הבדלים בין גרסאות בדף "עיר דוד"
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta> <meta name="description" content="מערת צדקיהו...") |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לבדיקה}} | {{לבדיקה}} | ||
− | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="עיר דוד, ירושלים הקדומה, נקבת השילוח, ניקבת השילוח"></meta> |
− | <meta name="description" content=" | + | <meta name="description" content="עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה."></meta> |
{{נקודת עניין | {{נקודת עניין | ||
|תמונה=zidkiyahu_cave1.jpg | |תמונה=zidkiyahu_cave1.jpg | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
|אזור=ירושלים | |אזור=ירושלים | ||
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים | |מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים | ||
− | |מיקום= | + | |מיקום=ליד שער האשפות |
|עונות ביקור=כל השנה | |עונות ביקור=כל השנה | ||
|רמת קושי=לכל המשפחה | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
|שבילי טיול=לא מסומן | |שבילי טיול=לא מסומן | ||
|גישה=רגלית | |גישה=רגלית | ||
− | |נגישות לנכים=לא | + | |נגישות לנכים=לא נגיש |
− | |שמורת טבע= | + | |שמורת טבע=כן (גן לאומי) |
|שעות ביקור=א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00. | |שעות ביקור=א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00. | ||
− | |מאפיינים עיקריים=מערה | + | |מאפיינים עיקריים=עתיקות, מערה |
− | |סקירה= | + | |סקירה=עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה. |
− | |תאריך ביקור= | + | |תאריך ביקור=7/8/2015 |
− | |תאריך ביקור אחרון בשטח= | + | |תאריך ביקור אחרון בשטח=7/8/2015 |
− | |||
− | |||
|1=[[שביל ירושלים]] | |1=[[שביל ירושלים]] | ||
|2=[[מרוגם גנים לעין כרם]] | |2=[[מרוגם גנים לעין כרם]] | ||
|3=[[גן סאקר וסביבתו]] | |3=[[גן סאקר וסביבתו]] | ||
|4=[[נחל פרת]] | |4=[[נחל פרת]] | ||
− | |5=[[ | + | |5=[[הר הצופים]] |
|6=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]] | |6=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]] | ||
− | |7=[[גן לאומי | + | |7=[[גן לאומי עמק צורים]] |
− | |8=[[ | + | |8=[[מערת צדקיהו]] |
|9=[[אתר לאומי בית עגנון]] | |9=[[אתר לאומי בית עגנון]] | ||
|10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]] | |10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]] | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]] | [[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]] | ||
− | |||
− | |||
'''מערת צדקיהו''' היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כ'''מחצבת אבן''' עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה. | '''מערת צדקיהו''' היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כ'''מחצבת אבן''' עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה. | ||
שורה 43: | שורה 39: | ||
עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה ל[[הר הבית]] ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי '''"מחצבות המלך שלמה"''' - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו. | עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה ל[[הר הבית]] ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי '''"מחצבות המלך שלמה"''' - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
שורה 67: | שורה 59: | ||
[[תמונה:zidkiyahu_cave5.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]] | [[תמונה:zidkiyahu_cave5.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]] | ||
שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו '''חריטה בסלע''' ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014. | שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו '''חריטה בסלע''' ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014. | ||
− | |||
− | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
שורה 91: | שורה 81: | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
− | + | {{3טורים| | |
− | + | {{ת|old_city_from_mt_scopus.jpg|שביל ירושלים}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
[[שביל ירושלים]] | [[שביל ירושלים]] | ||
− | + | | | |
− | + | {{ת|lifta1.jpg|שמורת ליפתא}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
[[שמורת ליפתא]] | [[שמורת ליפתא]] | ||
− | + | | | |
− | + | {{ת|scopus_mountain1.jpg|הר הצופים}} | |
− | + | [[הר הצופים]] | |
+ | }} | ||
}} | }} | ||
[[קטגוריה:מערות בישראל]] | [[קטגוריה:מערות בישראל]] | ||
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]] | [[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]] |
גרסה מ־00:19, 7 באוגוסט 2015
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
עיר דוד
עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה.
- נקודת עניין
- אזור:ירושלים
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: ליד שער האשפות
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:כן (גן לאומי)
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
- כניסה:בתשלום
- תאריך ביקור:7/8/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:7/8/2015
מערת צדקיהו, (עמית מנדלסון, 5/3/2012)
עוד אתרים בסביבה
עיר דוד
מערת צדקיהו היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כמחצבת אבן עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.
עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי ד"ר ג'יימס ברקלי בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.
עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה להר הבית ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי "מחצבות המלך שלמה" - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.
איך להגיע:
מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).
בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.
בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.
המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.
על האתר: עיר דוד:
שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו חריטה בסלע ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.
דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.
יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.
הערות ואזהרות:
- לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
- במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
- המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.
הצעות טיול בסביבת עיר דוד:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- דפדפת מידע באתר.
- ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.