קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "הר הבית"
(דף חדש: {{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="הר הבית, הר המוריה, כיפת הסלע, מסגד אל-אקצא, מסגד אל אקצא"></meta> <meta name="description" con...) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
<meta name="description" content="הר הבית - המקום הקדוש ביותר בארץ, ובנוסף לחשיבותו הרבה לעם היהודי, יש בו מגוון מונומנטים איסלאמיים מרשימים."></meta> | <meta name="description" content="הר הבית - המקום הקדוש ביותר בארץ, ובנוסף לחשיבותו הרבה לעם היהודי, יש בו מגוון מונומנטים איסלאמיים מרשימים."></meta> | ||
{{נקודת עניין | {{נקודת עניין | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=temple_mountain1.jpg |
| − | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=הר הבית |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך הצילום=5/3/2012 | |תאריך הצילום=5/3/2012 | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
|10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]] | |10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]] | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:temple_mountain2.jpg|left|thumb|200px|הר הבית, מרץ 2012]] |
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:temple_mountain3.jpg|left|thumb|200px|הכניסה למערת צדקיהו, מרץ 2012]] |
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:temple_mountain4.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]] |
הר הבית (או הר המוריה, בשמו הרשמי) הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות והשלישי בקדושתו לאיסלאם. | הר הבית (או הר המוריה, בשמו הרשמי) הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות והשלישי בקדושתו לאיסלאם. | ||
| − | שמו המקובל של ההר, הן בעברית (הר הבית) והן באנגלית ( | + | שמו המקובל של ההר, הן בעברית (הר הבית) והן באנגלית (Temple mount) מנציח את שני בתי המקדש, הראשון והשני, ששכנו כאן - הבית הראשון מתקופת שלמה המלך עד חורבן ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל (סביבות השנים 960 לפנה"ס - 587 לפנה"ס) והבית השני מתקופת שיבת ציון עד חורבן ירושלים בידי הרומאים (517 לפנה"ס - 70 לספירה). שם זה מופיע כבר בנבואת מיכה המורשתי: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (מיכה ג' י"ב). |
בשלהי תקופת הבית השני, במהלך תקופת המלך הורדוס, בוצע שיפוץ מקיף של מתחם הר הבית. ההר יושר ונבנו סביבו קירות תמך אדירי ממדים. למעשה, בית המקדש נבנה מחדש, אולם המבנה המפואר לא האריך ימים ונהרס כאשר נפלה ירושלים בידי הרומאים, במהלך המרד הגדול. לאחר כשלון מרד בר כוכבא, הפכה ירושלים לעיר אלילית ומאוחר יותר הפך הר הבית למזבלה של ירושלים הביזנטית. | בשלהי תקופת הבית השני, במהלך תקופת המלך הורדוס, בוצע שיפוץ מקיף של מתחם הר הבית. ההר יושר ונבנו סביבו קירות תמך אדירי ממדים. למעשה, בית המקדש נבנה מחדש, אולם המבנה המפואר לא האריך ימים ונהרס כאשר נפלה ירושלים בידי הרומאים, במהלך המרד הגדול. לאחר כשלון מרד בר כוכבא, הפכה ירושלים לעיר אלילית ומאוחר יותר הפך הר הבית למזבלה של ירושלים הביזנטית. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
נשוב מעט לאחור, ומול הכניסה הראשית למסגד אל אקצה נפנה ימינה. כאן נמצאת מזרקה מפוארת (בה לא זורמים מים כיום) - "אל כאס" (הכוס). | נשוב מעט לאחור, ומול הכניסה הראשית למסגד אל אקצה נפנה ימינה. כאן נמצאת מזרקה מפוארת (בה לא זורמים מים כיום) - "אל כאס" (הכוס). | ||
| − | כעת נעלה במדרגות אל הרחבה סביב כיפת הסלע. | + | כעת נעלה במדרגות אל הרחבה סביב כיפת הסלע (ראו הערה להלן לגבי עמדת ההלכה בנושא ביקורים בהר הבית). |
כיפת הסלע הינה אחד המונומנטים האדריכליים המרשימים ביותר מהתקופה הערבית הקדומה. בניגוד לדעה הרווחת, מבנה זה אינו מסגד אלא מונומנט זיכרון סביב "אבן השתייה" - המקום בו לפי המסורת היהודית והמוסלמית, נברא העולם ("סלע קיומנו"), והמקום בו שכן ככל הנראה קודש הקודשים בשני בתי המקדש. הכניסה למתחם אסורה ללא מוסלמים מאז שנת 2000. | כיפת הסלע הינה אחד המונומנטים האדריכליים המרשימים ביותר מהתקופה הערבית הקדומה. בניגוד לדעה הרווחת, מבנה זה אינו מסגד אלא מונומנט זיכרון סביב "אבן השתייה" - המקום בו לפי המסורת היהודית והמוסלמית, נברא העולם ("סלע קיומנו"), והמקום בו שכן ככל הנראה קודש הקודשים בשני בתי המקדש. הכניסה למתחם אסורה ללא מוסלמים מאז שנת 2000. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
הכיפה מפורסמת בציפוי המוזהב, אלא שציפוי זה הוא חדש יחסית (אמצע המאה ה- 20'), קודם לכן הייתה הכיפה מצופה בריקועי נחושת. | הכיפה מפורסמת בציפוי המוזהב, אלא שציפוי זה הוא חדש יחסית (אמצע המאה ה- 20'), קודם לכן הייתה הכיפה מצופה בריקועי נחושת. | ||
| − | בצמוד וממזרח לכיפת הסלע נמצא מבנה נוסף, הפתוח מצדדיו - "כיפת השלשלת". | + | בצמוד וממזרח לכיפת הסלע נמצא מבנה נוסף, הפתוח מצדדיו - '''"כיפת השלשלת"'''. |
| − | בצד המערבי של כיפת הסלע יש כיפה נוספת - "כיפת העלייה לשמים". בצד זה נמצאת גם הכניסה לכיפת הסלע עצמה (סגורה כיום ללא מוסלמים). | + | בצד המערבי של כיפת הסלע יש כיפה נוספת - '''"כיפת העלייה לשמים"'''. בצד זה נמצאת גם הכניסה לכיפת הסלע עצמה (סגורה כיום ללא מוסלמים). |
מכאן נמשיך צפונה ונרד במדרגות לאזור נמוך יותר ובו שפע עצי זית. הרובע המוסלמי הוא הצפוף ברבעי העיר העתיקה, ואין בו למעשה שטחים ציבוריים פתוחים, כך שמתחם הר הבית משמש כמקום בילוי מרכזי לתושבי הרובע. | מכאן נמשיך צפונה ונרד במדרגות לאזור נמוך יותר ובו שפע עצי זית. הרובע המוסלמי הוא הצפוף ברבעי העיר העתיקה, ואין בו למעשה שטחים ציבוריים פתוחים, כך שמתחם הר הבית משמש כמקום בילוי מרכזי לתושבי הרובע. | ||
| − | בצד המזרחי של כיפת הסלע ניתן ללכת לאורך החומה המזרחית של העיר העתיקה, ממנה נוכל להשקיף לעבר בית הקברות היהודי הקדום בהר הזיתים ולעבר הכנסיות באזור גת שמנים. בקטע זה של ההר נמצא גם "שער הרחמים" - שער אבן כפול החתום באבנים. קטע זה של ההר מבודד יחסית, ולכן רצוי להגיע אליו בקבוצה ולהיות ערניים. | + | בצד המזרחי של כיפת הסלע ניתן ללכת לאורך החומה המזרחית של העיר העתיקה, ממנה נוכל להשקיף לעבר בית הקברות היהודי הקדום בהר הזיתים ולעבר הכנסיות באזור גת שמנים. בקטע זה של ההר נמצא גם '''"שער הרחמים"''' - שער אבן כפול החתום באבנים. קטע זה של ההר מבודד יחסית, ולכן רצוי להגיע אליו בקבוצה ולהיות ערניים. |
אחרי מבט בדופן המזרחית של הר הבית, כדאי לשוב לדופן המערבית של ההר. כאן יש מספר קברים של נכבדים מוסלמיים. | אחרי מבט בדופן המזרחית של הר הבית, כדאי לשוב לדופן המערבית של ההר. כאן יש מספר קברים של נכבדים מוסלמיים. | ||
| − | משמאל (מדרום) לשער הברזל נבחין בדלת נעולה ומעליה סמל בית המלוכה הירדני. כאן קבור שריף איבן חוסיין, אביו של עבדאללה הראשון מלך ירדן. עבדאללה הראשון עצמו נרצח בהר הבית בשנת 1950, אולם נקבר ברבת עמון. | + | משמאל (מדרום) לשער הברזל נבחין בדלת נעולה ומעליה סמל בית המלוכה הירדני. כאן קבור '''שריף איבן חוסיין''', אביו של עבדאללה הראשון מלך ירדן. עבדאללה הראשון עצמו נרצח בהר הבית בשנת 1950, אולם נקבר ברבת עמון. |
| − | אם נמשיך הלאה דרומה, נבחין בדלת נעולה נוספת ומאחוריה שלושה קברים - קברי בני משפחת חוסייני: מוסא כאט'ם אל-חוסייני, שכיהן כראש עיריית ירושלים והודח ע"י הבריטים לאור חלקו בהסתה במאורעות 1920, בנו עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות הערביות במלחמת העצמאות, שנהרג בקרב בקסטל באפריל 1948, ונכדו פייסל אל-חוסייני, מהפוליטיקאים הבולטים ברשות הפלסטינית שמת בתחילת שנות ה- 2000'. | + | אם נמשיך הלאה דרומה, נבחין בדלת נעולה נוספת ומאחוריה שלושה קברים - '''קברי בני משפחת חוסייני''': מוסא כאט'ם אל-חוסייני, שכיהן כראש עיריית ירושלים והודח ע"י הבריטים לאור חלקו בהסתה במאורעות 1920, בנו עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות הערביות במלחמת העצמאות, שנהרג בקרב בקסטל באפריל 1948, ונכדו פייסל אל-חוסייני, מהפוליטיקאים הבולטים ברשות הפלסטינית שמת בתחילת שנות ה- 2000'. |
| − | ניתן לצאת מהר הבית דרך כל שער פרט לשער המוגרבים. שערים אלו מוליכים לסמטאות ברובע המוסלמי. רוב המבקרים שאינם מוסלמים נוהגים לצאת משער השלשלת, שהוא הקרוב ביותר לרחבת הכותל. עם זאת, אם מטיילים בקבוצה, כדאי לצאת דווקא דרך שער צפוני יותר - שער הברזל. | + | ניתן לצאת מהר הבית דרך כל שער פרט לשער המוגרבים. שערים אלו מוליכים לסמטאות ברובע המוסלמי. רוב המבקרים שאינם מוסלמים נוהגים לצאת משער השלשלת, שהוא הקרוב ביותר לרחבת הכותל. עם זאת, אם מטיילים בקבוצה, כדאי לצאת דווקא דרך שער צפוני יותר - '''שער הברזל'''. |
| − | במרחק כעשרה מטרים משער הברזל לכיוון מערב, מסתעפת סמטה צדדית ימינה (צפונה) ומובילה אל הכותל הקטן. זהו למעשה המשכו של הכותל המערבי בתחום הרובע המוסלמי, ונחשב כמקום קדוש ליהודים. בשל מיקומו הרגיש בטחונית, מספר המתפללים כאן מצומצם בהרבה לעומת הכותל המערבי - אך המקום בטוח יחסית בשל סמיכותו לעמדת מג"ב ביציאה משער הברזל. | + | במרחק כעשרה מטרים משער הברזל לכיוון מערב, מסתעפת סמטה צדדית ימינה (צפונה) ומובילה אל '''הכותל הקטן'''. זהו למעשה המשכו של הכותל המערבי בתחום הרובע המוסלמי, ונחשב כמקום קדוש ליהודים. בשל מיקומו הרגיש בטחונית, מספר המתפללים כאן מצומצם בהרבה לעומת הכותל המערבי - אך המקום בטוח יחסית בשל סמיכותו לעמדת מג"ב ביציאה משער הברזל. |
נשוב לסמטה הראשית ונמשיך איתה מערבה עד לרחוב הגיא. כאן נפנה שמאלה ותוך כרבע שעה הליכה נגיע למתחם רחבת הכותל. | נשוב לסמטה הראשית ונמשיך איתה מערבה עד לרחוב הגיא. כאן נפנה שמאלה ותוך כרבע שעה הליכה נגיע למתחם רחבת הכותל. | ||
| − | בדרך ניתן לפנות לרחוב שער השלשלת, ולהגיע | + | בדרך ניתן לפנות לרחוב שער השלשלת, ולהגיע ל'''מתקן מי שתייה קדום''' מהתקופה הממלוכית (סביל) הנמצא מול עמדת מג"ב בשער השלשלת (מי שיוצא ישירות משער השלשלת, יעבור כאן). כאן נמצא גם '''בניין "המחכמה"''', בו יושבת פלוגת מג"ב ומשטרה האחראית לסדר הציבורי בהר הבית. בניין זה הוא בניין נוסף מהתקופה הממלוכית. |
הכותל הקטן | הכותל הקטן | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:temple_mountain6.jpg|left|thumb|200px|חציבות עתיקות, מרץ 2012]] |
* על ההר ובחומותיו גדלים צלף קוצני ולוע-ארי סיצילי. | * על ההר ובחומותיו גדלים צלף קוצני ולוע-ארי סיצילי. | ||
* באתר אין מוקדי עניין עונתיים (לרוב המקום נסגר למבקרים במהלך חגים וטקסים מוסלמיים). | * באתר אין מוקדי עניין עונתיים (לרוב המקום נסגר למבקרים במהלך חגים וטקסים מוסלמיים). | ||
| שורה 122: | שורה 122: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | מי שתייה | + | * מי שתייה. |
| + | * שירותים - במתחם הכותל המערבי הסמוך. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| − | |||
* ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי. | * ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי. | ||
גרסה מ־21:05, 23 במרץ 2014
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
הר הבית
הר הבית - המקום הקדוש ביותר בארץ, ובנוסף לחשיבותו הרבה לעם היהודי, יש בו מגוון מונומנטים איסלאמיים מרשימים.
- נקודת עניין
- אזור:ירושלים
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: העיר העתיקה בירושלים
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא
- שעות ביקור:ראו בגוף הטקסט.
- כניסה:בתשלום
- תאריך ביקור:5/3/2012
- תאריך ביקור אחרון בשטח:5/3/2012
עוד אתרים בסביבה
הר הבית
הר הבית (או הר המוריה, בשמו הרשמי) הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות והשלישי בקדושתו לאיסלאם.
שמו המקובל של ההר, הן בעברית (הר הבית) והן באנגלית (Temple mount) מנציח את שני בתי המקדש, הראשון והשני, ששכנו כאן - הבית הראשון מתקופת שלמה המלך עד חורבן ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל (סביבות השנים 960 לפנה"ס - 587 לפנה"ס) והבית השני מתקופת שיבת ציון עד חורבן ירושלים בידי הרומאים (517 לפנה"ס - 70 לספירה). שם זה מופיע כבר בנבואת מיכה המורשתי: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (מיכה ג' י"ב).
בשלהי תקופת הבית השני, במהלך תקופת המלך הורדוס, בוצע שיפוץ מקיף של מתחם הר הבית. ההר יושר ונבנו סביבו קירות תמך אדירי ממדים. למעשה, בית המקדש נבנה מחדש, אולם המבנה המפואר לא האריך ימים ונהרס כאשר נפלה ירושלים בידי הרומאים, במהלך המרד הגדול. לאחר כשלון מרד בר כוכבא, הפכה ירושלים לעיר אלילית ומאוחר יותר הפך הר הבית למזבלה של ירושלים הביזנטית.
לאחר הכיבוש הערבי בשנת 638, התקדשה ירושלים גם לאיסלאם כמקום השלישי בקדושתו אחרי מכה ומדינה, ובשנת 691 הוקם כאן מונומנט מפואר - כיפת הסלע, המהווה יצירת מופת אדריכלית (שעברה שיפוצים רבים במהלך השנים). לפי האמונה המוסלמית, הנביא מוחמד הגיע ל"מסגד הקיצון" במסע לילה מופלא על סוסו - "אל בוראק".
עד לימי הביניים התאפשרה תפילת יהודים על הר הבית עצמו. במהלך ימי הביניים, חלה הקצנה דתית (כמו גם במערת המכפלה), שדחקה את היהודים מהר הבית לכותל המערבי (שאינו שריד מבית המקדש, אלא קיר תמך הרודיאני סביב המתחם), וההר נסגר לכניסת לא מוסלמים. במסגרת זו גם הוקמו ברחבי ההר מגוון מונומנטים אדריכליים בעיקר בתקופה הממלוכית והלאה.
מאז שלהי המאה ה- 19 חלה שחיקה באיסור הוואקף על כניסת לא מוסלמים להר הבית, וכיום אפשרי ביקור בהר בשעות קבועות (לא כולל שעות התפילה). עם זאת, הביקור כרוך בבדיקה בטחונית, וההר עשוי להיסגר למבקרים ללא הודעה מוקדמת.
המתחם עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה, ולכן כמעט כל השרידים הנראים כיום על פני השטח הם שרידים מוסלמיים (ובמיוחד מהתקופה הממלוכית). בשל הרגישות הדתית והפוליטית הגבוהה של המקום, לא בוצעו בו מעולם חפירות ארכיאולוגיות מסודרות, אם כי בגן לאומי עמק צורים מתבצע פרוייקט ממושך לסינון העפר שהושלך מההר לנחל קדרון ע"י שלטונות הוואקף במהלך שנות ה- 1990. בפרוייקט זה התגלו שרידים רבים, רובם ככולם חפצים זעירים שחמקו מעיניהם של אנשי הוואקף.
עד ל"אינתיפאדה השנייה" בשנת 2000, התאפשרה כניסת לא מוסלמים למבנים בהר הבית. מאז ספטמבר 2000 ועד לשנת 2003, ההר נסגר לחלוטין למבקרים לא מוסלמים, ובעשור האחרון אפשרי הביקור בהר אך לא במבנים שנמצאים בו.
בדף זה נתמקד באתרים הבולטים על במת ההר והנגישים כיום למבקרים. עם זאת, מומלץ במיוחד לבקר במכלול הר הבית בסיור עם מורה דרך המתמחה בהר הבית ובתולדות ירושלים בכלל.
איך להגיע:
הגישה להר הבית (עבור לא מוסלמים) מתבצעת מ"שער המוגרבים". בדרך יש לעבור בדיקה בטחונית, ובחגים ייתכן תור ממושך בכניסה להר הבית. לכן מומלץ להגיע כחצי שעה לפחות לפני פתיחת השער למבקרים. המקום סגור למבקרים בימי שישי ושבת, ועשוי להיסגר ללא הודעה מוקדמת לפי הערכות מצב של משטרת ישראל.
הר הבית פתוח בבוקר (כשעתיים וחצי) ואחה"צ (כשעה). מומלץ להגיע בבוקר, כי בשעות אחה"צ הזמן כנראה לא יספיק לסיבוב יסודי ברחבת ההר.
הצג את מערת צדקיהו במפה גדולה יותר
על האתר: הר הבית:
שער המוגרבים, המציין עולי רגל מוסלמיים מארצות צפון אפריקה, נמצא בדרום-מערב הר הבית. מכאן נתקדם נגד כיוון השעון.
כמה עשרות מטרים מהשער, נבחין מצד ימין ברחבה ובה כותרות אבן ופריטים ארכיטקטוניים שנמצאו באזור. לאחר רחבה זו, נראה מימין לנו את מסגד אל אקצה - "המסגד הקיצון". הכניסה למתחם המסגד אסורה ללא מוסלמים מאז שנת 2003.
אם נתקדם ישר, נוכל לראות את הצד המזרחי של המסגד ואת פתח הכניסה הגדול למתחם "אורוות שלמה" - מכלול קמרונות צלבניים מתחת למפלס הכניסה להר. במחצית השנייה של שנות ה- 1990 החלו שלטונות הוואקף בהכשרת מתחם זה כמסגד גדול נוסף בשטח הר הבית. העבודות הנרחבות שהתבצעו כאן ללא פיקוח ארכיאולוגי כלשהו, עוררו ביקורת ציבורית חריפה אולם הושלמו כמעט ללא התערבות רשויות המדינה.
נשוב מעט לאחור, ומול הכניסה הראשית למסגד אל אקצה נפנה ימינה. כאן נמצאת מזרקה מפוארת (בה לא זורמים מים כיום) - "אל כאס" (הכוס).
כעת נעלה במדרגות אל הרחבה סביב כיפת הסלע (ראו הערה להלן לגבי עמדת ההלכה בנושא ביקורים בהר הבית).
כיפת הסלע הינה אחד המונומנטים האדריכליים המרשימים ביותר מהתקופה הערבית הקדומה. בניגוד לדעה הרווחת, מבנה זה אינו מסגד אלא מונומנט זיכרון סביב "אבן השתייה" - המקום בו לפי המסורת היהודית והמוסלמית, נברא העולם ("סלע קיומנו"), והמקום בו שכן ככל הנראה קודש הקודשים בשני בתי המקדש. הכניסה למתחם אסורה ללא מוסלמים מאז שנת 2000.
הכיפה מפורסמת בציפוי המוזהב, אלא שציפוי זה הוא חדש יחסית (אמצע המאה ה- 20'), קודם לכן הייתה הכיפה מצופה בריקועי נחושת.
בצמוד וממזרח לכיפת הסלע נמצא מבנה נוסף, הפתוח מצדדיו - "כיפת השלשלת".
בצד המערבי של כיפת הסלע יש כיפה נוספת - "כיפת העלייה לשמים". בצד זה נמצאת גם הכניסה לכיפת הסלע עצמה (סגורה כיום ללא מוסלמים).
מכאן נמשיך צפונה ונרד במדרגות לאזור נמוך יותר ובו שפע עצי זית. הרובע המוסלמי הוא הצפוף ברבעי העיר העתיקה, ואין בו למעשה שטחים ציבוריים פתוחים, כך שמתחם הר הבית משמש כמקום בילוי מרכזי לתושבי הרובע.
בצד המזרחי של כיפת הסלע ניתן ללכת לאורך החומה המזרחית של העיר העתיקה, ממנה נוכל להשקיף לעבר בית הקברות היהודי הקדום בהר הזיתים ולעבר הכנסיות באזור גת שמנים. בקטע זה של ההר נמצא גם "שער הרחמים" - שער אבן כפול החתום באבנים. קטע זה של ההר מבודד יחסית, ולכן רצוי להגיע אליו בקבוצה ולהיות ערניים.
אחרי מבט בדופן המזרחית של הר הבית, כדאי לשוב לדופן המערבית של ההר. כאן יש מספר קברים של נכבדים מוסלמיים.
משמאל (מדרום) לשער הברזל נבחין בדלת נעולה ומעליה סמל בית המלוכה הירדני. כאן קבור שריף איבן חוסיין, אביו של עבדאללה הראשון מלך ירדן. עבדאללה הראשון עצמו נרצח בהר הבית בשנת 1950, אולם נקבר ברבת עמון.
אם נמשיך הלאה דרומה, נבחין בדלת נעולה נוספת ומאחוריה שלושה קברים - קברי בני משפחת חוסייני: מוסא כאט'ם אל-חוסייני, שכיהן כראש עיריית ירושלים והודח ע"י הבריטים לאור חלקו בהסתה במאורעות 1920, בנו עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות הערביות במלחמת העצמאות, שנהרג בקרב בקסטל באפריל 1948, ונכדו פייסל אל-חוסייני, מהפוליטיקאים הבולטים ברשות הפלסטינית שמת בתחילת שנות ה- 2000'.
ניתן לצאת מהר הבית דרך כל שער פרט לשער המוגרבים. שערים אלו מוליכים לסמטאות ברובע המוסלמי. רוב המבקרים שאינם מוסלמים נוהגים לצאת משער השלשלת, שהוא הקרוב ביותר לרחבת הכותל. עם זאת, אם מטיילים בקבוצה, כדאי לצאת דווקא דרך שער צפוני יותר - שער הברזל.
במרחק כעשרה מטרים משער הברזל לכיוון מערב, מסתעפת סמטה צדדית ימינה (צפונה) ומובילה אל הכותל הקטן. זהו למעשה המשכו של הכותל המערבי בתחום הרובע המוסלמי, ונחשב כמקום קדוש ליהודים. בשל מיקומו הרגיש בטחונית, מספר המתפללים כאן מצומצם בהרבה לעומת הכותל המערבי - אך המקום בטוח יחסית בשל סמיכותו לעמדת מג"ב ביציאה משער הברזל.
נשוב לסמטה הראשית ונמשיך איתה מערבה עד לרחוב הגיא. כאן נפנה שמאלה ותוך כרבע שעה הליכה נגיע למתחם רחבת הכותל.
בדרך ניתן לפנות לרחוב שער השלשלת, ולהגיע למתקן מי שתייה קדום מהתקופה הממלוכית (סביל) הנמצא מול עמדת מג"ב בשער השלשלת (מי שיוצא ישירות משער השלשלת, יעבור כאן). כאן נמצא גם בניין "המחכמה", בו יושבת פלוגת מג"ב ומשטרה האחראית לסדר הציבורי בהר הבית. בניין זה הוא בניין נוסף מהתקופה הממלוכית.
הכותל הקטן
| אזהרה בטחונית |
| קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה, וכן להימנע מטיול בימים רגישים. |
| אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- על ההר ובחומותיו גדלים צלף קוצני ולוע-ארי סיצילי.
- באתר אין מוקדי עניין עונתיים (לרוב המקום נסגר למבקרים במהלך חגים וטקסים מוסלמיים).
שירותים למטיילים:
- מי שתייה.
- שירותים - במתחם הכותל המערבי הסמוך.
הערות ואזהרות:
- עמדת הרבנות הראשית, וכן רבני המגזר החרדי, שוללת באופן גורף עליית יהודים להר הבית מסיבות הלכתיות. עמדה זו אינה מקובלת על גורמים במגזר הדתי-לאומי (שחלקם מגבילים את העלייה להר הבית תוך הימנעות מהתקרבות לכיפת הסלע, ולאחר טבילה מקדימה במקווה). יש לציין כי עד ימי הביניים, יהודים נהגו להתפלל על הר הבית עצמו.
- יש להצטייד בלבוש צנוע.
- הביקור מחייב בדיקה בטחונית. אין להכניס נשק, אביזרי דת וכיוב'.
- הכניסה למבנים בהר הבית אסורה כיום עבור לא מוסלמים.
- גם בשעות הפתיחה, האתר עשוי להיסגר למבקרים ללא הודעה מוקדמת.
- יש לשמור על עירנות במהלך הביקור בהר. מרבית המבקרים מתמקדים באזור שבין שער המוגרבים לכיפת הסלע ושערי הכניסה.
- הכניסה אפשרית רק דרך שער המוגרבים, אך אין לצאת משער זה. ניתן לצאת מכל שער אחר, כאשר המועדף על רוב המבקרים הוא שער השלשלת (הקרוב ביותר לכותל המערבי).
הצעות טיול בסביבת הר הבית:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.