קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי נבי סמואל"
(Importing text file) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
|תמונה=nabi samuel.jpg | |תמונה=nabi samuel.jpg | ||
|תאור תמונה=נבי סמואל | |תאור תמונה=נבי סמואל | ||
| + | |סוג=גן לאומי | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
|אזור=הרי בנימין | |אזור=הרי בנימין | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני, עתיקות | |מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני, עתיקות | ||
|שטח=3500 | |שטח=3500 | ||
| − | |מצב תכנוני=מוכרז | + | |מצב תכנוני=מוכרז יו"ש |
|תאריך הכרזה=8/1/1998 | |תאריך הכרזה=8/1/1998 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב). | הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב). | ||
| + | |||
הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון. | הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון. | ||
| + | |||
במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי. | במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי. | ||
| + | |||
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא. | בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא. | ||
| + | |||
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. | המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. | ||
| + | |||
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. | בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. | ||
| + | |||
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה. | בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה. | ||
| + | |||
הצלבנים כינו את המקום הר השימחה, שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. | הצלבנים כינו את המקום הר השימחה, שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. | ||
| + | |||
בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. | בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. | ||
| + | |||
מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. | מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. | ||
| + | |||
המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). | המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). | ||
| + | |||
בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס. | בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס. | ||
| + | |||
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. | החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. | ||
| + | |||
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה. | ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה. | ||
| + | |||
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. | במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. | ||
ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. | ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. | ||
| + | |||
מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית, ובשעות הפעילות באתר ניתן לעלות לתצפית מגג המסגד (לא ניתן לעלות לצריח). | מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית, ובשעות הפעילות באתר ניתן לעלות לתצפית מגג המסגד (לא ניתן לעלות לצריח). | ||
| + | |||
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. | בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. | ||
| + | |||
בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. | בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. | ||
| + | קטעים מאזור החפירות מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי. | הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי. | ||
| + | |||
כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר. | כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר. | ||
| + | |||
הכניסה למתחם היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום. | הכניסה למתחם היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום. | ||
| + | |||
{{שימולב|טיול בהר שמואל, למעט מתחם הקבר בפסגת ההר, מחייב תיאום עם כוחות הביטחון!}} | {{שימולב|טיול בהר שמואל, למעט מתחם הקבר בפסגת ההר, מחייב תיאום עם כוחות הביטחון!}} | ||
| שורה 48: | שורה 69: | ||
כל השנה. | כל השנה. | ||
| − | ==קישורים | + | ==קישורים נוספים== |
| − | |||
| − | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
| שורה 56: | שורה 75: | ||
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8) | הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8) | ||
| + | |||
שילוט באתר | שילוט באתר | ||
גרסה מ־17:52, 8 במרץ 2007
| גן לאומי נבי סמואל הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב. | |
|
נבי סמואל |
על האתר
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).
הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון.
במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי.
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא.
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך.
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.
הצלבנים כינו את המקום הר השימחה, שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים.
בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא.
מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות.
המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187).
בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים.
מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית, ובשעות הפעילות באתר ניתן לעלות לתצפית מגג המסגד (לא ניתן לעלות לצריח).
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה.
בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי.
קטעים מאזור החפירות מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.
מיקום וגישה
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי.
כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר.
הכניסה למתחם היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.
טיול בהר שמואל, למעט מתחם הקבר בפסגת ההר, מחייב תיאום עם כוחות הביטחון!
שירותים למטיילים
מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8)
שילוט באתר