גן לאומי ארבל

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

גן לאומי ארבל מצוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה.
גן לאומי אזור:הגליל התחתון המזרחי מאפיינים עיקריים:בתה עשבונית כניסה: ללא תשלום יישובים סמוכים:ארבל, חמאם, טבריה עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}} שטח:8312.25 דונם מצב תכנוני:מאושר	בית הכנסת העתיק בארבל עמית מנדלסון, 6/1/2009

על האתר

ליבו של שטח הגן הלאומי הוכרז כבר ב- 1967 כשמורת הארבל. התיאור להלן מתייחס רק לשטחי הגן הלאומי ולא לשמורת הטבע.

הגן כולל שטחי בתה עשבונית באגן נחל ארבל. באפיק הנחל נובעים שני מעיינות, עין ניתאי ועין ארבל (עין ארבל נמצא בתחומי שמורת הארבל, ועין ניתאי נמצא בתחומי הגן הלאומי).

בשטח הגן נכללים אתר עתיקות חשוב בחורבת ארבל, בה התגלה בית כנסת עתיק (בית הקברות של היישוב נמצא בתחומי שמורת הארבל).

הארבל מוזכר במקורות היסטוריים רבים, וזוהה במצוק הסמוך לח'רבת אירביד, שזוהתה עם חורבת ארבל.

במסכת אבות מוזכר החכם ניתאי הארבלי (על שמו נקרא כיום הר ניתאי שבתחום שמורת הארבל). תיאור מפורט של האזור מופיע אצל יוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים, המספר על הקנאים שהתבצרו במערות הסמוכות לכפר ארבל. לאחר החורבן, ישבה בארבל אחת ממשמרות הכהונה, משמרת ישוע.

בספר זרובבל - אחד מהספרים החיצוניים, המיוחס אולי למאה השביעית לספירה, מופיעה מסורת על קרב גוג ומגוג בבקעת ארבאל. מסורות נוספות מתייחסות לבקעת ארבל כמקום ממנו יבוא המשיח באחרית הימים.

על סמך אזכורים היסטוריים אלו, ניתן השם "בקעת ארבל" לרמה מדרום לנחל ארבל, למרות שאין מדובר על בקעה של ממש.

נוסעים מימי הביניים מזכירים קברי צדיקים בארבל, וביניהם קברי ניתאי הארבלי ודינה בת יעקב.

בית הכנסת העתיק של ארבל התגלה מחדש ע"י החוקר אדוארד רובינסון בשנת 1852, ונחפר באופן שיטתי ע"י החוקרים הגרמנים ואצינגר וקוהל בשנת 1905. בית הכנסת נוסד במאות השלישית-רביעית, הורחב במאה השישית (כולל התקנת גומחה בקיר הדרומי, עבור ארון הקודש), ונחרב בשריפה במאה השביעית לספירה. האתר שוקם בסוף שנות ה- 80' של המאה ה- 20'.

בשנות ה- 90' העלו יגאל טפר ויובל שחר הצעה לפיה חלה טעות בזיהוי, היישוב הקדום בארבל הוא בחורבת ורדים, ובקעת ארבל ההיסטורית היא דרום בקעת גינוסר. לפי הצעה זו, צוק הארבל הקדום הוא ההר המוכר לנו כיום בשם הר ניתאי, אל מול הצוק המכונה כיום הר ארבל.

במצוקי גבעת נמלה גדלה צמחייה מגוונת, ובין היתר מציץ סורי, רקפת מצויה, כדן סגול וקוץ נדיר - דרדר נאה.

למרגלות המצוקים יש ריכוז פריחה של יקינטון מזרחי וכרים של חלבלוב מגובשש.

בגבולו הדרומי-מזרחי של הגן הלאומי, נמצא חניון גדוד העבודה - חניון שהוקם במסגרת שיקום "מחצבת הרוסים", בה חצבו בשנות ה- 20' של המאה ה- 20' אנשי "גדוד העבודה" חומר לסלילת כביש טבריה - מגדל.

מידע נוסף יעודכן בעתיד.

מצב סטטוטורי

תוכנית הגן הלאומי, תוכנית ג/7802, אושרה בפברואר 1999, בשטח של 8,600 דונם.

ביוני 2007 אושרה תוכנית להרחבת מגרשי גולף מתוכננים באדמות כפר-חיטים. תוכנית זו גורעת משטח הגן הלאומי המאושר 287.75 דונם.

תוכנית נוספת, תוכנית ג/14204 ליישוב ואדי חמאם, גורעת משטח הגן הלאומי 58.5 דונם נוספים. התוכנית טרם אושרה רשמית.

נכון לינואר 2010, הגן הלאומי טרם הוכרז. כתוצאה מהגריעות שצויינו לעיל, תחום ההכרזה צפוי להיות קטן יותר מהשטח שאושר.

מיקום וגישה

הגישה העיקרית לגן הלאומי היא מכביש מס' 7717.

כביש זה מסתעף מכביש מס' 77 (צומת ישי - טבריה), במבואותיה המערביים של טבריה (צומת כפר חיטים), ולאחר כ- 3 ק"מ יש לפנות לכיוון מושב ארבל וצוק הארבל. מאות מטרים לפני המושב, מסתעף כביש שמאלה העוקף את מושב ארבל ומסתיים במבואת השמורה, כחצי ק"מ מערבית לפסגת הר ארבל. לצד כביש זה נמצאת רחבת חנייה מסודרת בתחילת שביל ירוק מס' 3127, וממנה ניתן לגשת (ללא תשלום) אל בית הכנסת העתיק בחורבת ארבל. מכביש זה ניתן לגשת גם לדרך מסומנת כחול מס' 3132, המיועדת לרכב שטח ואופניים, ומוליכה אל נחל ארבל ונחל נמרים, ומסתיימת במסעף הגישה לכפר זיתים.

לחלק הדרומי של הגן הלאומי ניתן לגשת מכביש מס' 90, במרחק כ- 4 ק"מ צפונית לטבריה וכ- 2 ק"מ דרומית לצומת מגדל.

לא הוסדרה צומת לגישה מהכביש אל החלק הזה של הגן הלאומי, ועל כן לצורך איסוף מטיילים משביל מס' 3110, מומלץ לבוא מכיוון צפון לדרום (מצומת מגדל לכיוון טבריה).

שירותים למטיילים

במרכז הגן הלאומי, נמצאת שמורת הארבל, בה בוצע פיתוח והכניסה אליה בתשלום.

עונות ביקור

ביקור בבית הכנסת העתיק ארבל - כל השנה.

טיול רגלי בשבילי הגן הלאומי - בחורף ובאביב.

בחודש ינואר - פריחת יקינטון מזרחי למרגלות המצוקים בשביל אל מול כנרת.

קישורים נוספים

• ארבל הגלילית - יגאל טפר ויהודה שחר, "קתדרה" מס' 61 - ספטמבר 1991 - זמין ברשת באתר "סנונית".

ספרות מומלצת

• לטייל בגליל התחתון - יוסי בוכמן, עזריה אלון, הוצאת משרד הביטחון - 1993.