הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי בית עגנון"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
{{אתר לאומי | {{אתר לאומי | ||
|תמונה=agnon_house1.jpg | |תמונה=agnon_house1.jpg | ||
שורה 13: | שורה 12: | ||
|מצב תכנוני=מוכרז | |מצב תכנוני=מוכרז | ||
|תאריך הכרזה=3/9/1987 | |תאריך הכרזה=3/9/1987 | ||
− | |סקירה=ביתו של הסופר חתן פרס נובל, | + | |סקירה=ביתו של הסופר חתן פרס נובל, שמואל יוסף עגנון. |
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
− | + | בבית זה התגורר במשך כ- 40 שנה חתן פרס נובל לספרות, הסופר ש"י עגנון (שמואל יוסף עגנון), (1970-1887), וכאן כתב חלק מספריו המפורסמים כמו "אורח נטה ללון", "שירה", "תהילה" ו"תמול שלשום". | |
− | + | הבניין הוקם בשנת 1931, בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ותוכנן ע"י האדריכל קורנברג שביתו נמצא מול בית עגנון. בעת הקמתו, היה זה הבית הקיצוני בשכונה, וחשוף לרוחות עזות, כפי שמספר עגנון עצמו בספריו. הבניין השקיף לעבר העיר העתיקה (כיום התצפית לעיר העתיקה חסומה ע"י בנייה חדשה יותר). | |
− | |||
− | הבניין הוקם בשנת 1931, בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ותוכנן ע"י האדריכל קורנברג שביתו נמצא מול בית עגנון. בעת הקמתו, היה זה הבית הקיצוני בשכונה, וחשוף לרוחות עזות, כפי שמספר עגנון עצמו בספריו. | ||
בניגוד למקובל בירושלים, הבניין אינו מחופה באבן ירושלמית. הסיבה לכך היא שבעת הקמת הבניין, השכונה לא נחשבה לחלק משטח ירושלים. | בניגוד למקובל בירושלים, הבניין אינו מחופה באבן ירושלמית. הסיבה לכך היא שבעת הקמת הבניין, השכונה לא נחשבה לחלק משטח ירושלים. | ||
− | בקומה השנייה של הבניין נמצאים חדר העבודה והספרייה האישית של עגנון, וכן ניתן לראות בה את התעודה והמדליה אותן קיבל עגנון עם זכייתו בפרס נובל לספרות. | + | בקומה השנייה של הבניין נמצאים חדר העבודה והספרייה האישית של עגנון, בה נמצאים כ- 8,000 ספרים, וכן ניתן לראות בה את התעודה והמדליה אותן קיבל עגנון עם זכייתו בפרס נובל לספרות בשנת 1966. |
סביב בית עגנון נטועה שדרת ברושים נאה. | סביב בית עגנון נטועה שדרת ברושים נאה. | ||
שורה 41: | שורה 38: | ||
אתר ביקור בתשלום, כולל הדרכה קולית וחדר הרצאות בו ניתן לראות סרטון קצר ללא כתוביות. | אתר ביקור בתשלום, כולל הדרכה קולית וחדר הרצאות בו ניתן לראות סרטון קצר ללא כתוביות. | ||
− | בבניין יש שתי קומות | + | בבניין יש שתי קומות. שביל גישה מאפשר למוגבלי תנועה הגעה לחלקו האחורי של הבניין (כולל לשירותים), אך לא לקומה השנייה. |
במקום יש חדר שירותים אחד בלבד, ולקבוצה גדולה מומלץ להיערך בהתאם. | במקום יש חדר שירותים אחד בלבד, ולקבוצה גדולה מומלץ להיערך בהתאם. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
− | |||
* [http://www.agnonhouse.org.il/ אתר בית עגנון]. | * [http://www.agnonhouse.org.il/ אתר בית עגנון]. | ||
גרסה מ־14:00, 10 בינואר 2012
|
אתרים לאומיים בישראל:
איך להגיע:בית עגנון נמצא ברח' קלויזנר 16 בשכונת תלפיות בדרום ירושלים. ברחוב יש מספר מצומצם של חניות, ולכן מומלץ לחנות ברחוב הסמוך - רחוב ים המלח. רקע על אתר לאומי בית עגנון:בבית זה התגורר במשך כ- 40 שנה חתן פרס נובל לספרות, הסופר ש"י עגנון (שמואל יוסף עגנון), (1970-1887), וכאן כתב חלק מספריו המפורסמים כמו "אורח נטה ללון", "שירה", "תהילה" ו"תמול שלשום". הבניין הוקם בשנת 1931, בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ותוכנן ע"י האדריכל קורנברג שביתו נמצא מול בית עגנון. בעת הקמתו, היה זה הבית הקיצוני בשכונה, וחשוף לרוחות עזות, כפי שמספר עגנון עצמו בספריו. הבניין השקיף לעבר העיר העתיקה (כיום התצפית לעיר העתיקה חסומה ע"י בנייה חדשה יותר). בניגוד למקובל בירושלים, הבניין אינו מחופה באבן ירושלמית. הסיבה לכך היא שבעת הקמת הבניין, השכונה לא נחשבה לחלק משטח ירושלים. בקומה השנייה של הבניין נמצאים חדר העבודה והספרייה האישית של עגנון, בה נמצאים כ- 8,000 ספרים, וכן ניתן לראות בה את התעודה והמדליה אותן קיבל עגנון עם זכייתו בפרס נובל לספרות בשנת 1966. סביב בית עגנון נטועה שדרת ברושים נאה. בשנות ה- 80' שיפצה עיריית ירושלים את המבנה כדי להתאימו לקיום אירועים וכנסים. במסגרת זו הוסרו חלק מהקירות הפנימיים בבניין, הקירות נצבעו והריצוף הוחלף. רק חדר העבודה והספרייה של עגנון נשמרו כמות שהיו. בשנים 2008-2006 בוצע פרויקט נרחב לשימור ושיקום בית עגנון, ביוזמת מינהל התרבות במשרד החינוך, התרבות והספורט, והמבנה נפתח מחדש לציבור בראשית שנת 2009. במרחק הליכה קצרה מבית עגנון, ברח' קורא הדורות מול פינת קלויזנר, נמצא בית קברות צבאי מגודר בו נקברו תחילה חיילים טורקיים במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן נקברו באתר חיילים הודיים בצבא הבריטי. המתחם מגודר וניצבות בו שתי מצבות, לחיילים הודיים מוסלמיים מחד, ולחיילים הינדים, סיקים וכדומה מאידך. הכניסה לבית הקברות עצמו היא בתאום מראש בלבד. שירותים למטיילים:אתר ביקור בתשלום, כולל הדרכה קולית וחדר הרצאות בו ניתן לראות סרטון קצר ללא כתוביות. בבניין יש שתי קומות. שביל גישה מאפשר למוגבלי תנועה הגעה לחלקו האחורי של הבניין (כולל לשירותים), אך לא לקומה השנייה. במקום יש חדר שירותים אחד בלבד, ולקבוצה גדולה מומלץ להיערך בהתאם.
הצעות טיול בסביבת אתר לאומי בית עגנון:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|