קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מבצר נמרוד"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
<meta name="description" content="מבצר נמרוד - מצודה עתיקה בשיפולי החרמון, הצופה לעבר עמק החולה"></meta> | <meta name="description" content="מבצר נמרוד - מצודה עתיקה בשיפולי החרמון, הצופה לעבר עמק החולה"></meta> | ||
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=nimrod_castle.jpg |
| − | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=תצפית לעבר מבצר נמרוד |
|כניסה=בתשלום | |כניסה=בתשלום | ||
|אזור=הגולן | |אזור=הגולן | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|תאריך הכרזה=20/2/2003 | |תאריך הכרזה=20/2/2003 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך צילום= | + | |תאריך צילום=11/10/2013 |
|סקירה=מבצר נמרוד - מצודה עתיקה בשיפולי החרמון, הצופה לעבר עמק החולה. | |סקירה=מבצר נמרוד - מצודה עתיקה בשיפולי החרמון, הצופה לעבר עמק החולה. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מיקומה של המצודה הוא בעל חשיבות אסטרטגית, בשליטה על המעבר מדמשק לצור, העוקף מדרום את רכס החרמון ועובר דרך העיר הקדומה בניאס. | מיקומה של המצודה הוא בעל חשיבות אסטרטגית, בשליטה על המעבר מדמשק לצור, העוקף מדרום את רכס החרמון ועובר דרך העיר הקדומה בניאס. | ||
| − | + | המצודה הוקמה כתוצאה ממאבקי כוח בין הסולטאנים הממלוכיים בדמשק ובקהיר. בשנת 1227 הגיע לארץ ישראל צבאו של הקיסר הגרמני פרידריך השני. הלה כרת ברית עם סולטן קהיר, אל-כאמל, שאף העניק לו את ירושלים. סולטן דמשק אל-מוע'טם (אחיו של אל-כאמל) חשש מפלישה צלבנית לדמשק, ויזם את הקמת המבצר בשנת 1227 כעמדת הגנה קדמית לצד אחת הדרכים המרכזיות העולות לדמשק. | |
| + | |||
| + | תחילה הוקם מגדל העוז בחלקו המזרחי של המבצר, בידי אלעזיז עות'מאן (אחיינו של צלאח א-דין ואחיו הצעיר של אל-מוע'טם). | ||
| + | |||
| + | הקמת המבצר הושלמה בשנת 1230, ובשנת 1257 ניסו הצלבנים לכבשו ללא הצלחה. | ||
| + | |||
| + | המקום נחרב בפלישת המונגולים לארץ ישראל ב- 1265. לאחר תבוסת המונגולים בקרב [[גן לאומי מעיין חרוד|עין ג'אלוד]], השתלט הסולטן הממלוכי בייבארס על הארץ. בייבארס העניק את המבצר לסגנו ביליכ, ששיקם את ההריסות והותיר במבצר תבליטי אריות וכתובת מפוארת. בתקופה זו עוצבה דמות המבצר המוכרת לנו כיום. | ||
| + | |||
| + | לאחר גירוש הצלבנים מארץ ישראל, הוזנח המבצר בהדרגה. | ||
| + | |||
| + | שמו הערבי של המקום הוא קלעת סובייבה (מצודת המצוק). שם זה מזכיר ציון סתום במקרא, בעת מפקד בני ישראל בתקופת דוד המלך: "וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן, וְסָבִיב אֶל-צִידוֹן" (שמואל ב', כ"ד, ו') ורומז לאפשרות ששמו הקדום של האתר היה "סביב". | ||
| + | |||
| + | שם רווח יותר בימינו הוא "קלעת נמרוד" ובעברית "מבצר נמרוד", על שם נמרוד בן כוש, נינו של נח, המוזכר במקרא כ"גיבור ציד" (בראשית י', ח'-ט'). | ||
| + | |||
| + | המצודה ניצבת על גב שלוחה צרה וארוכה, בין נחל גובתה בצפון לאחד מיובליו של נחל סער בדרום. שני החלקים העיקריים שנחפרו והוסדרו למטיילים הם בקצוות המצודה - בחלק המערבי (בו נמצאים מרבית מוקדי העניין) ובחלק המזרחי (מגדל העוז). מסלול ההליכה המשולט מתחיל למרגלות המצודה ממערב, מגיע עד מגדל העוז ושב מערבה. ניתן גם לצאת לעבר בריכת מים וממנה לקופת האתר. | ||
| + | |||
| + | מסלול ההליכה משלב מגדלים בחומות המבצר, תצפיות נוף מרשימות ומאגרי מים. בדרך נוכל לראות גם תבליט אריה מפוסל באבן, וכתובת מפוארת. תבליט אריה נוסף התגלה במהלך שנת 2013, אולם הוא מרשים פחות מהתבליט המוכר לרבים. לסיום המסלול, נצא דרך מעבר סתרים בין חומות המבצר חזרה לחניון. | ||
| + | |||
| + | ההליכה בשטח משלבת מדרגות רבות, חלקן צרות ותלולות, ולא מתאימה למתקשים בהליכה. מהחניון עולה למבצר גם דרך שירות ששימשה את חופרי האתר, והיא מאפשרת גישה נוחה יותר לחלק מאתרי המבצר ללא מדרגות. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| + | [[תמונה:nimrod_castle1.jpg|left|thumb|200px|מאגר המים]] | ||
[[תמונה:nimrod_castle2.jpg|left|thumb|200px|מאגר המים]] | [[תמונה:nimrod_castle2.jpg|left|thumb|200px|מאגר המים]] | ||
[[תמונה:nimrod_castle3.jpg|left|thumb|200px|תבליט האריה]] | [[תמונה:nimrod_castle3.jpg|left|thumb|200px|תבליט האריה]] | ||
[[תמונה:nimrod_castle4.jpg|left|thumb|200px|קשת בשער הכניסה]] | [[תמונה:nimrod_castle4.jpg|left|thumb|200px|קשת בשער הכניסה]] | ||
| − | הגן הלאומי נמצא לצד כביש 989, בין צומת מפל סער לנווה אטי"ב. | + | הגן הלאומי נמצא לצד כביש 989, בין צומת [[מפל סער]] לנווה אטי"ב. הפנייה לגן הלאומי היא כ- 4 ק"מ לאחר צומת מפל סער. |
| + | |||
| + | מהקופות נמשך כביש עוד 700 מ' עד לחנייה המערבית (העיקרית) של הגן הלאומי. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
גרסה מ־06:19, 23 בנובמבר 2013
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
|
|
גן לאומי מבצר נמרודאיך להגיע:הגן הלאומי נמצא לצד כביש 989, בין צומת מפל סער לנווה אטי"ב. הפנייה לגן הלאומי היא כ- 4 ק"מ לאחר צומת מפל סער. מהקופות נמשך כביש עוד 700 מ' עד לחנייה המערבית (העיקרית) של הגן הלאומי.
רקע על גן לאומי מבצר נמרוד:מבצר נמרוד (או מצודת נמרוד) הוא מצודה קדומה מימי הביניים, הממוקמת בשיפולי החרמון מעל מעיינות הבניאס. מיקומה של המצודה הוא בעל חשיבות אסטרטגית, בשליטה על המעבר מדמשק לצור, העוקף מדרום את רכס החרמון ועובר דרך העיר הקדומה בניאס. המצודה הוקמה כתוצאה ממאבקי כוח בין הסולטאנים הממלוכיים בדמשק ובקהיר. בשנת 1227 הגיע לארץ ישראל צבאו של הקיסר הגרמני פרידריך השני. הלה כרת ברית עם סולטן קהיר, אל-כאמל, שאף העניק לו את ירושלים. סולטן דמשק אל-מוע'טם (אחיו של אל-כאמל) חשש מפלישה צלבנית לדמשק, ויזם את הקמת המבצר בשנת 1227 כעמדת הגנה קדמית לצד אחת הדרכים המרכזיות העולות לדמשק. תחילה הוקם מגדל העוז בחלקו המזרחי של המבצר, בידי אלעזיז עות'מאן (אחיינו של צלאח א-דין ואחיו הצעיר של אל-מוע'טם). הקמת המבצר הושלמה בשנת 1230, ובשנת 1257 ניסו הצלבנים לכבשו ללא הצלחה. המקום נחרב בפלישת המונגולים לארץ ישראל ב- 1265. לאחר תבוסת המונגולים בקרב עין ג'אלוד, השתלט הסולטן הממלוכי בייבארס על הארץ. בייבארס העניק את המבצר לסגנו ביליכ, ששיקם את ההריסות והותיר במבצר תבליטי אריות וכתובת מפוארת. בתקופה זו עוצבה דמות המבצר המוכרת לנו כיום. לאחר גירוש הצלבנים מארץ ישראל, הוזנח המבצר בהדרגה. שמו הערבי של המקום הוא קלעת סובייבה (מצודת המצוק). שם זה מזכיר ציון סתום במקרא, בעת מפקד בני ישראל בתקופת דוד המלך: "וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן, וְסָבִיב אֶל-צִידוֹן" (שמואל ב', כ"ד, ו') ורומז לאפשרות ששמו הקדום של האתר היה "סביב". שם רווח יותר בימינו הוא "קלעת נמרוד" ובעברית "מבצר נמרוד", על שם נמרוד בן כוש, נינו של נח, המוזכר במקרא כ"גיבור ציד" (בראשית י', ח'-ט'). המצודה ניצבת על גב שלוחה צרה וארוכה, בין נחל גובתה בצפון לאחד מיובליו של נחל סער בדרום. שני החלקים העיקריים שנחפרו והוסדרו למטיילים הם בקצוות המצודה - בחלק המערבי (בו נמצאים מרבית מוקדי העניין) ובחלק המזרחי (מגדל העוז). מסלול ההליכה המשולט מתחיל למרגלות המצודה ממערב, מגיע עד מגדל העוז ושב מערבה. ניתן גם לצאת לעבר בריכת מים וממנה לקופת האתר. מסלול ההליכה משלב מגדלים בחומות המבצר, תצפיות נוף מרשימות ומאגרי מים. בדרך נוכל לראות גם תבליט אריה מפוסל באבן, וכתובת מפוארת. תבליט אריה נוסף התגלה במהלך שנת 2013, אולם הוא מרשים פחות מהתבליט המוכר לרבים. לסיום המסלול, נצא דרך מעבר סתרים בין חומות המבצר חזרה לחניון. ההליכה בשטח משלבת מדרגות רבות, חלקן צרות ותלולות, ולא מתאימה למתקשים בהליכה. מהחניון עולה למבצר גם דרך שירות ששימשה את חופרי האתר, והיא מאפשרת גישה נוחה יותר לחלק מאתרי המבצר ללא מדרגות. שירותים למטיילים:הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים. שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים: אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00 אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר. הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה. הערות ואזהרות:
הצעות טיול בסביבת גן לאומי מבצר נמרוד:
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:פברואר - פריחת כרמלית נאה במצוקי הגן הלאומי. קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
