הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל עורבים"
(←על האתר) |
|||
שורה 8: | שורה 8: | ||
|מאפיינים עיקריים=קניון | |מאפיינים עיקריים=קניון | ||
|שטח=1068 | |שטח=1068 | ||
− | |הערת שטח=460 מוכרז, 608 | + | |הערת שטח=460 מוכרז, 608 מופקד |
− | |מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבה | + | |מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבה מופקדת |
|תאריך הכרזה=18/5/1994 | |תאריך הכרזה=18/5/1994 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון |
גרסה מ־16:13, 15 בנובמבר 2007
שמורת נחל עורבים ערוץ קניוני היורד לעמק החולה. | |
|
נחל עורבים |
על האתר
נחל עורבים הוא המרשים בקניוני צפון מערב הגולן.
יובלי הנחל יורדים מרום כ- 1000 מ' לרום 70 מ', ובתחומי השמורה יש ירידה מרום 600 מ' לרום 130 מ'.
כתוצאה מירידה גדולה זו, התחתר קניון הנחל וחשף שכבות גירניות מתחת לשכבות הבזלת.
מצוק הנחל מגיע לרום 75 מ', ומורכב משכבות שונות המייצגות סדרת קילוחי בזלת בעובי משתנה, המונחת על שכבת גיר מתקופת האיאוקן. מצוק זה נוצר לאורך 860 אלף שנים, ומעיד על תקופות קצרות של התפרצויות געשיות ותקופות הפוגה ובליית הסלע ביניהן.
הנחל הוא נחל אכזב ללא מעיינות בתחום השמורה, ובאפיקו נמצאים ארבעה מפלים, שני העליונים חתורים בבזלת ושני התחתונים בגיר.
גובה המפל העליון כ- 20 מ', גובהם של שאר המפלים אינו עולה על 10 מ', ובצל המפלים צומחים עצי תאנה ושרכי שערות שולמית.
קניון הנחל מאופיין בדרדרות סלעים רבות, בהן חיה אוכלוסיית שפני סלע, ובמפנה הצפוני צומח חורש טבעי הכולל אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, לבנה רפואי, אחירותם החורש, זלזלת הקנוקנות ועוד.
במפנה הדרומי, החשוף ברובו לשמש, גדלים צמחים אוהבי חום כמו זיפנוצה ריסנית וזקנן שעיר, וריכוזי פריחה של חוטמית זיפנית ודרדר גדול-פרחים.
באפיק הנחל עצמו צומח ריכוז גדול של שיח-אברהם, ובקטעים מסויימים גם חישות קנים ושיחי הרדוף הנחלים.
בתחומי השמורה שוהים עופות דורסים, וביניהם נשר, עקב עיטי ורחם.
במורד הנחל, בתחומי הקו הירוק, נפתח הקניון, ונוף השמורה בקטע זה דמוי סוואנה עם שיחי שיזף השיח, עצי שיזף מצוי, לבנה רפואי ואלון התבור.
מצב סטטוטורי
מבחינה תכנונית, מוכרז כיום רק חלקה של השמורה בתחום הקו הירוק (460 דונם), וחלקה של השמורה מעבר לקו זה נמצא בתהליכי אישור והכרזה.
מיקום וגישה
השמורה משתרעת צפונית לכביש 959, בין קיבוץ להבות הבשן במערב וציר הנפט במזרח.
שביל רגלי מסומן אדום 1261 יוצא מציר הנפט בחציית נחל עורבים, ומגיע עד דרך הפטרולים הישנה.
המשכו של השביל בדרך עפר המסתיימת בכביש 959.
שביל הטיול בשמורה מיועד למיטיבי לכת בלבד. ניתן לגשת לתצפית על המפלים העליונים גם בטיול רגיל.
בימי שטפונות, אין להיכנס למסלול הטיול בשמורה מתחת למפלים.
שירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
עונות ביקור
חורף ואביב (כאשר זורמים מים במפלי הנחל, המטיילים עדים לחווייה מרשימה ביופיה).
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
ספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל עורבים).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל עורבים).
- הגולן - ארץ הרי הגעש - דורון מור (עמ' 171-170: נחל עורבים).
- שילוט באתר.