קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל אשקלון"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<meta name="keywords" content="פארק אשקלון, גן לאומי אשקלון"></meta> | <meta name="keywords" content="פארק אשקלון, גן לאומי אשקלון"></meta> | ||
<meta name="description" content="תל עתיקות מהחשובים בארץ ישראל בחוף העיר אשקלון, המהווה גם אתר נופש פופולארי."></meta> | <meta name="description" content="תל עתיקות מהחשובים בארץ ישראל בחוף העיר אשקלון, המהווה גם אתר נופש פופולארי."></meta> | ||
| − | {{גן לאומי | + | {{גן לאומי חדש |
|תמונה=ashklon.jpg | |תמונה=ashklon.jpg | ||
|מקום הצילום=שרידי החומות של העיר המוסלמית | |מקום הצילום=שרידי החומות של העיר המוסלמית | ||
|כניסה=בתשלום | |כניסה=בתשלום | ||
|אזור=פלשת | |אזור=פלשת | ||
| − | | | + | |מיקום=דרום-מערב העיר אשקלון |
|מאפיינים עיקריים=עתיקות | |מאפיינים עיקריים=עתיקות | ||
|עונות ביקור=כל השנה | |עונות ביקור=כל השנה | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה בתכנון מתקדם | |מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה בתכנון מתקדם | ||
|תאריך הכרזה=18/3/1965 | |תאריך הכרזה=18/3/1965 | ||
| + | |נגישות לנכים=נגיש | ||
| + | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
| + | |מפת סימון שבילים=10 - גוש דן וחוף פלשת | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך | + | |תאריך הצילום=25/8/2008 |
| − | |סקירה=אחד התילים החשובים בארץ ישראל ובו שרידים מתקופות רבות - כנענית, פלישתית, הלניסטית, רומית-ביזנטית, ערבית קדומה וצלבנית. | + | |1=[[שמורת חולות ניצנים]] |
| + | |2=[[בריכות ניצנים]] | ||
| + | |3=[[גבעת ברנר]] | ||
| + | |4=[[מזרח רחובות]] | ||
| + | |5=[[חוף זיקים]] | ||
| + | |6=[[חוף ניצנים]] | ||
| + | |7=[[שמורת בריכת רוברטס]] | ||
| + | |8=[[שמורת בריכת זמורות]] | ||
| + | |9=[[שמורת חולות זיקים]] | ||
| + | |10=[[שמורת כרמיה]] | ||
| + | |סקירה=אשקלון - אחד התילים החשובים בארץ ישראל ובו שרידים מתקופות רבות - כנענית, פלישתית, הלניסטית, רומית-ביזנטית, ערבית קדומה וצלבנית. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
הגן הלאומי ממוקם ברכס הכורכר המערבי בפלשת, ומכיל את שרידי העיר אשקלון הקדומה - עיר מרכזית בתוואי דרך הים הקדומה ממצרים לסוריה. העיר נהנתה משפע מים בבארות ומעורף חקלאי נרחב, וניתן לראות בה בארות אנטיליה רבות. | הגן הלאומי ממוקם ברכס הכורכר המערבי בפלשת, ומכיל את שרידי העיר אשקלון הקדומה - עיר מרכזית בתוואי דרך הים הקדומה ממצרים לסוריה. העיר נהנתה משפע מים בבארות ומעורף חקלאי נרחב, וניתן לראות בה בארות אנטיליה רבות. | ||
| שורה 23: | שורה 36: | ||
בשלהי התקופה הכנענית, ע"פ תבליטים שהתגלו בכרנך שבמצרים, היתה אשקלון עיר מבוצרת תחת שלטון מצרי, אולם בחפירות לא התגלו עד עתה ממצאים משמעותיים מתקופה זו. | בשלהי התקופה הכנענית, ע"פ תבליטים שהתגלו בכרנך שבמצרים, היתה אשקלון עיר מבוצרת תחת שלטון מצרי, אולם בחפירות לא התגלו עד עתה ממצאים משמעותיים מתקופה זו. | ||
| − | במהלך התקופה הישראלית, היתה אשקלון אחת | + | במהלך התקופה הישראלית, היתה אשקלון אחת מ'''חמש ערי הפלישתים''', ושמשון הגיבור פעל גם באשקלון (שופטים י"ד). |
בשלהי התקופה הישראלית, הצטרף צדקא שליט אשקלון למרד חזקיהו בשנת 701 לפנה"ס. כתוצאה מכך, עלה סנחריב מלך אשור על העיר והחליף את צדקא בשליט מטעמו. העיר נחרבה בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 604 לפנה"ס. | בשלהי התקופה הישראלית, הצטרף צדקא שליט אשקלון למרד חזקיהו בשנת 701 לפנה"ס. כתוצאה מכך, עלה סנחריב מלך אשור על העיר והחליף את צדקא בשליט מטעמו. העיר נחרבה בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 604 לפנה"ס. | ||
| − | בתקופה הפרסית שגשגה העיר כעיר מסחר ובה יישוב פניקי. בדרום מערב הגן הלאומי התגלה בית קברות ובו כאלף קברי כלבים - מנהג פניקי קדום. | + | בתקופה הפרסית שגשגה העיר כעיר מסחר ובה יישוב פניקי. בדרום מערב הגן הלאומי התגלה בית קברות ובו כאלף '''קברי כלבים''' - מנהג פניקי קדום. |
בתקופה ההלניסטית (37-322 לפנה"ס) הפכה אשקלון לעיר עצמאית. | בתקופה ההלניסטית (37-322 לפנה"ס) הפכה אשקלון לעיר עצמאית. | ||
| שורה 35: | שורה 48: | ||
העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, ובוצרה בידי השלטון הפאטימי במהלך המאה ה- 12 לספירה. | העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, ובוצרה בידי השלטון הפאטימי במהלך המאה ה- 12 לספירה. | ||
| − | בשנת 1153 נכבשה אשקלון בידי הצלבנים, 54 שנה אחרי שהגיעו לארץ ישראל, אך שבה ונפלה לידי המוסלמים לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטים בשנת 1187. בשנת 1191 הרס צלאח א-דין את חומות אשקלון, בניסיון למנוע מהצלבנים להיאחז מחדש בעיר. היא נכבשה ע"י הצלבנים ששיקמו את הביצורים, אולם הם נהרסו שוב ע"י צלאח א-דין. | + | בשנת 1153 נכבשה אשקלון בידי '''הצלבנים''', 54 שנה אחרי שהגיעו לארץ ישראל, אך שבה ונפלה לידי המוסלמים לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטים בשנת 1187. בשנת 1191 הרס '''צלאח א-דין''' את חומות אשקלון, בניסיון למנוע מהצלבנים להיאחז מחדש בעיר. היא נכבשה ע"י הצלבנים ששיקמו את הביצורים, אולם הם נהרסו שוב ע"י צלאח א-דין. |
בשנת 1241 לספירה שוקמו החומות ע"י ריצ'רד מקורנוול (אחיו של מלך אנגליה), אך בשנת 1247 נכבשה העיר ע"י השליט האיובי אל מלך א-צלאח איוב. בשנת 1270, הרס הסולטאן הממלוכי בייברס את אשקלון ומאז חרבה העיר הקדומה. | בשנת 1241 לספירה שוקמו החומות ע"י ריצ'רד מקורנוול (אחיו של מלך אנגליה), אך בשנת 1247 נכבשה העיר ע"י השליט האיובי אל מלך א-צלאח איוב. בשנת 1270, הרס הסולטאן הממלוכי בייברס את אשקלון ומאז חרבה העיר הקדומה. | ||
| − | מאוחר יותר הועתק מוקד ההתיישבות לעיירה מג'דל (כיום - שכונת מגדל, במזרח העיר אשקלון החדשה), ולצד שרידי אשקלון העתיקה הוקם הכפר אל-ג'ורה, ממנו שרדו בריכת אגירה וקבר השיח' מוחמד. | + | מאוחר יותר הועתק מוקד ההתיישבות לעיירה מג'דל (כיום - שכונת מגדל, במזרח העיר אשקלון החדשה), ולצד שרידי אשקלון העתיקה הוקם הכפר '''אל-ג'ורה''', ממנו שרדו בריכת אגירה וקבר השיח' מוחמד. |
כיום חלק גדול משטח התל העתיק מהווה פארק נופש בו נטועים עצי אשל ושתולים כרי דשא נרחבים. | כיום חלק גדול משטח התל העתיק מהווה פארק נופש בו נטועים עצי אשל ושתולים כרי דשא נרחבים. | ||
| שורה 54: | שורה 67: | ||
בתחום הגן הלאומי נמצאים מגוון אתרי ביקור: | בתחום הגן הלאומי נמצאים מגוון אתרי ביקור: | ||
| − | *שער העיר הכנענית - השער המקושת הקדום ביותר הידוע כיום בעולם, שנבנה בסביבות שנת 1850 לפנה"ס. השער שוחזר ונפתח למבקרים במהלך שנת 2008. | + | * '''שער העיר הכנענית''' - השער המקושת הקדום ביותר הידוע כיום בעולם, שנבנה בסביבות שנת 1850 לפנה"ס. השער שוחזר ונפתח למבקרים במהלך שנת 2008. |
| − | * מקדש העיר הכנענית - ממוקם לצד השער ואינו נראה היטב ממסלול ההליכה. | + | * '''מקדש העיר הכנענית''' - ממוקם לצד השער ואינו נראה היטב ממסלול ההליכה. |
| − | * הבסיליקה הרומית - חצר מוקפת עמודים ובה מוצבים פסלי שיש שעיטרו את הכניסה למקום, ביניהם פסל האלה ניקה ופסל האלה איסיס. | + | * '''הבסיליקה הרומית''' - חצר מוקפת עמודים ובה מוצבים פסלי שיש שעיטרו את הכניסה למקום, ביניהם פסל האלה ניקה ופסל האלה איסיס. |
| − | * בארות אנטיליה - מספר בארות שולטו ושומרו וניתן לראותן בשטח הגן הלאומי. | + | * '''בארות אנטיליה''' - מספר בארות שולטו ושומרו וניתן לראותן בשטח הגן הלאומי. |
| − | * כנסיית סנטה מריה וירידיס - כנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית והיתה בשימוש גם בתקופה הערבית הקדומה, עד שנהרסה בשנת 938 לספירה. הכנסייה שוקמה בתקופה הצלבנית. | + | * '''כנסיית סנטה מריה וירידיס''' - כנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית והיתה בשימוש גם בתקופה הערבית הקדומה, עד שנהרסה בשנת 938 לספירה. הכנסייה שוקמה בתקופה הצלבנית. |
| − | * חומת העיר המוסלמית - מהחומה נותרו כיום שרידים בלבד. | + | * '''חומת העיר המוסלמית''' - מהחומה נותרו כיום שרידים בלבד. |
| − | * חומת הים - עמודי שיש הנעוצים במצוק. אתר זה הולך ונהרס כתוצאה מהבלייה של מצוק הכורכר. | + | * '''חומת הים''' - עמודי שיש הנעוצים במצוק. אתר זה הולך ונהרס כתוצאה מהבלייה של מצוק הכורכר. |
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
| שורה 77: | שורה 90: | ||
הגן הלאומי נמצא בדרום-מערב העיר אשקלון, והגישה אליו מכיוון כביש החוף (כביש מס' 4): יש להיכנס לעיר בצומת אשקלון, ולנסוע ישר בשדרות בן גוריון כ-5.1 ק"מ, עד לצומת עם רח' בן עמר בה יש לפנות שמאלה (דרומה) ולהמשיך ברח' בן עמר עוד כחצי ק"מ עד הכניסה לגן הלאומי. | הגן הלאומי נמצא בדרום-מערב העיר אשקלון, והגישה אליו מכיוון כביש החוף (כביש מס' 4): יש להיכנס לעיר בצומת אשקלון, ולנסוע ישר בשדרות בן גוריון כ-5.1 ק"מ, עד לצומת עם רח' בן עמר בה יש לפנות שמאלה (דרומה) ולהמשיך ברח' בן עמר עוד כחצי ק"מ עד הכניסה לגן הלאומי. | ||
| − | | | + | |שעות מחירים ושירותים= |
{{אתר_רטג_בתשלום}} | {{אתר_רטג_בתשלום}} | ||
גרסה מ־16:12, 12 ביולי 2014
גן לאומי תל אשקלון
אשקלון - אחד התילים החשובים בארץ ישראל ובו שרידים מתקופות רבות - כנענית, פלישתית, הלניסטית, רומית-ביזנטית, ערבית קדומה וצלבנית.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:פלשת
- מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
- מיקום: דרום-מערב העיר אשקלון
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:נגיש
- כניסה:בתשלום
- מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה בתכנון מתקדם
- שטח:3086.778 דונם
כולל הרחבה וגריעה - תאריך הכרזה:18/3/1965
שרידי החומות של העיר המוסלמית, (עמית מנדלסון, 25/8/2008)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
הגן הלאומי נמצא בדרום-מערב העיר אשקלון, והגישה אליו מכיוון כביש החוף (כביש מס' 4): יש להיכנס לעיר בצומת אשקלון, ולנסוע ישר בשדרות בן גוריון כ-5.1 ק"מ, עד לצומת עם רח' בן עמר בה יש לפנות שמאלה (דרומה) ולהמשיך ברח' בן עמר עוד כחצי ק"מ עד הכניסה לגן הלאומי.
רקע על גן לאומי תל אשקלון:
הגן הלאומי ממוקם ברכס הכורכר המערבי בפלשת, ומכיל את שרידי העיר אשקלון הקדומה - עיר מרכזית בתוואי דרך הים הקדומה ממצרים לסוריה. העיר נהנתה משפע מים בבארות ומעורף חקלאי נרחב, וניתן לראות בה בארות אנטיליה רבות.
בעיר נמצאו ממצאים מתקופות רבות. ראשית היישוב היתה בתקופה הניאוליתית, לפני כ- 10,000 שנה, אולם יישוב עירוני התבסס במקום רק בתקופה הכנענית התיכונה (1550-2000 לפנה"ס). שטח העיר היה כ- 600 דונם והיא הוקפה בסוללה ענקית הנראית גם בימינו.
בשלהי התקופה הכנענית, ע"פ תבליטים שהתגלו בכרנך שבמצרים, היתה אשקלון עיר מבוצרת תחת שלטון מצרי, אולם בחפירות לא התגלו עד עתה ממצאים משמעותיים מתקופה זו.
במהלך התקופה הישראלית, היתה אשקלון אחת מחמש ערי הפלישתים, ושמשון הגיבור פעל גם באשקלון (שופטים י"ד).
בשלהי התקופה הישראלית, הצטרף צדקא שליט אשקלון למרד חזקיהו בשנת 701 לפנה"ס. כתוצאה מכך, עלה סנחריב מלך אשור על העיר והחליף את צדקא בשליט מטעמו. העיר נחרבה בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 604 לפנה"ס.
בתקופה הפרסית שגשגה העיר כעיר מסחר ובה יישוב פניקי. בדרום מערב הגן הלאומי התגלה בית קברות ובו כאלף קברי כלבים - מנהג פניקי קדום.
בתקופה ההלניסטית (37-322 לפנה"ס) הפכה אשקלון לעיר עצמאית.
לשיא פריחתה של העיר היא הגיעה בתקופה הרומית (37 לפנה"ס - 324 לספירה), העיר מילאה את השטח שבוצר ע"י הכנענים והשתרעה בשטח כ- 600 דונם. מסביב לעיר היה אזור עורף חקלאי נרחב, שהמשיך לתפקד גם בתקופה הביזנטית. בתקופה זו התקיים בעיר יישוב יהודי.
העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, ובוצרה בידי השלטון הפאטימי במהלך המאה ה- 12 לספירה.
בשנת 1153 נכבשה אשקלון בידי הצלבנים, 54 שנה אחרי שהגיעו לארץ ישראל, אך שבה ונפלה לידי המוסלמים לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטים בשנת 1187. בשנת 1191 הרס צלאח א-דין את חומות אשקלון, בניסיון למנוע מהצלבנים להיאחז מחדש בעיר. היא נכבשה ע"י הצלבנים ששיקמו את הביצורים, אולם הם נהרסו שוב ע"י צלאח א-דין.
בשנת 1241 לספירה שוקמו החומות ע"י ריצ'רד מקורנוול (אחיו של מלך אנגליה), אך בשנת 1247 נכבשה העיר ע"י השליט האיובי אל מלך א-צלאח איוב. בשנת 1270, הרס הסולטאן הממלוכי בייברס את אשקלון ומאז חרבה העיר הקדומה.
מאוחר יותר הועתק מוקד ההתיישבות לעיירה מג'דל (כיום - שכונת מגדל, במזרח העיר אשקלון החדשה), ולצד שרידי אשקלון העתיקה הוקם הכפר אל-ג'ורה, ממנו שרדו בריכת אגירה וקבר השיח' מוחמד.
כיום חלק גדול משטח התל העתיק מהווה פארק נופש בו נטועים עצי אשל ושתולים כרי דשא נרחבים. צפונית לתל נמצא אזור הבוסתנים של הכפר ג'ורה, ובו ריכוז עצי שיזף, שיחי אשחר א"י ועוד.
מזרחית ודרומית לתל נמצאים שטחי חולות. בחולות אלו נמצא בית הקברות של הכפר ג'ורה ובו מבנה קבר שייח' מוחמד וסביל הצמוד אליו.
כמו כן ראוי לציין ריכוז עצי שיטה מלבינה בחולות, ואילו על גב הסוללה התוחמת את התל, גדלים אוג הבורסקאים, אלת המסטיק ואשחר א"י.
צומח החולות כולל רותם המדבר ולענה חד-זרעית, ובאזור החוף גדלים חבצלת החוף, מלוח קיפח ומינים נוספים.
אתרי ביקור
בתחום הגן הלאומי נמצאים מגוון אתרי ביקור:
- שער העיר הכנענית - השער המקושת הקדום ביותר הידוע כיום בעולם, שנבנה בסביבות שנת 1850 לפנה"ס. השער שוחזר ונפתח למבקרים במהלך שנת 2008.
- מקדש העיר הכנענית - ממוקם לצד השער ואינו נראה היטב ממסלול ההליכה.
- הבסיליקה הרומית - חצר מוקפת עמודים ובה מוצבים פסלי שיש שעיטרו את הכניסה למקום, ביניהם פסל האלה ניקה ופסל האלה איסיס.
- בארות אנטיליה - מספר בארות שולטו ושומרו וניתן לראותן בשטח הגן הלאומי.
- כנסיית סנטה מריה וירידיס - כנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית והיתה בשימוש גם בתקופה הערבית הקדומה, עד שנהרסה בשנת 938 לספירה. הכנסייה שוקמה בתקופה הצלבנית.
- חומת העיר המוסלמית - מהחומה נותרו כיום שרידים בלבד.
- חומת הים - עמודי שיש הנעוצים במצוק. אתר זה הולך ונהרס כתוצאה מהבלייה של מצוק הכורכר.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.
שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:
אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00
אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00
בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.
הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.
הגן הלאומי כולל גם חוף רחצה מוכרז וחניון לילה.
מצב סטטוטורי
הגן הלאומי הוכרז במרץ 1965, בשטח של 2175 דונם. תחום ההכרזה כלל קטע מהשטח הבנוי של שכונת שמשון. בשנים האחרונות החל מהלך להסדרת גבולותיו של הגן הלאומי, הכולל הרחבה דרומה בשטח של 1003 דונם עד למתחם קצא"א, וגריעת שטח בנוי בהיקף של 91.222 דונם, שאושרה במרץ 2006.
מתוכננות גריעות נוספות בהיקף כולל של 652 דונם, שטרם אושרו רשמית.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל אשקלון:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- ששון, אבי - אשקלון, סקר ערכי מורשת - הוצאת המכללה האקדמית אשקלון, 2008.
- דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי אשקלון.
שמות נוספים לאתר:
פארק אשקלון
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
