|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{לבדיקה}} | | {{לבדיקה}} |
| | {{שמורת טבע | | {{שמורת טבע |
| − | |תמונה=jordan_river.jpg | + | |תמונה=yehudiya1.jpg |
| − | |מקום הצילום=מבט לגיא הירדן מאזור "גשר הדודות" | + | |מקום הצילום=נחל יהודיה |
| − | |כניסה=חינם | + | |כניסה=בתשלום |
| − | |אזור=הגליל העליון | + | |אזור=הגולן |
| − | |יישובים סמוכים=כפר הנשיא, כרכום | + | |יישובים סמוכים=קצרין, חד-נס|עונות ביקור=כל השנה |
| − | |עונות ביקור=כל השנה | + | |מאפיינים עיקריים=יער אלונים, קניונים זורמים |
| − | |מאפיינים עיקריים=נהר | |
| | |שטח=2144 | | |שטח=2144 |
| | |הערת שטח=כולל רק שטחים מוכרזים ומאושרים בוודאות | | |הערת שטח=כולל רק שטחים מוכרזים ומאושרים בוודאות |
| שורה 13: |
שורה 12: |
| | |תאריך הכרזה=23/7/2003 | | |תאריך הכרזה=23/7/2003 |
| | |שם הצלם=עמית מנדלסון | | |שם הצלם=עמית מנדלסון |
| − | |תאריך צילום=28/1/2010 | + | |תאריך צילום=3/6/2006 |
| − | |סקירה=גיא הררי ומרשים בו חוצב הירדן את דרכו אל הכינרת. | + | |סקירה=יער אלונים נרחב בו מתחתרים קניונים בזלתיים שופעי מים ומפלים. |
| | |על האתר= | | |על האתר= |
| − | גיא הירדן או "הירדן ההררי" הוא האזור בו יורד נהר הירדן מעמק החולה (רום 70 מטרים מעל פני הים ) אל ים כינרת (רום 210 מ' בקירוב מתחת לפני הים התיכון). הפרש גובה זה של 280 מ', יצר גיא עמוק החתור בסלעי הבזלת, אך ללא מפלים. באזור "גשר הדודות" (הרוס כיום) יוצא הנהר מהאזור ההררי, לאזור פזרות בו מתפצל הנהר למספר ערוצים היוצרים את פארק הירדן. הפארק, ממזרח לירדן, מופעל כיום ע"י המועצה האזורית גולן ורובו אינו נכלל בתחום השמורה.
| + | יעודכן בקרוב. |
| − | | |
| − | בשמורה יש שני בתי גידול עיקריים, רצועה לאורך נהר הירדן בה גדלה צמחיית מים מגוונת (ובין היתר עצי ערבה מחודדת ושיחי הרדוף הנחלים), ורצועה לאורך המדרונות הבזלתיים, בהם בולטים שיחי שיזף השיח, עצי שיזף מצוי וצמחייה עשבונית (כולל ריכוז גדול ויפה של [[חצב מצוי|חצבים]]).
| |
| − | | |
| − | מצוקי העפר לאורך הירדן הם בית גידול דינאמי, בו קיימות גלישות קרקע והתמוטטויות סלעים תכופות. לבית הגידול חדר בשנים האחרונות הצמח הפולש טבק השיח.
| |
| − | | |
| − | במספר מקומות לאורך המדרונות נובעים מעיינות זעירים רבים (ביניהם - עין מנתור, עין הנשיא, עיון אל-חמם, עינות שקד, עין סופיה, עין קרא, עינות לבאה, עין קלע, עין עוקם, עין חזיז, עין גוני). מי חלק מהמעיינות גולשים בפלגי מים זעירים לאפיק הירדן, ולאורכם צמחיית נחלים סבוכה. כמו כן עוברים באזור אפיקי הנחלים ראש פינה, טובים וקלע בגדה המערבית. בגדה המזרחית לא יורדים לנהר יובלים משמעותיים.)
| |
| − | | |
| − | הנהר ומימיו נוצלו בידי האדם, ע"י הקמת טחנות קמח. בשנות ה- 50' של המאה ה- 20' תוכנן התוואי המקורי של המוביל הארצי כך שיטה את מי הירדן מעל לכינרת, לעבר בקעת בית נטופה (שנועדה להיות מאגר מים חלופי לכינרת). עקב התנגדות סוריה ולחץ בינלאומי, הופסקו עבודות אלו, ולימים הוחלפו בתוואי המוביל הארצי המוכר לנו, אך שרידי תעלות נמצאים בתחום השמורה.
| |
| − | | |
| − | בשנות ה- 80' ניהלה החברה להגנת הטבע מאבק מוצלח נגד תחנת כוח הידרו-חשמלית גדולה ליד אלמגור.
| |
| − | | |
| − | בשנות ה- 90' התנהל מאבק סביבתי נגד הקמת תחנת כוח הידרו-חשמלית קטנה של קיבוץ כפר הנשיא. מאבק זה נכשל, ותחנת הכוח הוקמה כולל מאגר ויסות ממנו מוזרמים המים חזרה לערוץ הנהר.
| |
| − | | |
| − | בגבולה הצפוני של השמורה נמצא מצד עתרת - מצודה צלבנית שהוקמה בשנת 1179 בנקודה אסטרטגית לצד גשר בנות יעקב, מעבר חשוב מארץ ישראל המערבית לגולן בואכה דמשק.
| |
| − | | |
| − | המבצר הוקם למרות התנגדות המוסלמים, ונהרס עשרה חודשים לאחר בנייתו. בתחום המבצר ניתן גם לראות סימנים לרעשי אדמה חזקים שפקדו את המקום לאחר הקמתו, ובעקבותיהם זזו שרידי המבנים הצלבניים 2 מטרים מאז שהוקמו, ושרידי מסגד עות'מאני זזו אף הם כחצי מטר.
| |
| − | | |
| − | לצד המצד פורח באביב [[אירוס נצרתי]] (כנראה נשתל בידי אדם).
| |
| − | | |
| − | כמו כן נמצא בקרבת מצד עתרת אתר פרהיסטורי חשוב (גשר בנות יעקב), שנפגע לאורך השנים בעבודות ניקוז.
| |
| − | | |
| − | במדרונות נמצאים אתרי עתיקות נוספים: חורבת סייר, שייח' מנצור, חורבת חמם, חורבת קרא - בגדה המערבית של הירדן, ואילו בגדה המזרחית - עיי עלמין, ח' א-רפיד (בית כנסת עתיק) וח' דכה.
| |
| − | | |
| − | לאורך הערוץ התקיימו מספר טחנות קמח, חלקן מסומנות במפות: טחונת בן (ליד גשר בנות יעקב), טחונת קצר עטרה (ליד מצד עתרת), טחונת נג'מת א-ציבח, טחונת א-סידה (שתיהן בקרבת שפך נחל ראש פינה לירדן) וטחנות פארק הירדן (מחוץ לתחומי השמורה).
| |
| − | | |
| − | במזרח השמורה נמצא גם עין עלמין - אחת מ"בריכות הקצינים" של הגולן.
| |
| | | | |
| | |מצב סטטוטורי= | | |מצב סטטוטורי= |
| − | לשמורת הטבע יש מספר חלקים. בשלב זה, הוכרזו רק 44 דונם בתחום מועצה אזורית גולן, באזור פארק הירדן (בין "גשר הדודות" ההרוס ובין גשר אריק).
| + | יעודכן בקרוב. |
| − | | |
| − | הנתונים להלן לגבי שטחים נוספים בשמורה עשויים להיות לא מדויקים:
| |
| − | | |
| − | * 1175 דונם בתחום מועצה אזורית עמק הירדן - מוצע.
| |
| − | * 2100 דונם בתחום מועצה אזורית הגליל העליון - מאושר במסגרת תוכנית ג/5783, שאושרה בשנת 1994.
| |
| − | * 20510 דונם בתחום מועצה אזורית הגליל העליון - מאושר (ייתכן ומדובר על השטח הכלול במסגרת תוכנית ג/3444, שאינה מאושרת עד כה).
| |
| − | | |
| − | בדצמבר 2008 נדונה בוועדת משנה לנוף הגליל בוועדה המחוזית צפון תוכנית מתאר ג/3444 לשמורת פארק הירדן. תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 1983 ומעולם לא אושרה, וכעת נמצאת בבחינה מחודשת שתכריע האם לאשר את התוכנית או שתוגש תוכנית חדשה ומעודכנת לשמורה.
| |
| | | | |
| | |איך להגיע= | | |איך להגיע= |
| − | השמורה משתרעת לאורך אפיק נהר הירדן, בקטע שבין גשר בנות יעקב בצפון לגשר אריק בדרום. | + | השמורה משתרעת בין כביש מס' 888 במזרח לכביש מס' 869 בדרום, ובין [[שמורת גמלא]] בדרום-מזרח, צומת המפלים וקצרין בצפון-מזרח, עם שלוחה במעלה הנחלים זויתן ויהודיה עד לחורבת חושניה במזרח. |
| − | דרך מסומנת אדום 2283 יוצאת מכביש מס' 91, מזרחית לצומת גדות, ומוליכה לאתרי השמורה עד לאזור היישוב כרכום בדרום.
| |
| − | | |
| − | מדרך זו מסתעפת דרך מסומנת כחול 2284, המובילה לכניסה לטובא-זנגריה.
| |
| − | | |
| − | כמו כן, עובר בתחומי השמורה שביל הליכה רגלי מסומן שחור 2282. שביל זה מתחיל באתר מצד עתרת, עובר בחלקו בסמוך לדרך המסומנת אדום, ומסתיים ב"גשר הדודות" ההרוס מצפון לפארק הירדן. השביל מיועד למיטיבי לכת, וקיימת בו סכנת החלקה בחורף. קטע של שביל זה עביר לכל רכב ומקשר את הדרך המסומנת אדום עם גשר כפר הנשיא.
| |
| − | | |
| − | אל "גשר הדודות" ניתן להגיע בכביש משובש מהיישוב כרכום, או בדרך מסומנת אדום 2287 לרכב שטח ואופניים, המסתיימת ליד מושב אלמגור.
| |
| − | | |
| − | בגדה המזרחית של הירדן אין כיום שבילי טיול מסומנים.
| |
| − | | |
| | |שירותים למטיילים= | | |שירותים למטיילים= |
| − | בתחום השמורה מתבצע שיט אתגרי (סירות נהר/ראפטינג וקייאקים) בתשלום, ע"י מספר חברות פרטיות הפועלות באזור.
| + | חניוני מטיילים בתשלום, כולל חניוני לילה, בשני מוקדים - חניון יהודיה וחניון בריכת המשושים. |
| − | | |
| − | פרט לאתרי השייט, שאינם קשורים לרשות הטבע והגנים, אין כיום בשמורה שירותים למטיילים.
| |
| − | | |
| − | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
| |
| − | * אוקטובר - פריחת ה[[חצב מצוי|חצבים]] בשיאה (באזור זה נמצאים ריכוזי החצבים הגדולים בארץ, ומועד פריחתם מאוחר יחסית לאוכלוסיות אחרות).
| |
| − | * אביב - שיא הזרימה לאורך גיא הירדן.
| |
| | | | |
| | |שמות נוספים לאתר= | | |שמות נוספים לאתר= |
| − | שמורת גיא הירדן (השם הרשמי שנקבע ע"י ועדת השמות הממשלתית, אולם אינו בשימוש). | + | שמורת יער יהודיה, שמורת יהודיה - בריכת המשושים. |
| | | | |
| | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= |
| − | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת פרק הירדן). | + | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת יער יהודיה). |
| − | * [http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/pgs/preservation_sites/ateret.htm מצד עתרת] - מתוך רשימת אתרים גיאולוגיים לשימור. | + | * ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת יער יהודיה). |
| − | * [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/936240.html מבצר על קו השבר] - תאיר שכנר רוכמן, "הארץ", 19/12/2007.
| |
| | | | |
| | |הצעות טיול בסביבה= | | |הצעות טיול בסביבה= |
| שורה 100: |
שורה 48: |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| | <imagemap> | | <imagemap> |
| − | תמונה:wadi_rosh_pina.jpg|200px | + | תמונה:gamla.jpg|200px |
| − | default [[שמורת נחל ראש פינה]] | + | default [[שמורת גמלא]] |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[שמורת נחל ראש פינה]] | + | [[שמורת גמלא]] |
| | </td> | | </td> |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
