הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת מצוקי ברניקי"
מתוך iNature
שורה 13: | שורה 13: | ||
|תאריך הכרזה= | |תאריך הכרזה= | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאריך צילום= | + | |תאריך צילום=9/6/2010 |
− | |סקירה=מצוק מרשים ובו מערכת מערות ייחודית | + | |סקירה=מצוק מרשים ובו מערכת מערות ייחודית. |
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
}} | }} | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
בשמורה נמצא אזור מצוקי מרשים, בו נמצאת מערכת מערות ברניקי - מערכת מסועפת של 80 חדרים חצובים בסלע, באורך כולל של 482 מטרים, ששימשה את תושבי הגליל בתקופת המרד הגדול (שנים 66-70 לספירה). | בשמורה נמצא אזור מצוקי מרשים, בו נמצאת מערכת מערות ברניקי - מערכת מסועפת של 80 חדרים חצובים בסלע, באורך כולל של 482 מטרים, ששימשה את תושבי הגליל בתקופת המרד הגדול (שנים 66-70 לספירה). | ||
+ | |||
+ | המערות מהוות אתר חריפה חשוב לעטלפי חרקים, וחלקן נגועות בקדחת המערות. | ||
==מצב סטטוטורי== | ==מצב סטטוטורי== |
גרסה מ־18:11, 18 ביוני 2010
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
שמורת מצוקי ברניקי מצוק מרשים ובו מערכת מערות ייחודית. | |
|
תצפית מכביש 90 למצוקי ברניקי |
על האתר
בשמורה נמצא אזור מצוקי מרשים, בו נמצאת מערכת מערות ברניקי - מערכת מסועפת של 80 חדרים חצובים בסלע, באורך כולל של 482 מטרים, ששימשה את תושבי הגליל בתקופת המרד הגדול (שנים 66-70 לספירה).
המערות מהוות אתר חריפה חשוב לעטלפי חרקים, וחלקן נגועות בקדחת המערות.
מצב סטטוטורי
מערות ברניקי הוצעו כשמורת טבע במהלך שנות ה- 90'. עם זאת, הצעה זו לא קודמה ונזנחה.
בשנים האחרונות (2010) עובר המקום קידום מחדש כשמורת טבע, ואתר העתיקות בראש המצוקים מיועד לגן לאומי.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת במצוק דרומית-מערבית לבית הקברות הישן של העיר טבריה.
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
עונות ביקור
אביב - במערות ברניקי קיימת אוכלוסיית עטלפי חרקים, ולכן יש להימנע מכניסה אליהן בחודשי החורף.
קישורים נוספים
- כשלתושבי הגליל היה "מרחב מוגן" - אלי אשכנזי, מאתר "הארץ", 30/7/2007