הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת תל אנפה"
שורה 58: | שורה 58: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה:wadi_rahum.jpg| | + | תמונה:wadi_rahum.jpg|200px |
default [[שמורת נחל רחום]] | default [[שמורת נחל רחום]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
שורה 67: | שורה 67: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה:ein_ela.jpg| | + | תמונה:ein_ela.jpg|200px |
default [[שמורת עין אלה]] | default [[שמורת עין אלה]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> |
גרסה מ־13:47, 3 באוגוסט 2011
שמורת תל אנפה
איך להגיע:
השמורה נמצאת בצמוד וממערב לכביש 918, 500 מ' צפונית לצומת הכבישים 918 ו- 9779 (2 ק"מ צפונית-מערבית לקיבוץ שמיר).
באתר יש חנייה מסודרת ממערב לכביש, עם אפשרות פנייה לחנייה משני כיווני הנסיעה בכביש.
שביל הליכה משולט ולא מסומן יוצא מהחנייה אל השמורה (בוצי בחורף).
רקע על שמורת תל אנפה:
תל אנפה הוא גבעה בזלתית מבודדת במזרח עמק החולה, שנוצרה כתוצאה מ"העתק עזז" - שבר גיאולוגי שהרים מספר גבעות במורדות הגולן ובמזרח עמק החולה (גבעת עזז, גבעת האם, תל קליל ותל אנפה).
העתק זה קשור לבקע הסורי-אפריקאי שעובר בעמק החולה.
בתל יש שרידי יישוב קדום מהתקופה ההלניסטית, אך עיקר העניין בו הוא בצומח.
בנוסף לקבוצת עצי אלה אטלנטית עתיקים, נמצא בתל ריכוז גדול של חצבים בסתיו ונרקיסים בחורף, שריד אחרון מריכוזי הנרקיסים שהתקיימו באדמתו הבוצית של עמק החולה.
בשנים האחרונות, הפך התל לאתר עלייה לרגל למטיילים בעונת פריחת הנרקיסים.
שירותים למטיילים:
רחבת חנייה בצד הכביש, וגשרון מעל התעלה הסמוכה לכביש.
הצעות טיול בסביבת שמורת תל אנפה:
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
הביקור מומלץ במיוחד בעת פריחת הנרקיסים בינואר.
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- דולמנים וארכיאולוגיה בשמיר - כולל תל אנפה, מאתר קיבוץ שמיר.
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת תל אנפה).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת תל אנפה).