קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי ברעם"
(←על האתר) |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
}} | }} | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
| − | + | בברעם היה יישוב יהודי בימי המשנה והתלמוד, ובו שני בתי כנסת, שהוקמו כפי הנראה בסוף המאה ה- 4 או בראשית המאה ה- 5 לספירה. | |
היישוב היהודי בברעם אינו מוזכר במקורות הקדומים, אלא רק בכתבי עולי רגל יהודים מימי הביניים, וביניהם ר' שמואל ברבי שמעון , המזכיר את חורבות בתי הכנסת בשנת 1210. | היישוב היהודי בברעם אינו מוזכר במקורות הקדומים, אלא רק בכתבי עולי רגל יהודים מימי הביניים, וביניהם ר' שמואל ברבי שמעון , המזכיר את חורבות בתי הכנסת בשנת 1210. | ||
| + | |||
| + | בית הכנסת הגדול והמשוחזר הוא אחד המפוארים שהתגלו בגליל, וחזיתו פונה לעבר ירושלים. בחזית יש שלושה פתחים מעוטרים. | ||
| + | |||
| + | באולם התפילה היו שלוש שורות עמודים שנועדו לשאת את התקרה ואת הקומה השנייה, שלא שוחזרה. | ||
חוקרים רבים שביקרו בעתיקות ברעם במאה ה- 19 מתארים הן את בית הכנסת העתיק, והן את השער של בית כנסת נוסף - "בית הכנסת הקטן", מחוץ לכפר, ששרידיו נראו בשטח עד לפני כ- 100 שנה. | חוקרים רבים שביקרו בעתיקות ברעם במאה ה- 19 מתארים הן את בית הכנסת העתיק, והן את השער של בית כנסת נוסף - "בית הכנסת הקטן", מחוץ לכפר, ששרידיו נראו בשטח עד לפני כ- 100 שנה. | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
בחפירות שביצעה רשות העתיקות בשנת 1998, נתגלו יסודותיו של בית הכנסת הקטן, בממדים 16X12 מ'. במהלך החפירות נמצא קמיע ברונזה ובו כתובת השבעה מאגית בשפה הארמית, וכן מטמון של 60 מטבעות משלהי התקופה הרומית/התקופה הביזנטית. | בחפירות שביצעה רשות העתיקות בשנת 1998, נתגלו יסודותיו של בית הכנסת הקטן, בממדים 16X12 מ'. במהלך החפירות נמצא קמיע ברונזה ובו כתובת השבעה מאגית בשפה הארמית, וכן מטמון של 60 מטבעות משלהי התקופה הרומית/התקופה הביזנטית. | ||
| − | + | בגבול הגן הלאומי נמצאים שרידי הכפר הנוצרי-מרוני בירעים, שפונה בסוף מלחמת העצמאות. בקרבת בית הכנסת הגדול נמצאת כנסייה מרונית המשמשת את צאצאיהם של תושבי בירעים בחגים ובאירועים מיוחדים. | |
==מצב סטטוטורי== | ==מצב סטטוטורי== | ||
גרסה מ־05:36, 7 ביוני 2011
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
| גן לאומי ברעם בית כנסת עתיק ומרשים. | |
|
בית הכנסת בברעם |
על האתר
בברעם היה יישוב יהודי בימי המשנה והתלמוד, ובו שני בתי כנסת, שהוקמו כפי הנראה בסוף המאה ה- 4 או בראשית המאה ה- 5 לספירה.
היישוב היהודי בברעם אינו מוזכר במקורות הקדומים, אלא רק בכתבי עולי רגל יהודים מימי הביניים, וביניהם ר' שמואל ברבי שמעון , המזכיר את חורבות בתי הכנסת בשנת 1210.
בית הכנסת הגדול והמשוחזר הוא אחד המפוארים שהתגלו בגליל, וחזיתו פונה לעבר ירושלים. בחזית יש שלושה פתחים מעוטרים.
באולם התפילה היו שלוש שורות עמודים שנועדו לשאת את התקרה ואת הקומה השנייה, שלא שוחזרה.
חוקרים רבים שביקרו בעתיקות ברעם במאה ה- 19 מתארים הן את בית הכנסת העתיק, והן את השער של בית כנסת נוסף - "בית הכנסת הקטן", מחוץ לכפר, ששרידיו נראו בשטח עד לפני כ- 100 שנה.
במשקוף בית כנסת זה (בית הכנסת הקטן) היתה כתובת עברית "יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות עמו ישראל יוסה הלוי בן הלוי עשה המשקוף הזה, תבוא הברכה במעשיו שלום". כתובת זו נמצאת כיום במוזיאון הלובר בצרפת.
בחפירות שביצעה רשות העתיקות בשנת 1998, נתגלו יסודותיו של בית הכנסת הקטן, בממדים 16X12 מ'. במהלך החפירות נמצא קמיע ברונזה ובו כתובת השבעה מאגית בשפה הארמית, וכן מטמון של 60 מטבעות משלהי התקופה הרומית/התקופה הביזנטית.
בגבול הגן הלאומי נמצאים שרידי הכפר הנוצרי-מרוני בירעים, שפונה בסוף מלחמת העצמאות. בקרבת בית הכנסת הגדול נמצאת כנסייה מרונית המשמשת את צאצאיהם של תושבי בירעים בחגים ובאירועים מיוחדים.
מצב סטטוטורי
הגן הלאומי הוכרז ב- 1966 בשטח של 21 דונם.
בשנת 2005 הוכרזה הרחבה הכוללת 7 דונם נוספים - "בית הכנסת הקטן".
מיקום וגישה
הגן הלאומי ממוקם בקרבת מושב דוב"ב, בצמוד וממזרח לכביש מס' 8967.
הגישה לאתר היא מצומת חירם (מפגש כבישים מס' 89 ו- 899 - "כביש הצפון"), יש לנסוע בכביש מס' 899 כ- 2 ק"מ צפונה, עד למסעף כביש מס' 8967 למושב דוב"ב ולגן הלאומי ברעם. כאן יש לפנות לכביש מס' 8967, ואחרי כ- 300 מ' מסתעף כביש גישה קצר לגן הלאומי.
שירותים למטיילים
אתר ביקור בתשלום.
ספרות מומלצת
- דברי הסבר - גן לאומי ברעם הרחבה (בית הכנסת הקטן), נספח לתכנית מתאר ג/13403.