קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"
(←קישורים נוספים) |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. | בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. | ||
| + | |||
| + | המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל. | ||
==מצב סטטוטורי== | ==מצב סטטוטורי== | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
==קישורים נוספים== | ==קישורים נוספים== | ||
| − | * [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2031095,00.html איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית?] | + | * [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2031095,00.html איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית?] (30.7.2002) - מאתר YNET. |
| − | (30.7.2002) - מאתר YNET | ||
| − | |||
| − | + | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2894272,00.html מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה] (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET. | |
| − | (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET | ||
| − | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985388,00.html "כפר החוצבים" של מגדל צדק] | + | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985388,00.html "כפר החוצבים" של מגדל צדק] (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET. |
| − | (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET. | ||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
גרסה מ־12:00, 15 בפברואר 2010
| גן לאומי מגדל אפק מבצר צלבני החולש על מעבר אפק. | |
|
מגדל אפק |
על האתר
מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'.
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".
הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.
סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים.
כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי אירוס ארם-נהריים וחצבים, וכן נחפרו בשטח שתי בריכות חורף.
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.
החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, ונמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.
במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'.
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.
המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.
מצב סטטוטורי
ב- 20/12/1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.
ב- 17/8/2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.
מיקום וגישה
כביש משובש (מסומן אדום 7535) יוצא מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין (הגישה היא מהכביש המוליך לראש העין), ועובר ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. המשך הנתיב הוא דרך ג'יפים, המובילה לשטח אש צה"ל.
שער הכניסה לאתר ברכב נסגר בשעה 15:00.
דרך ג'יפים מסומנת שחור 7536 בנחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
- איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET.
- מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET.
- "כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET.
שמות נוספים לאתר
מגדל צדק
ספרות מומלצת
אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך