קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי גוב יוסף"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="גן לאומי גוב יוסף, גן לאומי ג'יב יוסוף, חורבת גוב יוסף, ח'אן ג'יב...")
 
שורה 22: שורה 22:
 
|4=[[גן לאומי כורזים]]
 
|4=[[גן לאומי כורזים]]
 
|5=[[גן לאומי כפר נחום]]
 
|5=[[גן לאומי כפר נחום]]
|6=[[עין נון]]
+
|6=[[מפל איוב]]
|7=[[גן לאומי חמת טבריה]]
+
|7=[[שמורת הר עמיעד]]
 
|8=[[גן לאומי ארבל]]
 
|8=[[גן לאומי ארבל]]
 
|9=[[גן לאומי חורבת מינים]]
 
|9=[[גן לאומי חורבת מינים]]
שורה 31: שורה 31:
 
חורבת גוב יוסף (ח'ירבת ג'יב יוסוף) נמצאת בקרבת קיבוץ עמיעד, במרחק קצר מתוואי דרך עתיקה מטבריה לעבר גשר בנות יעקב.
 
חורבת גוב יוסף (ח'ירבת ג'יב יוסוף) נמצאת בקרבת קיבוץ עמיעד, במרחק קצר מתוואי דרך עתיקה מטבריה לעבר גשר בנות יעקב.
  
באתר זה נמצא ח'אן קדום מהתקופה הממלוכית, הנחשב לשמור מסוגו בארץ (אם כי המבנה נמצא בסכנת קריסה, והוקף בגדרות עד שישופץ).
+
באתר זה נמצא ח'אן קדום מהתקופה הממלוכית, הנחשב לשמור מסוגו בארץ (אם כי המבנה נמצא בסכנת קריסה מיידית, והוקף בגדרות עד שישופץ).
  
הח'אן הוקם בנקודה זו ולא על הדרך עצמה, בשל מסורת קדומה המזהה בגבעה הסמוכה את "גוב יוסף" - הבור אליו הושלך יוסף בטרם נמכר לעבדות במצרים. זאת בניגוד למסורת המקראית המזהה במפורש את מקומו של הבור בעמק דותן שבצפון השומרון. על הבור הוקם מבנה כיפתי מקומר, ולמרגלות הגבעה נבנה הח'אן. עשרות מטרים מצפון לח'אן נמצאת בריכת חורף, ששימשה כמאגר מים לבאי הח'אן, ואילו ממערב נמצא עץ אלון עתיק ומרשים.
+
הח'אן הוקם בנקודה זו ולא על הדרך עצמה, בשל מסורת מוסלמית קדומה המזהה בגבעה הסמוכה את "גוב יוסף" - הבור אליו הושלך יוסף בטרם נמכר לעבדות במצרים. זאת בניגוד למסורת המקראית המזהה במפורש את מקומו של הבור בעמק דותן שבצפון השומרון.  
  
עיקרו של הגן הלאומי המוצע הינו בגבעה הטרשית המשתרעת מהח'אן ומזרחה. בגבעה זו יש מסלע גירני הדומה לקיים ב[[שמורת הר עמיעד]] הסמוכה, והאזור מקיים אוכלוסייה של חיטת הבר (אם החיטה), כמו גם שטח ניכר של צמחייה רודרלית (חלמיות). כמו כן, כולל הגן הלאומי את הח'אן עצמו ושתי מובלעות - בריכת החורף והאלון העתיק, המוקפים בשטחים חקלאיים מעובדים.
+
מסורת זו מוזכרת במקורות מוסלמיים החל מהמאה ה- 11, ובמאה ה- 12 היא גררה את זיהויה של דותן ע"י הצלבנים באזור זה. הח'אן עצמו הוקם במאה ה- 15, ומוזכר לראשונה ע"י שני נוסעים בלגיים בשנת 1470.
 +
 
 +
על הבור הוקם מבנה כיפתי מקומר, ולמרגלות הגבעה נבנה הח'אן. עשרות מטרים מצפון לח'אן נמצאת בריכת חורף, ששימשה כמאגר מים לבאי הח'אן, ומקיימת אוכלוסיית דו-חיים שונים, ואילו ממערב נמצא עץ אלון עתיק ומרשים.
 +
 
 +
עיקרו של הגן הלאומי המוצע הינו בגבעה הטרשית המשתרעת מהח'אן ומזרחה. בגבעה זו יש מסלע גירני מתקופת האיאוקן הדומה לקיים ב[[שמורת הר עמיעד]] הסמוכה, והאזור מקיים אוכלוסייה של חיטת הבר (אם החיטה), כמו גם שטח ניכר של צמחייה רודרלית (חלמיות). כמו כן, כולל הגן הלאומי את הח'אן עצמו ושתי מובלעות - בריכת החורף והאלון העתיק, המוקפים בשטחים חקלאיים מעובדים.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 
הגן הלאומי נמצא דרומית לקיבוץ עמיעד, באזור מטעים שהגישה היחידה אליו ברכב הינה דרך הקיבוץ.
 
הגן הלאומי נמצא דרומית לקיבוץ עמיעד, באזור מטעים שהגישה היחידה אליו ברכב הינה דרך הקיבוץ.
  
במרחק 400 מ' מהשער הפתוח, נגיע לשער נוסף נעול (המעבר ברגל אפשרי). מכאן נמשיך ברגל או באופניים ישר דרומה, עד שנראה את מבנה הח'אן משמאל לדרך. עץ האלון העתיק נמצא טיפה ממערב, ואילו בריכת החורף נמצאת מעט מצפון לח'אן. גוב יוסף עצמו נמצא על הגבעה ממזרח, במרחק כ- 100 מטרים מהח'אן.
+
יש להיכנס לקיבוץ עמיעד בשער הראשי, ואחריו לפנות שמאלה לדרך החולפת לאורך גבולו הדרומי של הקיבוץ.
 +
 
 +
לאחר כ- 300 מ' בדרך זו, נגיע לרחבת עפר ליד מספר לולים (במקום נמצא פילבוקס מימי מלחמת העצמאות). כאן יש שער וממנו נמשכת דרך עפר מערבה ואח"כ דרומה. מומלץ לחנות בתחום הגדר, ולהמשיך ברגל (השער ננעל בשעות מוקדמות, ולצידו יש שער להולכי רגל הפתוח גם בשעות מאוחרות). כ- 100 מ' לאחר השער הפתוח, מתעקלת הדרך שמאלה (דרומה) ובמרחק 300 מ' נוספים נגיע לשער נוסף נעול (המעבר ברגל אפשרי). מכאן נמשיך ברגל או באופניים ישר דרומה, בין המטעים, כ- 500 מ', עד שנראה את מבנה הח'אן משמאל לדרך. עץ האלון העתיק נמצא כ- 50 מ' ממערב לדרך בקרבת הח'אן, ואילו בריכת החורף נמצאת מעט מצפון לח'אן, בתוך מטע צעיר. גוב יוסף עצמו נמצא על הגבעה ממזרח, במרחק כ- 100 מטרים מהדרך.
 +
 
 +
סה"כ אורך מסלול ההליכה הלוך ושוב מהקיבוץ וחזרה הינו כ- 2 ק"מ.
  
 
לתשומת לב: השערים החקלאיים עלולים להיסגר בשעה מוקדמת וללא התרעה. מומלץ מאד להשאיר את הרכב בתחומי הקיבוץ.
 
לתשומת לב: השערים החקלאיים עלולים להיסגר בשעה מוקדמת וללא התרעה. מומלץ מאד להשאיר את הרכב בתחומי הקיבוץ.
שורה 56: שורה 64:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|sachne1.jpg|גן לאומי כורזים}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:arbel_synagogue.jpg|200px
 
default [[גן לאומי ארבל]]
 
desc none</imagemap>
 
[[גן לאומי ארבל]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:korazim.jpg|200px
 
default [[גן לאומי כורזים]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[גן לאומי כורזים]]
 
[[גן לאומי כורזים]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|iyov_fall1.jpg|מפל איוב}}
</td>
+
[[מפל איוב]]
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|beit_shean1.jpg|שמורת הר עמיעד)}}
תמונה:jordan_river.jpg|200px
+
[[שמורת הר עמיעד]]
default [[שמורת פארק הירדן]]
+
}}
desc none</imagemap>
 
[[שמורת פארק הירדן]]
 
</td></tr></table>
 
 
 
 
}}
 
}}

גרסה מ־20:01, 10 בדצמבר 2014

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי גוב יוסף

גן לאומי גוב יוסף - תחנת דרכים קדומה בגבעה הצופה לכנרת.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:הגליל העליון המזרחי
  • מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
  • מיקום: בפאתי קיבוץ עמיעד
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוצע




Hurvat minnim.jpg

חורבת גוב יוסף, (עמית מנדלסון, 10/2014)


עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא דרומית לקיבוץ עמיעד, באזור מטעים שהגישה היחידה אליו ברכב הינה דרך הקיבוץ.

יש להיכנס לקיבוץ עמיעד בשער הראשי, ואחריו לפנות שמאלה לדרך החולפת לאורך גבולו הדרומי של הקיבוץ.

לאחר כ- 300 מ' בדרך זו, נגיע לרחבת עפר ליד מספר לולים (במקום נמצא פילבוקס מימי מלחמת העצמאות). כאן יש שער וממנו נמשכת דרך עפר מערבה ואח"כ דרומה. מומלץ לחנות בתחום הגדר, ולהמשיך ברגל (השער ננעל בשעות מוקדמות, ולצידו יש שער להולכי רגל הפתוח גם בשעות מאוחרות). כ- 100 מ' לאחר השער הפתוח, מתעקלת הדרך שמאלה (דרומה) ובמרחק 300 מ' נוספים נגיע לשער נוסף נעול (המעבר ברגל אפשרי). מכאן נמשיך ברגל או באופניים ישר דרומה, בין המטעים, כ- 500 מ', עד שנראה את מבנה הח'אן משמאל לדרך. עץ האלון העתיק נמצא כ- 50 מ' ממערב לדרך בקרבת הח'אן, ואילו בריכת החורף נמצאת מעט מצפון לח'אן, בתוך מטע צעיר. גוב יוסף עצמו נמצא על הגבעה ממזרח, במרחק כ- 100 מטרים מהדרך.

סה"כ אורך מסלול ההליכה הלוך ושוב מהקיבוץ וחזרה הינו כ- 2 ק"מ.

לתשומת לב: השערים החקלאיים עלולים להיסגר בשעה מוקדמת וללא התרעה. מומלץ מאד להשאיר את הרכב בתחומי הקיבוץ.

רקע על גן לאומי גוב יוסף:

חורבת גוב יוסף (ח'ירבת ג'יב יוסוף) נמצאת בקרבת קיבוץ עמיעד, במרחק קצר מתוואי דרך עתיקה מטבריה לעבר גשר בנות יעקב.

באתר זה נמצא ח'אן קדום מהתקופה הממלוכית, הנחשב לשמור מסוגו בארץ (אם כי המבנה נמצא בסכנת קריסה מיידית, והוקף בגדרות עד שישופץ).

הח'אן הוקם בנקודה זו ולא על הדרך עצמה, בשל מסורת מוסלמית קדומה המזהה בגבעה הסמוכה את "גוב יוסף" - הבור אליו הושלך יוסף בטרם נמכר לעבדות במצרים. זאת בניגוד למסורת המקראית המזהה במפורש את מקומו של הבור בעמק דותן שבצפון השומרון.

מסורת זו מוזכרת במקורות מוסלמיים החל מהמאה ה- 11, ובמאה ה- 12 היא גררה את זיהויה של דותן ע"י הצלבנים באזור זה. הח'אן עצמו הוקם במאה ה- 15, ומוזכר לראשונה ע"י שני נוסעים בלגיים בשנת 1470.

על הבור הוקם מבנה כיפתי מקומר, ולמרגלות הגבעה נבנה הח'אן. עשרות מטרים מצפון לח'אן נמצאת בריכת חורף, ששימשה כמאגר מים לבאי הח'אן, ומקיימת אוכלוסיית דו-חיים שונים, ואילו ממערב נמצא עץ אלון עתיק ומרשים.

עיקרו של הגן הלאומי המוצע הינו בגבעה הטרשית המשתרעת מהח'אן ומזרחה. בגבעה זו יש מסלע גירני מתקופת האיאוקן הדומה לקיים בשמורת הר עמיעד הסמוכה, והאזור מקיים אוכלוסייה של חיטת הבר (אם החיטה), כמו גם שטח ניכר של צמחייה רודרלית (חלמיות). כמו כן, כולל הגן הלאומי את הח'אן עצמו ושתי מובלעות - בריכת החורף והאלון העתיק, המוקפים בשטחים חקלאיים מעובדים.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

אין בשטח שירותים למטיילים.

השערים החקלאיים נסגרים בשעות אחה"צ, ויש להתחשב בכך בתכנון הביקור באתר.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי גוב יוסף:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • ח'אנים, דרכים ופונדקים - אליהו שטרן.

שמות נוספים לאתר:

ח'אן ג'יב יוסוף.