קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי קרני חיטים"
| שורה 42: | שורה 42: | ||
הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד). בעמק שבין הפסגות גדלים זיתים עתיקים. | הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד). בעמק שבין הפסגות גדלים זיתים עתיקים. | ||
| − | אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם | + | אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם שיחייה של קידה שעירה. |
מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון [[יקינטון מזרחי]] ו[[תורמוס ההרים]]. כמו כן בולטת באתר זה פריחת נץ-חלב הררי. פריחת היקינטונים פזורה בין שתי הפסגות. | מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון [[יקינטון מזרחי]] ו[[תורמוס ההרים]]. כמו כן בולטת באתר זה פריחת נץ-חלב הררי. פריחת היקינטונים פזורה בין שתי הפסגות. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בגבול הצפוני של הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה. זיהוי זה, ייתכן שמקורו בטעות - ככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון, ששמה התגלגל למדיין. במפה מנדטורית, החורבה שבין הפסגות נקראת ח'רבת מדון. | בגבול הצפוני של הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה. זיהוי זה, ייתכן שמקורו בטעות - ככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון, ששמה התגלגל למדיין. במפה מנדטורית, החורבה שבין הפסגות נקראת ח'רבת מדון. | ||
| − | בכביש הגישה לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה. | + | בכביש הגישה הישן לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה (כיום הגישה למחצבה הינה רגלית בלבד). |
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952. | התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952. | ||
מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007. | מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007. | ||
| + | |||
| + | שטח נוסף בן 162.82 דונם נכלל בתוכנית ג/14729 למתחם קבר יתרו - נבי שועייב, (אושרה בשנת 2008) ו"עוטף" את מתחם הקבר. שטח זה כלוא כיום בגדר ההיקפית סביב מתחם נבי שועייב, ולא ברור אם יוכרז בעתיד כגן לאומי. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| שורה 62: | שורה 64: | ||
הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה. | הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה. | ||
| − | דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני. הגישה לדרך זו היא מכביש הגישה לתעשיון קדמת גליל, ואפשרית רק מכיוון טבריה. מייד אחרי הפנייה מכביש 77, יש לפנות שוב ימינה לדרך המסומנת כחול. לאחר 1.8 ק"מ, הדרך מגיעה לצומת שבילים כחול-שחור למרגלותיו הדרומיים של ההר | + | דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני. הגישה לדרך זו היא מכביש הגישה לתעשיון קדמת גליל, ואפשרית רק מכיוון טבריה. מייד אחרי הפנייה מכביש 77, יש לפנות שוב ימינה לדרך המסומנת כחול. לאחר 1.8 ק"מ, הדרך מגיעה לצומת שבילים כחול-שחור למרגלותיו הדרומיים של ההר. |
המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב. שביל זה טרשי ואינו מתאים למתקשים בהליכה. | המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב. שביל זה טרשי ואינו מתאים למתקשים בהליכה. | ||
גרסה מ־19:27, 8 באפריל 2017
דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל התחתון / טיולי פריחה בצפון / גן לאומי קרני חיטים
גן לאומי קרני חיטים
גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה, היסטוריה
- אזור:הגליל התחתון
- מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
- מיקום: בין כפר זיתים ותעשיון קדמת גליל
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:2750 דונם
- תאריך הכרזה:1/11/2007
מבט לקרני חיטים, (עמית מנדלסון, 6/1/2010)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
איך להגיע:
הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה.
דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני. הגישה לדרך זו היא מכביש הגישה לתעשיון קדמת גליל, ואפשרית רק מכיוון טבריה. מייד אחרי הפנייה מכביש 77, יש לפנות שוב ימינה לדרך המסומנת כחול. לאחר 1.8 ק"מ, הדרך מגיעה לצומת שבילים כחול-שחור למרגלותיו הדרומיים של ההר.
המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב. שביל זה טרשי ואינו מתאים למתקשים בהליכה.
כמו כן מסתעפת מדרך זו דרך ג'יפים מסומנת שחור 3133, החולפת לאורך המורדות המערביים של ההר, ויורדת לבקעת ארבל ליד כפר זיתים.
פרטים נוספים על שביל ההליכה באתר מופיעים בתיאור מסלול באתר.
רקע על גן לאומי קרני חיטים:
בקרני חיטים נמצא הר געש לא פעיל, השמור ביותר ממערב לירדן. ההר נוצר לפני 4 - 4.3 מיליון שנה, כמו מחשופי הבזלת האחרים בגליל התחתון.
להר יש שתי פסגות - ה"קרניים" - וביניהן עמק רדוד הבנוי טוף געשי (שרידי לוע הר הגעש). לוע נוסף, קטן יותר, צמוד לצד הצפוני-מערבי של סוללת הלוע הראשי.
נוסף לטוף (אפר געשי), ניתן למצוא בשטח גם "פצצות וולקניות" (סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות הגעשית).
כתוצאה משבר גיאולוגי מצפון להר, הורם האזור בו נמצא ההר - וכתוצאה מכך ההר בולט מאד בנוף האזור, וממנו נשקפת תצפית מרשימה לאזור בקעת ארבל הסמוכה.
הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד). בעמק שבין הפסגות גדלים זיתים עתיקים.
אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם שיחייה של קידה שעירה.
מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון יקינטון מזרחי ותורמוס ההרים. כמו כן בולטת באתר זה פריחת נץ-חלב הררי. פריחת היקינטונים פזורה בין שתי הפסגות.
בפסגת ההר נמצאים שרידי חומות עתיקות וביצורים, מתקופות קדומות, וכן שרידי תעלות קשר ועמדות ששרדו מתקופת מלחמת העצמאות, כאשר המקום שימש את ערביי כפר חיטין הסמוך לתקיפת הנוסעים לטבריה. האזור שוחרר במבצע דקל ב-18 ביולי 1948.
המקום זכה לפרסום עולמי, כאשר במקום זה ניגפו צבאות הצלבנים בפני צלאח א-דין, ב- 4/7/1187, דבר שהוביל לנפילת ממלכת ירושלים הצלבנית.
בגבול הצפוני של הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה. זיהוי זה, ייתכן שמקורו בטעות - ככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון, ששמה התגלגל למדיין. במפה מנדטורית, החורבה שבין הפסגות נקראת ח'רבת מדון.
בכביש הגישה הישן לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה (כיום הגישה למחצבה הינה רגלית בלבד).
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
בכביש הגישה הישן לנבי שועייב נמצאים מגרש חנייה ומסלול גיאולוגי משולט.
במתחם נבי שועייב, הסמוך לגן הלאומי אך לא נכלל בו, יש חנייה, שירותים רטובים וקיוסק. הכניסה למתחם זה היא בשעות הפתיחה המקובלות ובלבוש צנוע.
מצב סטטוטורי
התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952.
מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007.
שטח נוסף בן 162.82 דונם נכלל בתוכנית ג/14729 למתחם קבר יתרו - נבי שועייב, (אושרה בשנת 2008) ו"עוטף" את מתחם הקבר. שטח זה כלוא כיום בגדר ההיקפית סביב מתחם נבי שועייב, ולא ברור אם יוכרז בעתיד כגן לאומי.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי קרני חיטים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- קרני חיטים - מרשימת אתרים גיאולוגיים לשימור.
- קרב קרני חיטים - מבט אחר - בנימין זאב קדר, קתדרה 61, באתר סנונית.
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת קרני חיטים).
- הגולן - ארץ הרי הגעש - דורון מור (עמ' 187-186 - קרני חיטין).
שמות נוספים לאתר:
גן לאומי קרני חיטין (הצורה הערבית של שם ההר).
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
