קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חורבת אושה"
| שורה 44: | שורה 44: | ||
גן לאומי אושה העתיקה. | גן לאומי אושה העתיקה. | ||
| − | == | + | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== |
| + | {|width='75%' align='center'{ | ||
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:Gan hagat.jpg|180x134px | ||
| + | default [[שמורת עין אפק]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[שמורת עין אפק]] | ||
| + | |||
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:Yarkon estuary.jpg|180x134px | ||
| + | default [[שמורת כרי נעמן]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[שמורת כרי נעמן]] | ||
| + | |||
| + | |align='center'|<imagemap>תמונה:seven mills.jpg|180x134px | ||
| + | default [[הר כיפה - ח'רבת מודוור תמרה]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[הר כיפה - ח'רבת מודוור תמרה]] | ||
| + | |} | ||
גרסה מ־06:35, 19 באפריל 2011
| גן לאומי חורבת אושה שרידי יישוב קדום מתקופות היסטוריות שונות. | |
|
נבי הושאן |
על האתר
הגן הלאומי משתרע סביב חורבות אושה.
בדורות האחרונים, עד 1948, ישב באזור זה הכפר הפלסטיני הושה, שנכבש בקרבות רמת-יוחנן במלחמת העצמאות.
הכפר ישב על מקומה של אושה העתיקה - יישוב יהודי קדום, ששימש כאחד ממקומות מושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני.
על חשיבותה של אושה, מעיד גם הסיפור התלמודי על הריגת רבי יהודה בן בבא, שסמך זקנים לרבנות בין אושה ובין שפרעם.
באזור יש כיום עיי חורבות, משוכות צבר ועצים רבים של אלה אטלנטית, וצמחיית מעזבה בין החורבות.
מדרום לחורבת אושה (מחוץ לגבולות הגן הלאומי), נמצא מקאם נבי הושאן - ציון לקדוש מקומי, בקרבתו גדל אלון תבור עתיק.
מיקום וגישה
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח לכביש מס' 70, דרומית לדרך נוף יערות ציפורי.
ניתן להגיע לגן הלאומי בדרך נוף יערות ציפורי - דרך מסומנת ירוק מס' 4020 לכל רכב, מקרית אתא (בצומת הרחובות מנחם בגין ומרק שאגאל) או מכיוון הכביש המקשר בין היישובים עדי והרדוף.
אין גישה לגן הלאומי ולדרך הנוף מכביש מס' 70!
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
גן לאומי אושה העתיקה.
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
 |