קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חורבת אושה"
(Importing text file) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
|תמונה=nabi hushan.jpg | |תמונה=nabi hushan.jpg | ||
|תאור תמונה=נבי הושאן | |תאור תמונה=נבי הושאן | ||
| + | |סוג=גן לאומי | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
|אזור=הגליל התחתון המערבי | |אזור=הגליל התחתון המערבי | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך צילום=29/1/ | + | |תאריך צילום=29/1/2005 |
|סקירה=שרידי יישוב קדום מתקופות היסטוריות שונות. | |סקירה=שרידי יישוב קדום מתקופות היסטוריות שונות. | ||
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
הגן הלאומי משתרע סביב חורבות אושה. | הגן הלאומי משתרע סביב חורבות אושה. | ||
| + | |||
בדורות האחרונים, עד 1948, ישב באזור זה הכפר הפלסטיני הושה, שנכבש בקרבות רמת-יוחנן במלחמת העצמאות. | בדורות האחרונים, עד 1948, ישב באזור זה הכפר הפלסטיני הושה, שנכבש בקרבות רמת-יוחנן במלחמת העצמאות. | ||
| + | |||
הכפר ישב על מקומה של אושה העתיקה - יישוב יהודי קדום, ששימש כאחד ממקומות מושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני. | הכפר ישב על מקומה של אושה העתיקה - יישוב יהודי קדום, ששימש כאחד ממקומות מושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני. | ||
| + | |||
על חשיבותה של אושה, מעיד גם הסיפור התלמודי על הריגת רבי יהודה בן בבא, שסמך זקנים לרבנות בין אושה ובין שפרעם. | על חשיבותה של אושה, מעיד גם הסיפור התלמודי על הריגת רבי יהודה בן בבא, שסמך זקנים לרבנות בין אושה ובין שפרעם. | ||
| + | |||
באזור יש כיום עיי חורבות, משוכות צבר ועצים רבים של אלה אטלנטית, וצמחיית מעזבה בין החורבות. | באזור יש כיום עיי חורבות, משוכות צבר ועצים רבים של אלה אטלנטית, וצמחיית מעזבה בין החורבות. | ||
| + | |||
מדרום לחורבת אושה (מחוץ לגבולות הגן הלאומי), נמצא מקאם נבי הושאן - ציון לקדוש מקומי, בקרבתו גדל אלון תבור עתיק. | מדרום לחורבת אושה (מחוץ לגבולות הגן הלאומי), נמצא מקאם נבי הושאן - ציון לקדוש מקומי, בקרבתו גדל אלון תבור עתיק. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח לכביש מס' 70, דרומית לדרך נוף יערות ציפורי. | הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח לכביש מס' 70, דרומית לדרך נוף יערות ציפורי. | ||
| + | |||
ניתן להגיע לגן הלאומי בדרך נוף יערות ציפורי - דרך מסומנת ירוק מס' 4020 לכל רכב, מקרית אתא (בצומת הרחובות מנחם בגין ומרק שאגאל) או מכיוון הכביש המקשר בין היישובים עדי והרדוף. | ניתן להגיע לגן הלאומי בדרך נוף יערות ציפורי - דרך מסומנת ירוק מס' 4020 לכל רכב, מקרית אתא (בצומת הרחובות מנחם בגין ומרק שאגאל) או מכיוון הכביש המקשר בין היישובים עדי והרדוף. | ||
| + | |||
אין גישה לגן הלאומי ולדרך הנוף מכביש מס' 70! | אין גישה לגן הלאומי ולדרך הנוף מכביש מס' 70! | ||
| שורה 32: | שורה 39: | ||
==עונות ביקור== | ==עונות ביקור== | ||
| − | + | חורף ואביב. | |
| − | ==קישורים | + | ==קישורים נוספים== |
[http://old-usha.project.org.il/ עמותת גן לאומי גבעות אושה העתיקה] | [http://old-usha.project.org.il/ עמותת גן לאומי גבעות אושה העתיקה] | ||
| − | |||
| − | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
גרסה מ־21:12, 7 במרץ 2007
| גן לאומי חורבת אושה שרידי יישוב קדום מתקופות היסטוריות שונות. | |
|
נבי הושאן |
על האתר
הגן הלאומי משתרע סביב חורבות אושה.
בדורות האחרונים, עד 1948, ישב באזור זה הכפר הפלסטיני הושה, שנכבש בקרבות רמת-יוחנן במלחמת העצמאות.
הכפר ישב על מקומה של אושה העתיקה - יישוב יהודי קדום, ששימש כאחד ממקומות מושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני.
על חשיבותה של אושה, מעיד גם הסיפור התלמודי על הריגת רבי יהודה בן בבא, שסמך זקנים לרבנות בין אושה ובין שפרעם.
באזור יש כיום עיי חורבות, משוכות צבר ועצים רבים של אלה אטלנטית, וצמחיית מעזבה בין החורבות.
מדרום לחורבת אושה (מחוץ לגבולות הגן הלאומי), נמצא מקאם נבי הושאן - ציון לקדוש מקומי, בקרבתו גדל אלון תבור עתיק.
מיקום וגישה
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח לכביש מס' 70, דרומית לדרך נוף יערות ציפורי.
ניתן להגיע לגן הלאומי בדרך נוף יערות ציפורי - דרך מסומנת ירוק מס' 4020 לכל רכב, מקרית אתא (בצומת הרחובות מנחם בגין ומרק שאגאל) או מכיוון הכביש המקשר בין היישובים עדי והרדוף.
אין גישה לגן הלאומי ולדרך הנוף מכביש מס' 70!
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
עונות ביקור
חורף ואביב.
קישורים נוספים
עמותת גן לאומי גבעות אושה העתיקה