קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מערות חזן"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=9/4/2007 | |תאריך צילום=9/4/2007 | ||
| − | |סקירה=מכלול מערכות מסתור ושרידי בוסתנים. | + | |סקירה=מערות חזן - מכלול מערכות מסתור ושרידי בוסתנים. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
באתר נכלל אזור גבעות סמוך למושב אמציה, ובו שרידי בוסתנים (שימשו את הכפר דווימה עד 1948). | באתר נכלל אזור גבעות סמוך למושב אמציה, ובו שרידי בוסתנים (שימשו את הכפר דווימה עד 1948). | ||
גרסה מ־15:47, 15 באוקטובר 2012
|
|
גן לאומי מערות חזןאיך להגיע:הגן הלאומי ממוקם מדרום למושב אמציה, בצמוד וממזרח לכביש המוביל למאגר אדוריים ושטחי אש של צה"ל. הגישה לאזור היא מכביש המסתעף בצומת לכיש מכביש מס' 35 (קריית גת - בית גוברין). האתר סגור כיום למטיילים ומגודר. עד לפתיחתו מחדש הכניסה אסורה! קיימת סכנת נפילה לבורות ומערות בתחום האתר!
רקע על גן לאומי מערות חזן:באתר נכלל אזור גבעות סמוך למושב אמציה, ובו שרידי בוסתנים (שימשו את הכפר דווימה עד 1948). בתחום האתר נמצאת מערכת מסתור גדולה ומרשימה, המשלבת מתקנים חקלאיים ומאגרי מים. המערכת התגלתה ע"י חברי מושב אמציה בשנת 1979. המערכת כוללת 35 חללים תת קרקעיים ומחילות באורך כולל של כ- 220 מ' ושטח כ- 650 מ"ר, והיא אחת המשוכללות ביותר שנתגלו בשפלת יהודה. בחפירות באתר התגלו שרידי יישוב שהתקיים בהפסקות מאז סוף ימי בית שני ועד לתקופה הערבית הקדומה, לאורך כ- 700 שנה. החללים התת-קרקעיים שימשו את יושבי האתר לאורך כל תקופת קיומו של היישוב, למטרות שונות - מגורים, מסתור, אחסון מוצרים ופעילות תעשייתית. האלמנטים במערכת כוללים שני בורות פעמון חצובים, שהיו קיימים באתר לפני חציבת המערכת התת-קרקעית ושולבו בה, בית בד, פיר אנכי בעומק 8 מ', ארבעה חדרי אחסון לקנקנים - חדרים שברצפתם חצובות שקערוריות להצבת קנקני אגירה. במרבית החדרים נחצבו 150-145 שקעים עגולים, למעט אחד החדרים בו נחצבו 194 שקעים. באחד החדרים התגלו בחפירות קנקנים שלמים, כך שניתן להסיק בוודאות שמטרת השקערוריות היתה להציב קנקנים בחדר. ככל הנראה בקנקנים אוחסן שמן, ובהתחשב בנפח קנקן של 15 ליטר, עולה כי במערכת כולה ניתן היה לאחסן כ- 10,500 ליטר נוזלים. תעלות אגירה בין השקעים, איפשרו ניקוז נוזלים מקנקנים שבורים והזרמתם לבורות איגום בנקודה הנמוכה בחדר, ובכך לשמור באופן מקסימאלי על הנוזל היקר. היקפו המרשים של מפעל האגירה מוציא מכלל אפשרות שהיה זה מפעל פרטי, ויש להניח שהמערכת נחצבה ע"י גורם ציבורי/ממלכתי. ניכר מאמץ להסתיר את חדרי האיחסון. רשת של מחילות מקשרת בין כל חלקי המערכת. חלק מהמחילות רחבות יחסית ומאפשרות לנוע בהליכה שפופה, ואחרות צרות ומחייבות הליכה על ארבע או זחילה. לאורך המחילות ובחדרים חצובים שקעים לנרות תאורה. רשת זו נבנתה ככל הנראה לאחר שהוקמו חדרי האחסון, ונועדה להתאים את המערכת לצרכי מסתור. לאחר שלב המסתור, נעזבה המערכת התת-קרקעית והתמלאה בסחף. היישוב באתר התחדש בראשית התקופה הביזנטית, ונפסק בראשית התקופה הערבית הקדומה. מרבית שרידי היישוב מעל למערכת המערות שייכים לתקופה הביזנטית, והמערכת עברה שינויים והתאמות לאורך השנים - בפרט בראשית התקופה הביזנטית. באתר בוצעו חפירות שוד נרחבות בטרם החלו החפירות הארכיאולוגיות המסודרות, וכ- 80% מחללי המערכת נחפרו תחילה ע"י שודדי עתיקות - גורם שפגע בעדויות לשלב השיא בקיום המערכת - שלב שהתרחש במאה הראשונה עד מחצית המאה השנייה לספירה הנוצרית, ובו נחצבו חללי האחסון ולאחר מכן הותאם המקום למסתור. לצד מערכת המסתור נמצאת מערת קולומבריום. המקום הופעל בעבר ע"י חברי מושב אמציה, ונסגר לביקורים בתחילת שנות ה- 2000'. שירותים למטיילים:מגרש חנייה. עד לפתיחת האתר מחדש, אין באתר שירותים נוספים למטיילים.
מצב סטטוטורי:האתר הוצע בעבר כחלק משמורת גבעת גד, אולם לא נכלל בתחום השמורה המוכרזת. במסגרת תוכנית המתאר החדשה למזרח לכיש, 35/02/6, מיועד המקום לגן לאומי. הצעות טיול בסביבת גן לאומי מערות חזן:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
