קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת יער אל-קוף"
(Importing text file) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
|תמונה=el kuf forest.jpg | |תמונה=el kuf forest.jpg | ||
|תאור תמונה=מבט מתלם ליער אל-קוף | |תאור תמונה=מבט מתלם ליער אל-קוף | ||
| + | |סוג=שמורת טבע | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
|אזור=הר חברון | |אזור=הר חברון | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
השמורה משתרעת במורדות המערביים של הרי חברון, וכוללת שתי יחידות נוף עיקריות - האחת, רצועה צרה וארוכה (4 ק"מ) לאורך הגדה הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), והשנייה - אזור המדרונות בין מורד נחל נציב (ואדי אל-קוף) ובין היישוב תלם. | השמורה משתרעת במורדות המערביים של הרי חברון, וכוללת שתי יחידות נוף עיקריות - האחת, רצועה צרה וארוכה (4 ק"מ) לאורך הגדה הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), והשנייה - אזור המדרונות בין מורד נחל נציב (ואדי אל-קוף) ובין היישוב תלם. | ||
| + | |||
יער אל-קוף הוא יער אורנים נטוע, תחילתו בשנת 1927, בנטיעות של מחלקת הייעור המנדטורית. | יער אל-קוף הוא יער אורנים נטוע, תחילתו בשנת 1927, בנטיעות של מחלקת הייעור המנדטורית. | ||
| + | |||
היער הורחב בתקופת השלטון הירדני, וב- 1966 ניטעו 900 דונם נוספים. | היער הורחב בתקופת השלטון הירדני, וב- 1966 ניטעו 900 דונם נוספים. | ||
| + | |||
ביער עוברים שני גיאיות מרכזיים, ואדי איצחא (נחל נציב), ויובלו ואדי אל-קוף. גיא שלישי, ואדי אל-קצב, עובר בחלקו הדרומי של היער בקרבת היישוב תלם. | ביער עוברים שני גיאיות מרכזיים, ואדי איצחא (נחל נציב), ויובלו ואדי אל-קוף. גיא שלישי, ואדי אל-קצב, עובר בחלקו הדרומי של היער בקרבת היישוב תלם. | ||
| + | |||
בוואדי אל-קוף, עובר הכביש הישן המקשר את תרקומיא-חברון, שכונה גם "שער הגיא של הרי חברון". | בוואדי אל-קוף, עובר הכביש הישן המקשר את תרקומיא-חברון, שכונה גם "שער הגיא של הרי חברון". | ||
| + | |||
במעלה הוואדי נובע עין אל-קוף, לידו נטועים עצי צפצפה מכסיפה. בקרבת המעיין נמצאת משתלת עצי יער, ששימשה בעבר את מחלקת הייעור הירדנית. | במעלה הוואדי נובע עין אל-קוף, לידו נטועים עצי צפצפה מכסיפה. בקרבת המעיין נמצאת משתלת עצי יער, ששימשה בעבר את מחלקת הייעור הירדנית. | ||
| + | |||
בגדתו הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), פעורה במצוק דולומיט מערת טור א-צפא - מערה קרסטית גדולה, באורך מאות מטרים, בה שוכנים עטלפי פירות. בפתח המערה נמצאו שרידי כלי צור פרהיסטוריים, ובמערה נמצאו חרסים מהמאה השנייה לספירה - ייתכן מתקופת מרד בר-כוכבא. | בגדתו הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), פעורה במצוק דולומיט מערת טור א-צפא - מערה קרסטית גדולה, באורך מאות מטרים, בה שוכנים עטלפי פירות. בפתח המערה נמצאו שרידי כלי צור פרהיסטוריים, ובמערה נמצאו חרסים מהמאה השנייה לספירה - ייתכן מתקופת מרד בר-כוכבא. | ||
| − | בוואדי אל-קצב נובע המעיין עין אל-קצב, וביובל של וואדי אל-קצב נובעים זוג מעיינות זעירים - עויון אל-חג'. | + | |
| − | לצד המעיינות גדלים שרכי שערות-שולמית. | + | בוואדי אל-קצב נובע המעיין עין אל-קצב, וביובל של וואדי אל-קצב נובעים זוג מעיינות זעירים - עויון אל-חג'. לצד המעיינות גדלים שרכי שערות-שולמית. |
| + | |||
בגיא בו נובעים מעיינות אל-חג', למרגלות תלם, גדל חורש טבעי של אלון מצוי וחרוב מצוי, מעורב באורנים וברושים נטועים. | בגיא בו נובעים מעיינות אל-חג', למרגלות תלם, גדל חורש טבעי של אלון מצוי וחרוב מצוי, מעורב באורנים וברושים נטועים. | ||
| + | |||
ניתן לצפות לאזור ואדי אל-קצב וסביבתו מתחומי היישוב תלם. | ניתן לצפות לאזור ואדי אל-קצב וסביבתו מתחומי היישוב תלם. | ||
| + | |||
חלק ניכר מהשמורה נמצא כיום בשטח B (אחריות אזרחית פלסטינית), ורק האזור הסמוך לתלם נמצא בשליטה ישראלית מלאה. | חלק ניכר מהשמורה נמצא כיום בשטח B (אחריות אזרחית פלסטינית), ורק האזור הסמוך לתלם נמצא בשליטה ישראלית מלאה. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
השמורה משתרעת בין היישוב תלם בדרום, לאפיק ואדי אל-קוף וראש המתלול של ואדי איצחא בצפון. | השמורה משתרעת בין היישוב תלם בדרום, לאפיק ואדי אל-קוף וראש המתלול של ואדי איצחא בצפון. | ||
| + | |||
גבולה המערבי של השמורה צמוד לעיירה תרקומיא, ואילו במזרח - עין אל-קוף, ושלוחה באורך כ- 4 ק"מ במעלה ואדי איצחא, עד למרחק 1.5 ק"מ מערבית לחלחול. | גבולה המערבי של השמורה צמוד לעיירה תרקומיא, ואילו במזרח - עין אל-קוף, ושלוחה באורך כ- 4 ק"מ במעלה ואדי איצחא, עד למרחק 1.5 ק"מ מערבית לחלחול. | ||
| + | |||
{{שימולב| | {{שימולב| | ||
הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.}} | הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.}} | ||
| + | |||
{{שימולב| | {{שימולב| | ||
רוב השמורה נמצא בתחומי שטח B, ואינו נגיש למטיילים ישראליים בצורה בטוחה - למעט בקרבת היישוב תלם.}} | רוב השמורה נמצא בתחומי שטח B, ואינו נגיש למטיילים ישראליים בצורה בטוחה - למעט בקרבת היישוב תלם.}} | ||
| שורה 43: | שורה 55: | ||
כל השנה. | כל השנה. | ||
| − | ==קישורים | + | ==קישורים נוספים== |
| − | |||
| − | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
גרסה מ־16:41, 16 במרץ 2007
| שמורת יער אל-קוף יערות אורנים וחורש ים-תיכוני, מעיינות קטנים ומערה מרשימה. | |
|
מבט מתלם ליער אל-קוף |
על האתר
השמורה משתרעת במורדות המערביים של הרי חברון, וכוללת שתי יחידות נוף עיקריות - האחת, רצועה צרה וארוכה (4 ק"מ) לאורך הגדה הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), והשנייה - אזור המדרונות בין מורד נחל נציב (ואדי אל-קוף) ובין היישוב תלם.
יער אל-קוף הוא יער אורנים נטוע, תחילתו בשנת 1927, בנטיעות של מחלקת הייעור המנדטורית.
היער הורחב בתקופת השלטון הירדני, וב- 1966 ניטעו 900 דונם נוספים.
ביער עוברים שני גיאיות מרכזיים, ואדי איצחא (נחל נציב), ויובלו ואדי אל-קוף. גיא שלישי, ואדי אל-קצב, עובר בחלקו הדרומי של היער בקרבת היישוב תלם.
בוואדי אל-קוף, עובר הכביש הישן המקשר את תרקומיא-חברון, שכונה גם "שער הגיא של הרי חברון".
במעלה הוואדי נובע עין אל-קוף, לידו נטועים עצי צפצפה מכסיפה. בקרבת המעיין נמצאת משתלת עצי יער, ששימשה בעבר את מחלקת הייעור הירדנית.
בגדתו הצפונית של ואדי איצחא (נחל נציב), פעורה במצוק דולומיט מערת טור א-צפא - מערה קרסטית גדולה, באורך מאות מטרים, בה שוכנים עטלפי פירות. בפתח המערה נמצאו שרידי כלי צור פרהיסטוריים, ובמערה נמצאו חרסים מהמאה השנייה לספירה - ייתכן מתקופת מרד בר-כוכבא.
בוואדי אל-קצב נובע המעיין עין אל-קצב, וביובל של וואדי אל-קצב נובעים זוג מעיינות זעירים - עויון אל-חג'. לצד המעיינות גדלים שרכי שערות-שולמית.
בגיא בו נובעים מעיינות אל-חג', למרגלות תלם, גדל חורש טבעי של אלון מצוי וחרוב מצוי, מעורב באורנים וברושים נטועים.
ניתן לצפות לאזור ואדי אל-קצב וסביבתו מתחומי היישוב תלם.
חלק ניכר מהשמורה נמצא כיום בשטח B (אחריות אזרחית פלסטינית), ורק האזור הסמוך לתלם נמצא בשליטה ישראלית מלאה.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת בין היישוב תלם בדרום, לאפיק ואדי אל-קוף וראש המתלול של ואדי איצחא בצפון.
גבולה המערבי של השמורה צמוד לעיירה תרקומיא, ואילו במזרח - עין אל-קוף, ושלוחה באורך כ- 4 ק"מ במעלה ואדי איצחא, עד למרחק 1.5 ק"מ מערבית לחלחול.
הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.
רוב השמורה נמצא בתחומי שטח B, ואינו נגיש למטיילים ישראליים בצורה בטוחה - למעט בקרבת היישוב תלם.
שירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
הר חברון - סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס (אתרים מס' 151,146,133).