הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי מקווה הבירכה"
שורה 15: | שורה 15: | ||
|תאריך צילום=3/12/2012 | |תאריך צילום=3/12/2012 | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
− | + | המקום נמצא ממערב לדרך פינלס בזכרון יעקב, צפונית לצומת רח' תרע"ב. שביל גישה רגלי קצר מוביל מהרחוב אל המעיין והמקווה שלמרגלותיו. | |
− | |על האתר= | + | |על האתר= |
+ | האתר הלאומי משתרע סביב מעיין קטן הנובע בשיפולים הצפוניים של גבעת זכרון יעקב. | ||
+ | מעיין זה, שלא זכה לשם עברי רשמי, כונה בעבר "ביר אל חנזיר" (באר החזירים). על הנביעות הוקמו שני מבני אבן מקומרים, שהשתמרו בחלקם עד היום. | ||
+ | |||
+ | מדובר כפי הנראה במפעל מים קדום, בדומה לזה שנחשף ב[[עין צור וחורבת עלק|עין צור]] הסמוך, וותיקי זכרון יעקב מספרים על מערכת ניקבות החצובות בהר שריכזו מים למעיין. | ||
+ | |||
+ | עם הקמתה של זכרון יעקב בשנת 1882 שימש המעיין כמקור מים חשוב לראשוני המושבה, חרף העלוקות הרבות ששכנו בו. | ||
+ | |||
+ | בשנת 1885 נבנה באתר בית מרחץ ומקווה, שפורק עם הקמתו של מקווה חדש המקבל את מימיו מ[[אתר לאומי בריכת בנימין|בריכת בנימין]]. | ||
+ | |||
+ | המקווה הוקם מחדש עם בוא העלייה התימנית לזכרון בשנת תרע"ב (1912), ומבנה המקווה הקיים למרגלות המעיין הוקם בתקופה זו. | ||
+ | |||
+ | המעיין עצמו מכוסה כיום (2012) ביריעת פלסטיק, וניתן לראות את המים רק במקווה עצמו. | ||
+ | |||
+ | |מצב סטטוטורי= | ||
המקום מיועד לאתר לאומי בתוכנית ש/343 שאושרה בשנת 2001. שטח האתר הלאומי בתוכנית זו הוא 840 מ"ר הכוללים את המעיין, המקווה ושביל הגישה מהרחוב. | המקום מיועד לאתר לאומי בתוכנית ש/343 שאושרה בשנת 2001. שטח האתר הלאומי בתוכנית זו הוא 840 מ"ר הכוללים את המעיין, המקווה ושביל הגישה מהרחוב. | ||
גרסה מ־13:47, 4 בדצמבר 2012
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
|
אתרים לאומיים בישראל:
איך להגיע:המקום נמצא ממערב לדרך פינלס בזכרון יעקב, צפונית לצומת רח' תרע"ב. שביל גישה רגלי קצר מוביל מהרחוב אל המעיין והמקווה שלמרגלותיו. רקע על אתר לאומי מקווה הבירכה:האתר הלאומי משתרע סביב מעיין קטן הנובע בשיפולים הצפוניים של גבעת זכרון יעקב. מעיין זה, שלא זכה לשם עברי רשמי, כונה בעבר "ביר אל חנזיר" (באר החזירים). על הנביעות הוקמו שני מבני אבן מקומרים, שהשתמרו בחלקם עד היום. מדובר כפי הנראה במפעל מים קדום, בדומה לזה שנחשף בעין צור הסמוך, וותיקי זכרון יעקב מספרים על מערכת ניקבות החצובות בהר שריכזו מים למעיין. עם הקמתה של זכרון יעקב בשנת 1882 שימש המעיין כמקור מים חשוב לראשוני המושבה, חרף העלוקות הרבות ששכנו בו. בשנת 1885 נבנה באתר בית מרחץ ומקווה, שפורק עם הקמתו של מקווה חדש המקבל את מימיו מבריכת בנימין. המקווה הוקם מחדש עם בוא העלייה התימנית לזכרון בשנת תרע"ב (1912), ומבנה המקווה הקיים למרגלות המעיין הוקם בתקופה זו. המעיין עצמו מכוסה כיום (2012) ביריעת פלסטיק, וניתן לראות את המים רק במקווה עצמו. שירותים למטיילים:שביל הליכה קצר. הכניסה למקווה עצמו מיועדת לגברים בלבד.
מצב סטטוטורי:המקום מיועד לאתר לאומי בתוכנית ש/343 שאושרה בשנת 2001. שטח האתר הלאומי בתוכנית זו הוא 840 מ"ר הכוללים את המעיין, המקווה ושביל הגישה מהרחוב. בצמוד לאתר הלאומי נמצא שטח ציבורי פתוח ובו נטועים תמרים ועצי הדר. הצעות טיול בסביבת אתר לאומי מקווה הבירכה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|