גן לאומי הר הכרמל

גן לאומי הר הכרמל

"ככרמל בים יבוא" - קרבתו של הכרמל לים מעצבת את אופיו של "ההר הירוק תמיד", ובו נמצא הגן הלאומי הגדול בארץ.

• גן לאומי
• אזור:הכרמל
• מאפיינים עיקריים:חורש ויער ים-תיכוני
• כניסה:חינם (חלק מהחניונים בתשלום)
• יישובים סמוכים:חיפה, דליית אל-כרמל, עוספיה, נשר, בית אורן, טירת הכרמל, עין חוד, ניר עציון
• עונות ביקור:כל השנה

• מצב תכנוני:מוכרז
• שטח:63950 דונם
• תאריך הכרזה:1/7/1971

מבט מרכס כרמיה למבצר עתלית, בתווך נחל אורן, (עמית מנדלסון, 28/11/2010)

גן לאומי הר הכרמל איך להגיע: מבט מחורבת קליעה דרומה, אוגוסט 2005 מבט מרכס כרמיה לאוניברסיטת חיפה, נובמבר 2010 מערת קבורה בחורבת רקית, נובמבר 2010 בית הכנסת בחורבת סומק (סומקה), מאי 2003 עין קדם, ספטמבר 2005 מבט דרומה ממגדל אשכול באוניברסיטת חיפה, נובמבר 2007 "שוויצריה הקטנה" חודש אחרי שריפה, אוקטובר 1989 מבט מחיפה לעשן השריפה הגדולה בכרמל, 2/12/2010 הגן הלאומי משתרע בחלק ניכר של הר הכרמל, בין חיפה ונשר בצפון, כביש 70 במזרח, קו טירת הכרמל - עין הוד במערב וקו עין הוד - עין חוד - עמק מהר"ל - צומת אליקים - צומת התשבי בדרום. 3 כבישים חוצים את הגן הלאומי: כביש 721 - יוצא ממחלף עתלית בכביש החוף, ונכנס לגן הלאומי לצד צומת אורן בכביש 4. הכביש מתפתל לצד אפיק נחל אורן ומגיע לגב הרכס בצומת דמון. הכביש הצופה לים נחשב לאחד היפים בישראל, וממנו ניתן לגשת למספר חניונים - פיתחת נחל אורן, חניוני רכס כרמיה, הר שוקף, חניון האגם, מחצבות קדומים וכן לקיבוץ בית אורן, כלא דמון ומלון יערות הכרמל. כביש 672 - זהו כביש רכס הכרמל. הכביש יוצא ממחלף אליקים בכביש 70, ועובר דרך העיירות דליית אל-כרמל ועוספיה לעבר צומת דמון ואוניברסיטת חיפה. החניונים הסמוכים לכביש זה כוללים את חניון אורן הסלע (מדרום לדליית אל כרמל), הר אלון, גבעת ההגנה, חורשת הארבעים, מצפור הצוק והסביבה. מכביש זה מסתעף כביש לאתר קרן כרמל (מוחרקה) ומשם ניתן להגיע לדרך נוף כרמל, המיועדת כיום לרכב שטח ואופניים, ולאורכה מספר חניונים נוספים. כביש 7212 - כביש היורד בתלילות מכביש 672, 2 ק"מ צפונית לצומת דמון, ומגיע לנשר לאחר סדרת פיתולים. מכביש זה ניתן לגשת לחלקה הצפוני של דרך נוף כרמל. שביל ישראל חוצה אף הוא את הגן הלאומי, מקיבוץ יגור דרך נחל מעפילים, מצפה אייזן, רום כרמל, נחל אורן ורכס אצבע. עד לשריפה הגדולה בדצמבר 2010, טיפס השביל להר שוקף וירד דרך חורבת רקית לרכס כרמיה, אולם לאחר הפגיעה הקשה שספג המרחב, תוואי השביל שונה. בשטח הגן והשמורה עוברים עשרות שבילי מטיילים, שרובם מיועדים להולכי רגל (ומשמשים בפועל גם רוכבי אופניים). כמו כן עוברות בגן הלאומי 3 דרכי עפר מסומנות לרכב שטח ואופניים: דרך נוף כרמל - לאורך המורדות המזרחיים של הכרמל בתחום הגן הלאומי, צבע הסימון מתחלף: שחור 4126 מכביש 672 בקרבת צומת אליקים, עד למרגלות עוספיה (מפגש שביל רגלי כחול 4139). משם וצפונה, מסומנת הדרך ירוק 4128 עד לכביש 7212. דרך קישור קצרה מסתעפת מכביש הגישה למוחרקה ומאפשרת לגשת לדרך נוף כרמל בין חורבת עדה וחורבת דין. דרך דליית אל כרמל - כרם מהר"ל - דרך מסומנת אדום 4269. לצד הדרך נמצאת המזבלה של דליית אל כרמל, המהווה מפגע סביבתי חמור. "דרך השדות" - דרך מסומנת כחול 4142, מכביש המוחרקה לעוספיה. רק חלקה הדרומי של הדרך, בקרבת המוחרקה, נכלל בגן הלאומי. כתוצאה מהשריפה הגדולה בדצמבר 2010, אזור הר שוקף - רכס כרמיה נפגע קשות, וחלק משבילי הטיול והחניונים בגזרה עדיין סגורים למטיילים (נכון ליוני 2011). רקע על גן לאומי הר הכרמל: הר הכרמל הוא חלקו הצפוני-מערבי של השומרון, הנושק לים התיכון בתחומי העיר חיפה. הרכס הוא קמר גיאולוגי, התחום במרבית עבריו במדרונות תלולים היורדים למישור חוף הכרמל, לעמק עכו ולעמק יזרעאל. המסלע קרסטי ועשיר במצוקים ומערות. גבולו הדרומי של הרכס מתון יותר, ועובר לאורך הנחלים דליה, תות ויקנעם. מקובל לכלול ברכס גם את זכרון יעקב ורמת הנדיב, הנמצאות מדרום לגבול זה. בגבולות אלו, שטחו של הרכס הוא כ- 255 קמ"ר (כולל אזורים מתונים בקרבת נחל תות ובעמקי הנחלים). שיא הגובה ברכס הוא רום כרמל (גובה 546 מ'), בפאתי הכפר עוספיה. מקובל לחלק את הרכס לשלוש יחידות נוף: הכרמל הגבוה - הכולל את צפון-מזרח הרכס, ובו בולטות הפסגות רום כרמל (546), גבעת האנטנה (528), גבעת ההגנה (527), הר אלה (518), הר אלון (515), מצפה חוסיפה (504) וקרן כרמל (מוחרקה, 476). הכרמל התיכון - אזור מבותר ע"י ערוצים עמוקים. הפסגה הגבוהה באזור זה היא הר שוקף (497 מ' מעל פני הים). הכרמל הנמוך - אזורים מתונים בדרום הכרמל, ובהם עמק מהר"ל, רמת הנדיב ועוד. המרחב מנוקז ע"י מספר נחלים, שניים גדולים יחסית (נחל אורן ונחל מערות) ועוד מספר בינוניים וקטנים (נחל גלים ונחל מתלה במערב, נחל נשר, נחל רקפת ושורת ערוצים קטנים ביניהם במזרח). הרכס דל במעיינות. המעיינות הבולטים בגן הלאומי הם עין קדם (בנחל נדר, ליד טירת כרמל) ועין אלון בנחל אורן. סמיכותו הרבה של הרכס לים השפיעה על אקלים הרכס, הגשום ולח יחסית, וכפועל יוצא מכך מכוסה רוב הרכס בחורש ויער מפותחים. ארבע חברות צומח עיקריות בולטות בכרמל: חרוב מצוי ואלת המסטיק באזורים המערביים הנמוכים, אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית ברכסים, אורן ירושלים ופרע קטן-עלים בקרקעות רנדזינה בגב הרכס (זהו האזור העיקרי בישראל בו שרדו עצי אורן ירושלים טבעיים), ובתחתית המורדות המזרחיים גדלה חברת אלון התבור ואלה אטלנטית. כמו כן קיימים בגן הלאומי שטחי יערות נטועים, בעיקר באזור עוספיה - צומת דמון. לאורנים נלווית רתמה קוצנית, שיח הנמצא בארץ רק בכרמל. צמחים נוספים הגדלים בארץ רק או בעיקר בכרמל כוללים שושן צחור, אכסף מבריק, רומוליאה צידונית, חלבלוב השיח, כרוב כרתי ועוד. עד למאות האחרונות ניתן היה לפגוש בכרמל נמרים, יחמורים ואיילי הכרמל (אייל הכרמל האחרון בטבע בארץ נצוד בכרמל בשנת 1912), ועד למחצית המאה ה- 20' התקיימו מגוון עופות דורסים במצוקי ההר כולל נשרים. בין בעלי החיים הבולטים ששרדו ברכס עד ימינו ראויים לציון חזיר בר, תן זהוב, שפן סלעים סורי, עופות דורסים קטנים ובינוניים, עטלפי חרקים במערות, ועוד. מינים נדירים ששרדו עד היום בכרמל הם לטאה ירוקה והדו-חי סלמנדרה כתומה. הגן הלאומי סובל לאורך השנים משריפות יער גדולות, שכילו שטחים נרחבים. הגדולה שבהן התרחשה בימים 5-2 בדצמבר 2010, ובה נשרפו 28,350 דונם (בפרט באזור בית אורן, הר שוקף, רכס כרמיה, הר אלה והסביבה) ונהרגו 44 בני אדם. שריפות גדולות קודמות היו באוקטובר 1998 (כאשר נשרפו כ- 5,100 דונם בין עין הוד ונחל מערות) ובספטמבר 1989 (נשרפו 5,000 דונם במרחב שוויצריה הקטנה). חלקים ניכרים משטחי הגן הלאומי ושמורת הטבע נמצאים בתהליכי שיקום ממושכים משריפות, והתחדשות מלאה של היער הטבעי בהם תארך עשרות שנים (גם זאת, במידה ולא תהיינה שריפות חוזרות בשטחים שנפגעו בעבר). התיישבות האדם בכרמל נמשכת מאז התקופות הפרהיסטוריות, כאשר האדם הקדמון התיישב בשורת מערות בעיקר במערב הרכס (מערת אורנית, מערת ספונים, מערות אורן ואצבע, נחל מערות, מערת כברה ומערת רקפת). ברם, הטופוגרפיה הקשה ומיעוט מקורות מים הביאו ליישוב דליל ברכס במרבית התקופות. עד לדורנו, שיא ההתיישבות בכרמל היה בתקופות הרומית והביזנטית, מהן נותרו מספר אתרים ארכיאולוגיים בולטים כמו חורבת רקית וחורבת סומק (סומקה). הדרוזים החלו להתיישב ברכס בסביבות שנת 1475, ובמאה ה- 17 קמו בהר שמונה כפרים דרוזיים, אך מרביתם ניטשו ורק שניים - דליית אל-כרמל ועוספיה, נותרו עד ימינו, כמובלעת בתחום הגן הלאומי. בתקופת המנדט הבריטי הוקם קיבוץ בית אורן ולצידו היישוב הזעיר יערות הכרמל/חוות משמר הכרמל, שנעזב עם קום המדינה. במהלך תקופה זו נמכרו קרקעות רבות ברכס לצרכי פיתוח ובנייה, ועם זאת כבר באותה תקופה החל השלטון המנדטורי לפעול להכרזת ההר כשטח מוגן. בשנת 1950 הוקמו מספר בתי מגורים בגבעת וולפסון (מדרום לחניון האגם), ועם קידום תוכניות הגן הלאומי הוקפאו יוזמות הפיתוח. לאחר קום המדינה, התנהל מאבק ממושך להכרזת הרכס כפארק לאומי ומניעת הקמת שכונות מגורים בשטחו. המאבק נשא פרי עם הכרזתם ב- 1 ביולי 1971 של הגן הלאומי ושמורת הר הכרמל, המורכבת המורכבת מ- 11 גושים שונים. פרטים על אתרי השמורה יופיעו בדף נפרד באתר בהמשך. שירותים למטיילים: בתחום הגן הלאומי ושמורת הר הכרמל נמצאים 28 חניוני מטיילים, הכוללים חנייה, שולחנות פיקניק ומתקני שירותים. חלק מהחניונים הונגשו למוגבלי תנועה. חניונים נוספים בכרמל נמצאים מחוץ לגבולות הגן והשמורה (כמו ביער אליקים וביער עופר), ואינם מפורטים כאן. רשימת חניונים בפארק הכרמל חניון אורן הסלע - בכביש 672, 6 ק"מ צפונית לצומת אליקים. מחניון זה ניתן לגשת לאתר הארכיאולוגי חורבת סומק (סומקה), הנמצאת בתחום שטח אש ויש לתאם את הביקור בה. חניון פיתחת נחל אורן - בכביש 721. חניון זה מהווה למעשה את השער הראשי לפארק עבור המגיעים מכביש החוף. חניון האגם - הגישה מכביש 721 מייד אחרי הגשר על נחל אורן (לבאים מכיוון צומת אורן). למרות השם המפוצץ, מדובר על בריכה עונתית מלאכותית היבשה חלק ניכר מהשנה. חניון הר טללים, חניון האורנים וחניון הכלניות - בכביש 672 מול (ממערב) לאוניברסיטת חיפה. בחניונים אלו נגבה תשלום ממבקרים גם בימי חול כאשר מתקיימים לימודים באוניברסיטת חיפה. חניון משמר הכרמל וחניון נוף המפרץ - הגישה בכביש המסתעף מכביש 672, דרומית לאוניברסיטת חיפה ומזרחית לכביש. חניון שוויצריה הקטנה וחניון נחל גלים - הגישה בכביש המסתעף מכביש 672 מדרום לאוניברסיטת חיפה. חניון הצוק - הגישה בכביש המסתעף מכביש 672 מדרום לאוניברסיטת חיפה. חניון גבעת הרקפות - מעל נחל נשר עליון. הגישה בדרך עפר מכביש 672 מצפון לצומת דמון. חניון מחצבות קדומים - הגישה מכביש 721 ליד בית אורן. חניון הפיתולים - הגישה מכביש 721, במסעף בית אורן. חניון רקית וחניון יערות כרמיה - הגישה מכביש 721, בכביש המוביל למלון יערות הכרמל. אזור זה נפגע קשות בשריפה בדצמבר 2010, וכפי הנראה חניונים אלו עדיין סגורים למבקרים. חניון יער היערנים - במפגש דרך נוף הכרמל וכביש 7212. חניון נופש פעיל - בדרך נוף הכרמל, הגישה מכביש 7212 (בקרבת ראש מסלול נחל מעפילים). חניון בית היערן וחניון גבעת הקטלבים - בקרבת מצפה אייזן (הגישה בדרכי עפר טובות מעוספיה). חניון אורני הפסגה וחניון הר אלון - בקרבת צומת דמון, הגישה מכביש 672 ממזרח לצומת דמון. חניון יד לבנים - בקרבת צומת דמון, הגישה מכביש 672 ממערב לצומת דמון. חניון קרן כרמל - לצד מנזר המוחרקה. חניון בית השומר - סמוך למצפה חוסיפה. הגישה מדרך נוף כרמל או מעוספיה. מחנה תנועות הנוער - בהר מצפה חוסיפה (ליד מגרש הכדורגל של עוספיא). חניון זה משרת פעמים רבות את תנועות הנוער השונות, וסגור למבקרים אחרים. חוות משמר הכרמל - אתר זה אינו חניון רגיל אלא אתר מחנאות (קמפינג) בתשלום. הגישה מכביש 721 אחרי הפנייה לחניון האגם. הכניסה למרבית החניונים חופשית בימות השבוע, אולם בסופי שבוע ובחגים נגבה בהם תשלום. השהייה בחניונים בשעות החשיכה אסורה (למעט מחנה תנועות הנוער וחוות משמר הכרמל). בחניונים הסמוכים לאוניברסיטת חיפה (טללים והסביבה) נגבה תשלום באמצע השבוע בתקופת הלימודים, שכן הם משמשים לחניית הסטודנטים והמבקרים במוסד. מצב סטטוטורי: לגן הלאומי הוצעו מספר הרחבות לאורך השנים. הרחבות אלו קיבלו שמות עצמאיים וחלקן אף הוכרזו - גן לאומי נחל נדר, גן לאומי הר שוקף, גן לאומי פיתחת נחל אורן. סמיכותו של הגן ליישובים שונים הביאה למספר גריעות משטחו לאורך השנים, עבור פיתוח ביישובים בית אורן, ניר עציון, עין חוד (שלא היה יישוב מוכר בעת הכרזת הגן הלאומי בתחומיו), והעיירות הדרוזיות - דליית אל-כרמל ועוספיה. ארבעה יישובים - בית אורן, עין חוד, דליית אל כרמל ועוספיה, מהווים מובלעות בתחום הגן הלאומי. כמו כן, נכללת בגן הלאומי גבעת וולפסון - מספר בתי מגורים שנבנו בטרם הקמת הפארק, ולא הפכו ליישוב רגיל. מצבן הייחודי של דליית אל-כרמל ועוספיה, הביא לחיכוכים בין התושבים ורשות הטבע והגנים, ולכרסום זוחל בשטחי הפארק הסמוכים ליישובים אלו. כיום קיימת כוונה לגריעת שטח משמעותי בקרבת היישובים, לצורך הסדרת הפיתוח בהם לאורך זמן. הגריעות שבוצעו עד היום: 31/8/1998 - גריעת 261 דונם עבור קיבוץ בית אורן (תוכנית חכ/71ב). יש לציין שבאתר מינהל מקרקעי ישראל נתון לתוכנית שטח אחר של 236.56 דונם. 7/12/2003 - גריעת 450 דונם עבור עין חוד וניר עציון במסגרת תוכנית חכ/294 (בתמורה הוכרזו 7,034 דונם הרחבה לשמורת הר הכרמל). 23/3/2009 - גריעת 17.54 דונם עבור בנייה בעוספיה ע"פ תוכנית עד/1255/ג/256. 28/7/2010 - גריעת 21.77 דונם בשכונה הצפונית בעוספיה ע"פ תוכנית ג/1155. כמו כן אושרה בכנסת גריעת 1.88 דונם עבור הרחבת בית הקברות של יקנעם עילית. גריעה זו טרם אושרה סופית ע"י שר הפנים. קיימות סתירות בנתונים לגבי היקף השטח המוכרז כיום כשמורת טבע וכגן לאומי. בספרות מוזכר שטח של 84,000 דונם מתוכם כ- 30,000 דונם שמורת טבע. במקורות נוספים מוזכר שטח גן לאומי של 70,000 דונם. באתר רשות הטבע והגנים נקוב כיום שטח של 63,950 דונם. לא ברור אם שטח זה מביא בחשבון את גריעתם של 752.19 דונם עד היום. בנוסף לכך, חלקה הדרומי של אוניברסיטת חיפה (אזור מעונות הסטודנטים) נכלל אף הוא בגבולות הגן הלאומי המוכרז, ועד היום טרם נגרע משטח הגן. הצעות טיול בסביבת גן לאומי הר הכרמל: מצוק הארבעים גן לאומי נחל נדר גן לאומי הר שוקף קישורים נוספים וספרות מומלצת: קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורות הרי הכרמל). ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: הגן הלאומי ושמורות הטבע בכרמל). כרמל, סקר טבע ונוף 1981-1983 - חוה להב, מורדי פרקש. טסלר, נ. ואחרים - שריפות יער וחורש בכרמל ובהרי ירושלים - תיעוד וניתוח דגמים עיתיים, אופקים בגיאוגרפיה, גליון 76 - 2010. שמות נוספים לאתר: פארק הכרמל, גן לאומי הכרמל.