הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי נחל אלכסנדר"
(Importing text file) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
|תמונה=wadi alexander.jpg | |תמונה=wadi alexander.jpg | ||
|תאור תמונה=נחל אלכסנדר | |תאור תמונה=נחל אלכסנדר | ||
+ | |סוג=גן לאומי | ||
|כניסה=חלק בתשלום, חלק ללא תשלום | |כניסה=חלק בתשלום, חלק ללא תשלום | ||
|אזור=השרון הצפוני (והדרומי) | |אזור=השרון הצפוני (והדרומי) | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
הגן הלאומי משתרע בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר, מהחשובים שבנחלי החוף. | הגן הלאומי משתרע בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר, מהחשובים שבנחלי החוף. | ||
+ | |||
בתחומי הגן, נכללות מספר יחידות נוף: אפיק נחל אלכסנדר - נחל איתן (מזוהם מזה עשרות שנים במי ביוב), קרקעות כבדות בקרבת הנחל, חולות - חלקם נודדים בקרבת הים, וחלקם מיוצבים בהם גדלים שיחי רותם המדבר, ונטיעות אקליפטוסים ושיטה כחלחלה, כתמי מלחה בשקעים שבחולות, חוף ים ואגם ינאי - בריכת מי-תהום. | בתחומי הגן, נכללות מספר יחידות נוף: אפיק נחל אלכסנדר - נחל איתן (מזוהם מזה עשרות שנים במי ביוב), קרקעות כבדות בקרבת הנחל, חולות - חלקם נודדים בקרבת הים, וחלקם מיוצבים בהם גדלים שיחי רותם המדבר, ונטיעות אקליפטוסים ושיטה כחלחלה, כתמי מלחה בשקעים שבחולות, חוף ים ואגם ינאי - בריכת מי-תהום. | ||
+ | |||
באפיק הנחל חיה אוכלוסייה של צב רך, זוחל ממוצא אפריקאי שאפיין בעבר את נחלי החוף. | באפיק הנחל חיה אוכלוסייה של צב רך, זוחל ממוצא אפריקאי שאפיין בעבר את נחלי החוף. | ||
+ | |||
בגדת הנחל צומחים קנה מצוי, פטל קדוש וערבה מחודדת. בגדה הצפונית צומח עדעד הביצות. | בגדת הנחל צומחים קנה מצוי, פטל קדוש וערבה מחודדת. בגדה הצפונית צומח עדעד הביצות. | ||
− | צפונית לאפיק הנחל נמצא שדה ביצתי, בו שרדה אחת מאוכלוסיות נרקיסי הביצה האחרונות בשרון. | + | |
+ | צפונית לאפיק הנחל נמצא שדה ביצתי, בו שרדה אחת מאוכלוסיות [[נרקיס מצוי | נרקיסי הביצה]] האחרונות בשרון. | ||
+ | |||
בשתי גדות הנחל משתרעים שטחי חולות. החולות מצפון לאפיק, מיוצבים ברובם, הן באופן טבעי ע"י גריגה של רותם המדבר ולענה חד-זרעית, והן ע"י חורשות נטועות של אקליפטוס המקור ושיטה כחלחלה. | בשתי גדות הנחל משתרעים שטחי חולות. החולות מצפון לאפיק, מיוצבים ברובם, הן באופן טבעי ע"י גריגה של רותם המדבר ולענה חד-זרעית, והן ע"י חורשות נטועות של אקליפטוס המקור ושיטה כחלחלה. | ||
+ | |||
ח'רבת סמארה, ניצבת על גבעת כורכר בודדת הכלואה כאי בודד בין אפיק הנחל ובין החולות. | ח'רבת סמארה, ניצבת על גבעת כורכר בודדת הכלואה כאי בודד בין אפיק הנחל ובין החולות. | ||
+ | |||
באתר נמצא מבנה עזוב וציורי מהתקופה העותמאנית, ששימש כתחנת מכס. | באתר נמצא מבנה עזוב וציורי מהתקופה העותמאנית, ששימש כתחנת מכס. | ||
− | בגבעה יש שפע גיאופיטים, בין היתר רקפות, כלניות, נורית אסיה, חבצלת קטנת-פרחים, אירוס א"י ועוד. | + | |
+ | בגבעה יש שפע גיאופיטים, בין היתר רקפות, כלניות, נורית אסיה, [[חבצלת קטנת-פרחים]], אירוס א"י ועוד. | ||
+ | |||
בחורשות האקליפטוסים בחולות מצפון לח'רבת סמארה, צומחות רקפות וטבורית נטוייה. | בחורשות האקליפטוסים בחולות מצפון לח'רבת סמארה, צומחות רקפות וטבורית נטוייה. | ||
+ | |||
+ | באזור זה מנסה כיום רט"ג לבסס אוכלוסיות של הצמחים הנדירים אירוס הארגמן וחומעת האווירון. | ||
+ | |||
אגם ינאי, ממוקם בין מחלף ינאי ומושב בית-ינאי, בדרום-מערב הגן הלאומי, ומושך עופות מים. | אגם ינאי, ממוקם בין מחלף ינאי ומושב בית-ינאי, בדרום-מערב הגן הלאומי, ומושך עופות מים. | ||
+ | |||
האגם נוצר במהלך הקמת מחלף ינאי (בתחילת שנות ה- 90'), כתוצאה מחדירת מי תהום למחפורת שנוצרה במקום. | האגם נוצר במהלך הקמת מחלף ינאי (בתחילת שנות ה- 90'), כתוצאה מחדירת מי תהום למחפורת שנוצרה במקום. | ||
+ | |||
האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה, בין היתר קנה מצוי וסוף מצוי. כמו כן, נשתל במקום אירוס ענף, שפריחתו הצהובה בולטת באתר באביב. | האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה, בין היתר קנה מצוי וסוף מצוי. כמו כן, נשתל במקום אירוס ענף, שפריחתו הצהובה בולטת באתר באביב. | ||
+ | |||
ברכס הכורכר מדרום לנחל, ליד חופית, נמצאים שרידי חורש ים-תיכוני של אלה א"י ואלת המסטיק. בעבר, היה ניתן לזהות במקום מעיינות בגדת הנחל, שאינם ניתנים כיום לזיהוי. | ברכס הכורכר מדרום לנחל, ליד חופית, נמצאים שרידי חורש ים-תיכוני של אלה א"י ואלת המסטיק. בעבר, היה ניתן לזהות במקום מעיינות בגדת הנחל, שאינם ניתנים כיום לזיהוי. | ||
+ | |||
בשקעים החוליים, גדלים שיחי סמר וצמחי מלחה. | בשקעים החוליים, גדלים שיחי סמר וצמחי מלחה. | ||
+ | |||
מדרום לשפך נחל אלכסנדר נמצא חוף רחצה מוכרז, (הכניסה ברכב היא בתשלום), ובחלקו הצפוני פועלת תחנה לאיסוף קינים של צבי ים, במטרה לשמור עליהם עד לבקיעה. | מדרום לשפך נחל אלכסנדר נמצא חוף רחצה מוכרז, (הכניסה ברכב היא בתשלום), ובחלקו הצפוני פועלת תחנה לאיסוף קינים של צבי ים, במטרה לשמור עליהם עד לבקיעה. | ||
+ | |||
בתחומי החוף נמצא גם מזח עץ עזוב ורעוע, שהוקם ב- 1938 לכאורה לייצוא תוצרת חקלאית, אך יועד לצורך עגינת ספינות מעפילים - תכנית שלא יצאה לפועל עקב הקמת מחנות צבא בריטיים באזור. | בתחומי החוף נמצא גם מזח עץ עזוב ורעוע, שהוקם ב- 1938 לכאורה לייצוא תוצרת חקלאית, אך יועד לצורך עגינת ספינות מעפילים - תכנית שלא יצאה לפועל עקב הקמת מחנות צבא בריטיים באזור. | ||
+ | |||
בקיץ 1948 עגנה כאן ספינת הנשק והמעפילים אלטלנה, לפני שהפליגה לחופי תל-אביב, שם הוטבעה בהפגזה שנוייה במחלוקת של כוחות צה"ל. | בקיץ 1948 עגנה כאן ספינת הנשק והמעפילים אלטלנה, לפני שהפליגה לחופי תל-אביב, שם הוטבעה בהפגזה שנוייה במחלוקת של כוחות צה"ל. | ||
+ | |||
בפינה הדרומית-מערבית של הגן הלאומי, נמצא "מצפה ההעפלה" על רכס הכורכר, בגבול הצפוני של מושב בית-ינאי. | בפינה הדרומית-מערבית של הגן הלאומי, נמצא "מצפה ההעפלה" על רכס הכורכר, בגבול הצפוני של מושב בית-ינאי. | ||
+ | |||
בחוף זה נחתה ספינת המעפילים הראשונה, welus, בקיץ 1934, ובין השנים 1934-1939 נחתו בחופי נתניה ועמק חפר 16 ספינות מעפילים. | בחוף זה נחתה ספינת המעפילים הראשונה, welus, בקיץ 1934, ובין השנים 1934-1939 נחתו בחופי נתניה ועמק חפר 16 ספינות מעפילים. | ||
+ | |||
צפונית לנחל אלכסנדר, בקרבת בית הספר הימי מבואות ים, נמצא הריכוז היחיד בארץ של הצמח סוף הקרין, ובקרבתו נמצאים שרידי תל קדום בפינת מפרץ מבואות-ים. | צפונית לנחל אלכסנדר, בקרבת בית הספר הימי מבואות ים, נמצא הריכוז היחיד בארץ של הצמח סוף הקרין, ובקרבתו נמצאים שרידי תל קדום בפינת מפרץ מבואות-ים. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
הגן הלאומי משתרע בין היישובים בית-ינאי, חופית וכפר-ויתקין בדרום, למושב מכמורת וגבול מחוזות המרכז וחיפה בצפון. | הגן הלאומי משתרע בין היישובים בית-ינאי, חופית וכפר-ויתקין בדרום, למושב מכמורת וגבול מחוזות המרכז וחיפה בצפון. | ||
+ | |||
במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים. | במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים. | ||
+ | |||
כביש החוף (ת"א - חיפה), חוצה את הגן הלאומי מדרום לצפון, עם דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי, (ח'רבת סמארה, חורשות האקליפטוסים וריכוז הנרקיסים), המסתעפת מהכביש כ- 100 מ' צפונית לאפיק נחל אלכסנדר (לבאים מכיוון דרום בלבד. היציאה מדרך זו לכביש היא צפונה בלבד). | כביש החוף (ת"א - חיפה), חוצה את הגן הלאומי מדרום לצפון, עם דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי, (ח'רבת סמארה, חורשות האקליפטוסים וריכוז הנרקיסים), המסתעפת מהכביש כ- 100 מ' צפונית לאפיק נחל אלכסנדר (לבאים מכיוון דרום בלבד. היציאה מדרך זו לכביש היא צפונה בלבד). | ||
+ | |||
כביש הגישה למושב מכמורת, היוצא ממחלף ינאי, חוצה גם הוא את הגן הלאומי. מכביש זה מסתעפת דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי (עוברת מתחת לכביש החוף בגשר נחל אלכסנדר, ומתחברת לדרך שתוארה לעיל), וכן דרך (להולכי רגל בלבד) לחוף הים צפונית לשפך נחל אלכסנדר. | כביש הגישה למושב מכמורת, היוצא ממחלף ינאי, חוצה גם הוא את הגן הלאומי. מכביש זה מסתעפת דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי (עוברת מתחת לכביש החוף בגשר נחל אלכסנדר, ומתחברת לדרך שתוארה לעיל), וכן דרך (להולכי רגל בלבד) לחוף הים צפונית לשפך נחל אלכסנדר. | ||
+ | |||
במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים. | במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים. | ||
+ | |||
ממחלף ינאי מוליך גם כביש גישה לחוף בית-ינאי, חלק מהגן הלאומי המשמש כחוף רחצה (הכניסה ברכב בתשלום). אין מקומות חנייה חופשית באזור (אזור גרירה). | ממחלף ינאי מוליך גם כביש גישה לחוף בית-ינאי, חלק מהגן הלאומי המשמש כחוף רחצה (הכניסה ברכב בתשלום). אין מקומות חנייה חופשית באזור (אזור גרירה). | ||
+ | |||
כמו כן, ניתן להגיע לגן הלאומי מכיוון "גשר הצבים" לאורך הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר. | כמו כן, ניתן להגיע לגן הלאומי מכיוון "גשר הצבים" לאורך הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר. | ||
+ | |||
חלקו של הגן הלאומי מדרום לנחל, אינו מוסדר לביקורי קהל. ניתן להגיע אליו מהיישוב חופית ומשכונת ההרחבה של כפר-ויתקין. | חלקו של הגן הלאומי מדרום לנחל, אינו מוסדר לביקורי קהל. ניתן להגיע אליו מהיישוב חופית ומשכונת ההרחבה של כפר-ויתקין. | ||
+ | |||
שביל ישראל עובר בתחומי הגן הלאומי, לאורך מסילת הרכבת, הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר וחוף הים מנחל אלכסנדר ודרומה. | שביל ישראל עובר בתחומי הגן הלאומי, לאורך מסילת הרכבת, הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר וחוף הים מנחל אלכסנדר ודרומה. | ||
+ | |||
הכניסה לאגם ינאי אסורה. לנוחות המטיילים, הוסדרה טיילת עץ קצרה בחלקו הדרומי-מערבי של האגם, המאפשרת תצפית לאגם ולפריחת האירוס הענף באביב. | הכניסה לאגם ינאי אסורה. לנוחות המטיילים, הוסדרה טיילת עץ קצרה בחלקו הדרומי-מערבי של האגם, המאפשרת תצפית לאגם ולפריחת האירוס הענף באביב. | ||
שורה 55: | שורה 86: | ||
==עונות ביקור== | ==עונות ביקור== | ||
כל השנה. | כל השנה. | ||
+ | |||
הצבים הרכים פעילים באביב ובקיץ. בחורף, הם נמצאים בתרדמה בקרקעית הנחל. | הצבים הרכים פעילים באביב ובקיץ. בחורף, הם נמצאים בתרדמה בקרקעית הנחל. | ||
+ | |||
בתחומי הגן הלאומי יש פריחה ברוב חודשי השנה. | בתחומי הגן הלאומי יש פריחה ברוב חודשי השנה. | ||
+ | |||
דצמבר-ינואר: נרקיסי ביצות ממזרח לח'רבת סמארה. | דצמבר-ינואר: נרקיסי ביצות ממזרח לח'רבת סמארה. | ||
+ | |||
פברואר: רותם המדבר בחולות המיוצבים צפונית לנחל אלכסנדר. | פברואר: רותם המדבר בחולות המיוצבים צפונית לנחל אלכסנדר. | ||
+ | |||
פברואר-אפריל: פריחה אביבית עשירה. | פברואר-אפריל: פריחה אביבית עשירה. | ||
+ | |||
סוף אפריל - תחילת מאי: אירוס ענף באגם ינאי. | סוף אפריל - תחילת מאי: אירוס ענף באגם ינאי. | ||
− | |||
− | |||
− | ==קישורים | + | אוגוסט -ספטמבר: [[חבצלת החוף]] בקרבת הים, חצב מצוי בחולות המיוצבים צפונית לנחל אלכסנדר. |
+ | |||
+ | ספטמבר: [[חבצלת קטנת-פרחים]] בגבעת ח'רבת סמארה. | ||
+ | |||
+ | ==קישורים נוספים== | ||
[http://www.hefer.org.il/site/he/eCity.asp?pi=3734 פרוייקט שיקום נחל אלכסנדר] - | [http://www.hefer.org.il/site/he/eCity.asp?pi=3734 פרוייקט שיקום נחל אלכסנדר] - | ||
מאתר [http://www.hefer.org.il מועצה אזורית עמק חפר] | מאתר [http://www.hefer.org.il מועצה אזורית עמק חפר] | ||
+ | |||
[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/201006.html שמורת חולות חוף הים - אתגר נוסף לשמירת נופי ארץ ישראל] - | [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/201006.html שמורת חולות חוף הים - אתגר נוסף לשמירת נופי ארץ ישראל] - | ||
יהושע רוטין, הביוספירה כ' 10-11, יולי 1991, מאתר [http://www.snunit.k12.il סנונית] | יהושע רוטין, הביוספירה כ' 10-11, יולי 1991, מאתר [http://www.snunit.k12.il סנונית] | ||
+ | |||
[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1155 נחל אלכסנדר] - | [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1155 נחל אלכסנדר] - | ||
סקירה של "אדם טבע ודין", מאתר [http://lib.cet.ac.il הספרייה הוירטואלית של מט"ח] | סקירה של "אדם טבע ודין", מאתר [http://lib.cet.ac.il הספרייה הוירטואלית של מט"ח] | ||
− | |||
− | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
שורה 78: | שורה 117: | ||
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל אלכסנדר). | קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל אלכסנדר). | ||
+ | |||
ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל אלכסנדר). | ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל אלכסנדר). |
גרסה מ־17:56, 8 במרץ 2007
גן לאומי נחל אלכסנדר הגן הלאומי משתרע בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר, וכולל יחידות נוף מגוונות - נחל איתן, חולות מיוצבים ונודדים, רכס כורכר וחוף ים, כמו גם אתרים היסטוריים. | |
|
נחל אלכסנדר |
על האתר
הגן הלאומי משתרע בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר, מהחשובים שבנחלי החוף.
בתחומי הגן, נכללות מספר יחידות נוף: אפיק נחל אלכסנדר - נחל איתן (מזוהם מזה עשרות שנים במי ביוב), קרקעות כבדות בקרבת הנחל, חולות - חלקם נודדים בקרבת הים, וחלקם מיוצבים בהם גדלים שיחי רותם המדבר, ונטיעות אקליפטוסים ושיטה כחלחלה, כתמי מלחה בשקעים שבחולות, חוף ים ואגם ינאי - בריכת מי-תהום.
באפיק הנחל חיה אוכלוסייה של צב רך, זוחל ממוצא אפריקאי שאפיין בעבר את נחלי החוף.
בגדת הנחל צומחים קנה מצוי, פטל קדוש וערבה מחודדת. בגדה הצפונית צומח עדעד הביצות.
צפונית לאפיק הנחל נמצא שדה ביצתי, בו שרדה אחת מאוכלוסיות נרקיסי הביצה האחרונות בשרון.
בשתי גדות הנחל משתרעים שטחי חולות. החולות מצפון לאפיק, מיוצבים ברובם, הן באופן טבעי ע"י גריגה של רותם המדבר ולענה חד-זרעית, והן ע"י חורשות נטועות של אקליפטוס המקור ושיטה כחלחלה.
ח'רבת סמארה, ניצבת על גבעת כורכר בודדת הכלואה כאי בודד בין אפיק הנחל ובין החולות.
באתר נמצא מבנה עזוב וציורי מהתקופה העותמאנית, ששימש כתחנת מכס.
בגבעה יש שפע גיאופיטים, בין היתר רקפות, כלניות, נורית אסיה, חבצלת קטנת-פרחים, אירוס א"י ועוד.
בחורשות האקליפטוסים בחולות מצפון לח'רבת סמארה, צומחות רקפות וטבורית נטוייה.
באזור זה מנסה כיום רט"ג לבסס אוכלוסיות של הצמחים הנדירים אירוס הארגמן וחומעת האווירון.
אגם ינאי, ממוקם בין מחלף ינאי ומושב בית-ינאי, בדרום-מערב הגן הלאומי, ומושך עופות מים.
האגם נוצר במהלך הקמת מחלף ינאי (בתחילת שנות ה- 90'), כתוצאה מחדירת מי תהום למחפורת שנוצרה במקום.
האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה, בין היתר קנה מצוי וסוף מצוי. כמו כן, נשתל במקום אירוס ענף, שפריחתו הצהובה בולטת באתר באביב.
ברכס הכורכר מדרום לנחל, ליד חופית, נמצאים שרידי חורש ים-תיכוני של אלה א"י ואלת המסטיק. בעבר, היה ניתן לזהות במקום מעיינות בגדת הנחל, שאינם ניתנים כיום לזיהוי.
בשקעים החוליים, גדלים שיחי סמר וצמחי מלחה.
מדרום לשפך נחל אלכסנדר נמצא חוף רחצה מוכרז, (הכניסה ברכב היא בתשלום), ובחלקו הצפוני פועלת תחנה לאיסוף קינים של צבי ים, במטרה לשמור עליהם עד לבקיעה.
בתחומי החוף נמצא גם מזח עץ עזוב ורעוע, שהוקם ב- 1938 לכאורה לייצוא תוצרת חקלאית, אך יועד לצורך עגינת ספינות מעפילים - תכנית שלא יצאה לפועל עקב הקמת מחנות צבא בריטיים באזור.
בקיץ 1948 עגנה כאן ספינת הנשק והמעפילים אלטלנה, לפני שהפליגה לחופי תל-אביב, שם הוטבעה בהפגזה שנוייה במחלוקת של כוחות צה"ל.
בפינה הדרומית-מערבית של הגן הלאומי, נמצא "מצפה ההעפלה" על רכס הכורכר, בגבול הצפוני של מושב בית-ינאי.
בחוף זה נחתה ספינת המעפילים הראשונה, welus, בקיץ 1934, ובין השנים 1934-1939 נחתו בחופי נתניה ועמק חפר 16 ספינות מעפילים.
צפונית לנחל אלכסנדר, בקרבת בית הספר הימי מבואות ים, נמצא הריכוז היחיד בארץ של הצמח סוף הקרין, ובקרבתו נמצאים שרידי תל קדום בפינת מפרץ מבואות-ים.
מיקום וגישה
הגן הלאומי משתרע בין היישובים בית-ינאי, חופית וכפר-ויתקין בדרום, למושב מכמורת וגבול מחוזות המרכז וחיפה בצפון.
במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים.
כביש החוף (ת"א - חיפה), חוצה את הגן הלאומי מדרום לצפון, עם דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי, (ח'רבת סמארה, חורשות האקליפטוסים וריכוז הנרקיסים), המסתעפת מהכביש כ- 100 מ' צפונית לאפיק נחל אלכסנדר (לבאים מכיוון דרום בלבד. היציאה מדרך זו לכביש היא צפונה בלבד).
כביש הגישה למושב מכמורת, היוצא ממחלף ינאי, חוצה גם הוא את הגן הלאומי. מכביש זה מסתעפת דרך גישה לחלקו המזרחי של הגן הלאומי (עוברת מתחת לכביש החוף בגשר נחל אלכסנדר, ומתחברת לדרך שתוארה לעיל), וכן דרך (להולכי רגל בלבד) לחוף הים צפונית לשפך נחל אלכסנדר.
במזרח, גבול הגן הלאומי הוא במסילת הרכבת (נתניה-חדרה), ובמערב חוף הים.
ממחלף ינאי מוליך גם כביש גישה לחוף בית-ינאי, חלק מהגן הלאומי המשמש כחוף רחצה (הכניסה ברכב בתשלום). אין מקומות חנייה חופשית באזור (אזור גרירה).
כמו כן, ניתן להגיע לגן הלאומי מכיוון "גשר הצבים" לאורך הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר.
חלקו של הגן הלאומי מדרום לנחל, אינו מוסדר לביקורי קהל. ניתן להגיע אליו מהיישוב חופית ומשכונת ההרחבה של כפר-ויתקין.
שביל ישראל עובר בתחומי הגן הלאומי, לאורך מסילת הרכבת, הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר וחוף הים מנחל אלכסנדר ודרומה.
הכניסה לאגם ינאי אסורה. לנוחות המטיילים, הוסדרה טיילת עץ קצרה בחלקו הדרומי-מערבי של האגם, המאפשרת תצפית לאגם ולפריחת האירוס הענף באביב.
שירותים למטיילים
חוף בית ינאי - חוף רחצה מוסדר (החנייה בתשלום. הכניסה לחוף ברגל ללא תשלום).
עונות ביקור
כל השנה.
הצבים הרכים פעילים באביב ובקיץ. בחורף, הם נמצאים בתרדמה בקרקעית הנחל.
בתחומי הגן הלאומי יש פריחה ברוב חודשי השנה.
דצמבר-ינואר: נרקיסי ביצות ממזרח לח'רבת סמארה.
פברואר: רותם המדבר בחולות המיוצבים צפונית לנחל אלכסנדר.
פברואר-אפריל: פריחה אביבית עשירה.
סוף אפריל - תחילת מאי: אירוס ענף באגם ינאי.
אוגוסט -ספטמבר: חבצלת החוף בקרבת הים, חצב מצוי בחולות המיוצבים צפונית לנחל אלכסנדר.
ספטמבר: חבצלת קטנת-פרחים בגבעת ח'רבת סמארה.
קישורים נוספים
פרוייקט שיקום נחל אלכסנדר - מאתר מועצה אזורית עמק חפר
שמורת חולות חוף הים - אתגר נוסף לשמירת נופי ארץ ישראל - יהושע רוטין, הביוספירה כ' 10-11, יולי 1991, מאתר סנונית
נחל אלכסנדר - סקירה של "אדם טבע ודין", מאתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל אלכסנדר).
ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל אלכסנדר).