קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל ערד"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מאפיינים עיקריים=עתיקות | |מאפיינים עיקריים=עתיקות | ||
|עונות ביקור=כל השנה | |עונות ביקור=כל השנה | ||
| − | |שטח= | + | |שטח=1748 |
|הערת שטח=כולל הרחבה | |הערת שטח=כולל הרחבה | ||
|מצב תכנוני=מוכרז | |מצב תכנוני=מוכרז | ||
| − | |תאריך הכרזה= | + | |תאריך הכרזה=14/10/1982 |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=10/1/2013 | |תאריך צילום=10/1/2013 | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
[[תמונה:tel_arad2.jpg|left|thumb|200px|האגם בפארק אשכול, ינואר 2013]] | [[תמונה:tel_arad2.jpg|left|thumb|200px|האגם בפארק אשכול, ינואר 2013]] | ||
| − | |||
| − | |||
תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ. | תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ. | ||
בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים. | בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים. | ||
| − | בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת ומינים נוספים. | + | בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, סתוונית הנגב ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו. |
<html> | <html> | ||
| שורה 32: | שורה 30: | ||
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
| − | + | [[תמונה:tel_arad3.jpg|left|thumb|200px|הבאר בתל ערד, ינואר 2013]] | |
| − | + | [[תמונה:tel_arad4.jpg|left|thumb|200px|מבט לתל ערד, אפריל 2012]] | |
| + | הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם. | ||
| + | הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, אך טרם הוכרזה. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון. | הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון. | ||
גרסה מ־20:34, 27 בפברואר 2013
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
גן לאומי תל ערד
תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום.
- גן לאומי
- אזור:מדבר יהודה
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- כניסה:בתשלום
- יישובים סמוכים:כסייפה, דריג'את
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:1748 דונם
כולל הרחבה - תאריך הכרזה:14/10/1982
תל ערד, (עמית מנדלסון, 10/1/2013)
|
|
גן לאומי תל ערדאיך להגיע:הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון. כדי להגיע ממרבית חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש מס' 31 (צומת להבים - ערד), ובצומת תל ערד לפנות צפונה לכיוון כביש מס' 80.
רקע על גן לאומי תל ערד:תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ. בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים. בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, סתוונית הנגב ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו.
שירותים למטיילים:הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים. שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים: אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00 אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר. הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה. בתחומי הגן הלאומי פועל חניון לילה בתשלום ובתיאום מראש.
מצב סטטוטורי:הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם. הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, אך טרם הוכרזה. הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל ערד:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
