קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"
(←מיקום וגישה) |
(←על האתר) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר. | הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר. | ||
| − | סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. | + | סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום). |
| − | כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי [[אירוס ארם-נהריים]] | + | כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי [[חצב מצוי|חצבים]] ומעט [[אירוס ארם-נהריים]]. |
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. | הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. | ||
| − | החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, | + | החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות. |
| − | במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'. | + | במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. |
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. | בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. | ||
גרסה מ־17:59, 15 באפריל 2011
| גן לאומי מגדל אפק מבצר צלבני החולש על מעבר אפק. | |
|
מגדל אפק |
על האתר
מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'.
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".
הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.
סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).
כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים.
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.
החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.
במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'.
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.
המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.
מצב סטטוטורי
ב- 20/12/1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.
ב- 17/8/2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.
מיקום וגישה
דרך כורכר טובה (מסומנת אדום 7535) יוצאת מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין (הגישה היא מרח' יהודה הלוי בראש העין), ועוברת ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. במקום יש חנייה מוסדרת.
המשך הדרך מזרחה נכנס לתחומי שטח אש, ומיועד לרכבי שטח.
שער הכניסה לאתר ברכב נסגר בשעה 15:00.
מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ.
דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 בנחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.
שירותים למטיילים
מגרש חנייה.
קישורים נוספים
- איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET.
- מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET.
- "כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET.
שמות נוספים לאתר
מגדל צדק
ספרות מומלצת
- אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.