קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "כלנית מצויה"
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|רקע= | |רקע= | ||
| − | גיאופיט נפוץ ברחבי הארץ, הפורח במגוון צבעים. בצפון הארץ קיימים מספר גוונים: לבן, ורוד, סגול ואדום. הגבול הדרומי של הכלניות הצבעוניות הוא באזור לטרון (חורבת שרישה), ומדרום לנקודה זו עד [[שמורת הר הנגב|הר הנגב הגבוה]] פורחות כלניות אדומות בלבד. פריחת הכלניות מרשימה במיוחד בשני בתי גידול: מישורי הנגב המערבי (מרבדי פריחה אדומים), ועמקי הצפון ( | + | גיאופיט (צמח בעל בצל או פקעת) נפוץ ברחבי הארץ, הפורח במגוון צבעים. בצפון הארץ קיימים מספר גוונים: לבן, ורוד, סגול ואדום. הגבול הדרומי של הכלניות הצבעוניות הוא באזור לטרון (חורבת שרישה), ומדרום לנקודה זו עד [[שמורת הר הנגב|הר הנגב הגבוה]] פורחות כלניות אדומות בלבד. פריחת הכלניות מרשימה במיוחד בשני בתי גידול: מישורי הנגב המערבי (מרבדי פריחה אדומים), ועמקי הצפון (בפרט, שולי הגליל התחתון המערבי ומישורי דרום הגולן), שם ניתן לפגוש מרבדי כלניות בשלל צבעים. |
הכלניות הצבעוניות אופייניות לאזורים דלים יחסית בגיר, בצפון ובמרכז. בדרום, בשל מיעוט הגשמים, הגיר לא נשטף מהקרקע, ויש רק כלניות אדומות. | הכלניות הצבעוניות אופייניות לאזורים דלים יחסית בגיר, בצפון ובמרכז. בדרום, בשל מיעוט הגשמים, הגיר לא נשטף מהקרקע, ויש רק כלניות אדומות. | ||
| − | המופע האדום של הכלנית הוא הנפוץ ביותר, ופותח סדרה של פרחים אדומים בולטים בנוף הארץ. אחריה | + | המופע האדום של הכלנית הוא הנפוץ ביותר, ופותח סדרה של פרחים אדומים בולטים בנוף הארץ. אחריה פורחים [[נורית אסיה]] ופרגים. |
קיים דמיון שטחי בין נורית אסיה וכלנית מצויה, אך לכלנית אין עלי גביע מתחת לעלי הכותרת (בניגוד לנורית), וכמו כן עלי הכלנית שסועים ועלי הכותרת אינם מבריקים. | קיים דמיון שטחי בין נורית אסיה וכלנית מצויה, אך לכלנית אין עלי גביע מתחת לעלי הכותרת (בניגוד לנורית), וכמו כן עלי הכלנית שסועים ועלי הכותרת אינם מבריקים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
קיימת שונות רבה במספר עלי הכותרת של הכלנית, ופה ושם ניתן לפגוש גם פרטים לבקנים, אותם קל להבדיל מכלניות לבנות בכך שהאבקנים במופע הלבקני הם לבנים, ובשאר הכלניות הם שחורים. | קיימת שונות רבה במספר עלי הכותרת של הכלנית, ופה ושם ניתן לפגוש גם פרטים לבקנים, אותם קל להבדיל מכלניות לבנות בכך שהאבקנים במופע הלבקני הם לבנים, ובשאר הכלניות הם שחורים. | ||
| − | על שם הכלנית המצויה קרוי היישוב כלנית בגליל התחתון, וכן [[שמורת גבעת כלניות]] בשרון הצפוני (בה | + | על שם הכלנית המצויה קרוי היישוב כלנית בגליל התחתון, וכן [[שמורת גבעת כלניות]] בשרון הצפוני (בה התמעטו מאד הכלניות) וצומת כלניות הסמוכה לשמורה. כמו כן, אנשי היישוב הארץ-ישראלי בתקופת המנדט כינו את הצנחנים הבריטיים בשם "כלניות" בשל הכומתה האדומה שחבשו. |
| + | |||
| + | מקום נוסף בארץ ששמו קשור לכלניות הוא נחל נעמנים, במערב גוש עציון (שמה הערבי של הכלנית הוא "שקאיק א-נעמאן" - "פצעי הנעמן" לזכר סיפור מיתולוגי על פציעתו של האל נעמן). | ||
פרחי הכלנית נסגרים לקראת שקיעה, ולכן הצפייה בפריחה בשעת בוקר מוקדמת או לעת ערב אינה מומלצת. | פרחי הכלנית נסגרים לקראת שקיעה, ולכן הצפייה בפריחה בשעת בוקר מוקדמת או לעת ערב אינה מומלצת. | ||
|בית גידול= | |בית גידול= | ||
| − | אזורי בתה וצומח עשבוני. | + | אזורי בתה וצומח עשבוני, בעדיפות לשטחים בהם מתקיימת רעייה. |
|אתרי פריחה בולטים= | |אתרי פריחה בולטים= | ||
גרסה מ־12:57, 3 בינואר 2015
דף הבית / צמחי בר בישראל / טיולי פריחה / כלנית מצויה
כרטיס ביקור: כלנית מצויה
- קבוצה:מכוסי הזרע
- מחלקה:דו-פסיגיים
- משפחה:נוריתיים
- שם מדעי:Anemone coronaria Linneaus
- אזורי תפוצה:החבל הים-תיכוני, אזור הספר, הר הנגב
- עונת פריחה:דצמבר-מרץ
- מוגן:כן
- שכיחות:מצוי
כלנית מצויה
גיאופיט (צמח בעל בצל או פקעת) נפוץ ברחבי הארץ, הפורח במגוון צבעים. בצפון הארץ קיימים מספר גוונים: לבן, ורוד, סגול ואדום. הגבול הדרומי של הכלניות הצבעוניות הוא באזור לטרון (חורבת שרישה), ומדרום לנקודה זו עד הר הנגב הגבוה פורחות כלניות אדומות בלבד. פריחת הכלניות מרשימה במיוחד בשני בתי גידול: מישורי הנגב המערבי (מרבדי פריחה אדומים), ועמקי הצפון (בפרט, שולי הגליל התחתון המערבי ומישורי דרום הגולן), שם ניתן לפגוש מרבדי כלניות בשלל צבעים.
הכלניות הצבעוניות אופייניות לאזורים דלים יחסית בגיר, בצפון ובמרכז. בדרום, בשל מיעוט הגשמים, הגיר לא נשטף מהקרקע, ויש רק כלניות אדומות.
המופע האדום של הכלנית הוא הנפוץ ביותר, ופותח סדרה של פרחים אדומים בולטים בנוף הארץ. אחריה פורחים נורית אסיה ופרגים.
קיים דמיון שטחי בין נורית אסיה וכלנית מצויה, אך לכלנית אין עלי גביע מתחת לעלי הכותרת (בניגוד לנורית), וכמו כן עלי הכלנית שסועים ועלי הכותרת אינם מבריקים.
קיימת שונות רבה במספר עלי הכותרת של הכלנית, ופה ושם ניתן לפגוש גם פרטים לבקנים, אותם קל להבדיל מכלניות לבנות בכך שהאבקנים במופע הלבקני הם לבנים, ובשאר הכלניות הם שחורים.
על שם הכלנית המצויה קרוי היישוב כלנית בגליל התחתון, וכן שמורת גבעת כלניות בשרון הצפוני (בה התמעטו מאד הכלניות) וצומת כלניות הסמוכה לשמורה. כמו כן, אנשי היישוב הארץ-ישראלי בתקופת המנדט כינו את הצנחנים הבריטיים בשם "כלניות" בשל הכומתה האדומה שחבשו.
מקום נוסף בארץ ששמו קשור לכלניות הוא נחל נעמנים, במערב גוש עציון (שמה הערבי של הכלנית הוא "שקאיק א-נעמאן" - "פצעי הנעמן" לזכר סיפור מיתולוגי על פציעתו של האל נעמן).
פרחי הכלנית נסגרים לקראת שקיעה, ולכן הצפייה בפריחה בשעת בוקר מוקדמת או לעת ערב אינה מומלצת.
בית גידול
אזורי בתה וצומח עשבוני, בעדיפות לשטחים בהם מתקיימת רעייה.
אתרי פריחה בולטים:
המין נפוץ במקומות רבים, מהגולן ועד הר הנגב. במיוחד מרשימים מרבדי פריחה אדומים בנגב המערבי ובדרום השפלה, וכלניות בשלל צבעים בעמק יזרעאל ובדרום הגולן.
דוגמאות לאתרים נבחרים:
- שמורת נוב בדרום הגולן.
- שמורת גוש אלונים ושמורת תל שימרון בגליל התחתון המערבי.
- מנחת מגידו בעמק יזרעאל - אוכלוסייה מרשימה של כלניות צבעוניות.
- גבעת הכלניות בהוד השרון.
- שמורת אירוס הארגמן באזור פלמחים.
- גן לאומי תל בית שמש.
- גבעת הכלניות - חורבת הוגה בנגב המערבי.
- מבתרונות בארי לבארי הישנה בנגב המערבי.
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
