קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל שקמונה"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך צילום= | + | |תאריך צילום=28/2/2012 |
|סקירה=שרידי עיר חוף עתיקה. | |סקירה=שרידי עיר חוף עתיקה. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי. | מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי. | ||
| − | צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד. | + | צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד. כמו כן גדל כאן צמח נדיר מאד בישראל - מחרוזת קשתית, ממשפחת המצליבים. |
הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח ל[[שמורת חוף וים שקמונה]], ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ. | הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח ל[[שמורת חוף וים שקמונה]], ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | כיום ( | + | כיום (2012) מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח. |
| − | בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר | + | בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר ב[[פארק הכט]] הסמוך שהוסדר לביקורים. |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־18:10, 29 בפברואר 2012
|
|
גן לאומי תל שקמונהאיך להגיע:התל נמצא בתחום העיר חיפה, בצמוד למכון לחקר ימים ואגמים. ניתן לנסוע משכונת בת גלים בדרך יוברט האמפרי עד לחניה הצמודה למכון לחקר ימים ואגמים. שביל סלול להולכי רגל ורוכבי אופניים ממשיך מהחנייה דרומה לעבר פארק הכט, וחולף ממזרח לתל. הגישה ברכב לתל עצמו אסורה.
רקע על גן לאומי תל שקמונה:תל שקמונה (בערבית תל א-סמק - "תל הדגים") הוא גבעה נמוכה לחוף הים, מול ראש הכרמל, החולשת על המעבר לאורך החוף. ראשיתו של היישוב בשקמונה כבר במאה ה-16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך. בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים, ובאתר נחשפו מתחם בתי בד ורובע מתוכנן מתקופה זו. התל נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, כעיירה יהודית בשם שקמונה. יוסף בן מתתיהו קורא למקום בשמו היווני "סיקאמינוס". בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס (שרובן מוצגות כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה). היישוב בתל פסק עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה. חפירות ראשונות באתר בוצעו ע"י ממשלת המנדט בשנת 1939 ובהן נחשפו שרידים נוצריים מהתקופה הביזנטית. החפירות עיקריות בתל נערכו בשנים 1979-1963, וחפירות נוספות בוצעו בשנת 1994. במסגרת פיתוח פארק הכט, מתבצעות החל משנת 2010 חפירות מחודשות בתל שקמונה, הכוללות חשיפה של הממצאים שנחפרו בשנות ה- 60' וכוסו, וביצוע פעולות שימור. במסגרת זו נחשף בתל שקמונה "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, ככל הנראה השמור ביותר שנתגלה בארץ. כמו כן נחשפה וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפות פסיפס (הנמצאות באתרן). מול תל שקמונה נמצאות מערות שקמונה - אתר הקבורה העתיק של העיר (ממזרח לכביש החוף). המערות אינן נכללות בתחומי הגן הלאומי. צומח התל מושפע מרסס הים, וכולל שיחי אלת המסטיק וכן חרצית עטורה, עדעד כחול ועוד. כמו כן גדל כאן צמח נדיר מאד בישראל - מחרוזת קשתית, ממשפחת המצליבים. הגן הלאומי כולל גם רצועת חוף צרה מדרום לתל, בצמוד וממזרח לשמורת חוף וים שקמונה, ואורכו הכולל כ- 1.5 ק"מ. שירותים למטיילים:כיום (2012) מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות באתר, במטרה להפוך אותו לאתר ארכיאולוגי פתוח. בשלב זה אין באתר שירותים למטיילים, ומומלץ לבקר בפארק הכט הסמוך שהוסדר לביקורים.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל שקמונה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
תודות:שיר ורד |
