיין |עונות ביקור=כל השנה |שטח=15.44 |מצב תכנוני=מאושר |תאריך הכרזה= |שם הצלם=עמית מנדלסון |תאריך הצילום=21/8/2015 |נגישות לנכים=לא נגיש |מפת סימון שבילים=3 - הגליל התחתון |רמת קושי=לכל המשפחה |1=דרך נוף שלוחת צבאים |2=פארק המעיינות |3=נחל יצפור |4=גשר הקנטרה |5=דרך הפיתולים בגלבוע |6=שמורת נחל הקיבוצים |7=גן לאומי בית שאן |8=קניון הבזלת - נחל חרוד |9=גן לאומי גן השלושה (הסחנה) |10=שמורת עין כפתור |סקירה=גן לאומי עין יהודה - מעיין כחול ויפהפה הנחשב לאחד היפים ביותר בישראל. |על האתר=
עין יהודה הינו אחת הפינות הקסומות בארצנו. המעיין נובע בשקע טבעי בשוליו הצפוניים של הקיבוץ הדתי עין הנצי"ב, ומקיים בריכת מים עמוקה הניכרת בצבעה הכחלחל ובמים הצלולים. בגדת הבריכה צומחים עצי צפצפת הפרת, תמרים וחישת קנים. מי המעיין מליחים ואינם מתאימים לשתייה או לחקלאות, אך מקיימים אוכלוסיית דגים.
בגדת המעיין הותקנה מקפצה מאולתרת (ולא בטיחותית) ועל עץ הצפצפה הגדול נכרך חבל המשמש חלק מהמבקרים לקפיצות "טרזן" מסוכנות אל המים. יש להניח כי אלמנטים אלו יפורקו בעתיד.
המעיין קרוי ע"ש הנצי"ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, על שמו קרויים גם שני המעיינות הנוספים של הקיבוץ, עין נפתלי ועין צבי. הרב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי רבני יהדות אירופה במאה ה- 19. הרב אהד את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל והיה חבר באגודת "חיבת ציון". הקיבוץ הוקם כאן בשנת 1946.
מיקומו של המעיין בתחום הקיבוץ, והפיכתו לאתר תיירות פופולארי בשנים האחרונות (עמוס במיוחד בימי שישי ובחופשות), גרמו לחיכוכים קשים בין חברי קיבוץ עין הנצי"ב ובין ציבור המבקרים, כולל בהיבט הבטיחותי (סוגיית אחריות הקיבוץ למעשים שמבצעים המבקרים בשטח, גם אם הם מתעלמים משילוט אזהרה) ובהיבט שמירת הניקיון (מצבורי פסולת לצד הבריכה).
במאמץ לפתור בעיות אלו, הגיע קיבוץ עין הנצי"ב להסכמה עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), על הפיכת המעיין לגן לאומי שינוהל בידי רט"ג. הגן הלאומי נכלל בתוכנית המתאר המפורטת לקיבוץ, תוכנית ג/19731, שאושרה בינואר 2015. סביר כי עבודות פיתוח והסדרת המעיין תבוצענה בשנים הקרובות.
|איך להגיע= הגן הלאומי ממוקם בתחומי קיבוץ עין הנצי"ב, כאשר מייד אחרי הכניסה לקיבוץ יש לפנות שמאלה לרחבת חנייה, ממנה יוצא שביל רגלי קצר אל בריכת המעיין.
הקיבוץ הינו יישוב דתי, הסגור לחלוטין בשבתות ובחגים (בימים אלו אין גישה למעיין למבקרים מבחוץ). בשעות העומס, או לפי שיקול דעתו של השומר בכניסה לקיבוץ, לא ניתן להיכנס ברכב לתוך הקיבוץ, ויש לחנות ברחבת חנייה גדולה הממוקמת בצידו הצפוני של כביש 6678.
למבקרים, כדאי לבקר גם בהעתק כתובת רחוב ("ברייתת התחומין") המוצב לצד בית הכנסת של הקיבוץ. כתובת זו נחשבת לכתובת העברית הארוכה ביותר שהתגלתה בארץ, ונמצאה בבית כנסת קדום באתר הארכיאולוגי חורבת פרווה, כקילומטר מדרום לקיבוץ. בכתובת זו מפורטות הלכות שמיטה, בפרט רשימה של "העיירות האסורות" - ערים בקרבת "תחום עולי בבל" (לרוב בקרבת יישובים נוכריים כמו צור, [[גן לאומי סוסיתה|סוסיתה] וכמובן בית שאן) עליהן חלים דיני שמיטה.
|שעות מחירים ושירותים= בעתיד צפוי הגן הלאומי להפוך לאתר קולט קהל בתשלום. עד אז, אין במקום שירותי הצלה כלשהם.
לצד הגן קיימת חנייה לא מוסדרת.
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
|הצעות טיול בסביבה=
}}