הבדלים בין גרסאות בדף "עין אל-קוס - מעיין מאיר"
שורה 6: | שורה 6: | ||
|מקום הצילום=עין אל-קוס - מעיין מאיר | |מקום הצילום=עין אל-קוס - מעיין מאיר | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאריך הצילום=3/ | + | |תאריך הצילום=3/5/2013 |
|אזור=השומרון ובנימין | |אזור=השומרון ובנימין | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם |
גרסה מ־05:34, 22 באפריל 2017
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשומרון ובבנימין / מעיינות בשומרון ובבנימין / עין אל-קוס - מעיין מאיר
עין אל-קוס - מעיין מאיר
עין אל-קוס (מעיין מאיר) - מעיין הנובע באתר ארכיאולוגי מעניין למרגלות חלמיש (נווה צוף).
- נקודת עניין
- אזור:השומרון ובנימין
- מפת סימון שבילים: השרון ומערב השומרון - 7
- מיקום: מערבית לחלמיש (נווה צוף)
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:28/8/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:28/8/2015
עין אל-קוס - מעיין מאיר, (עמית מנדלסון, 3/5/2013)
עוד אתרים בסביבה
עין אל-קוס - מעיין מאיר
עין אל-קוס ("המעיין המקושת"), המוכר כיום בשמו העברי "מעיין מאיר" נובע בסמוך וממערב ליישוב חלמיש (נווה צוף) שבדרום השומרון.
מעיין זה הינו חלק מריכוז גדול יחסית של נביעות המאפיין את דרום השומרון, ונחשב למעיין הנגיש ביותר למבקרים ישראליים, יחד עם מעיין טלמון הנמצא כעשרה ק"מ מדרום לו.
ייחודו של המעיין בנביעתו מתוך חלל מקושת המזכיר מערת קבורה. עד לפיתוח המעיין בשנים האחרונות, בלטה הקשת בתצפית מרחוק.
איך להגיע:
הגישה הנוחה הינה מכביש 465 (כביש חוצה בנימין). הגישה למעיין היא כ- 850 מ' ממערב לכניסה המערבית של היישוב חלמיש (נווה צוף), דרומית לכביש. במקום יש פס הפרדה לבן (נכון לאוגוסט 2015), ולבאים ממזרח פניית פרסה חוקית אפשרית רק כ- 1.5 ק"מ ממערב.
לבאים מכיוון גוש דן והסביבה, יש להגיע מצומת עופרים (מפגש כבישים 465 ו- 446). כ- 6.7 ק"מ מזרחית לצומת עופרים, נחלוף על פני מסעף מוצב נווה יאיר ובמרחק כחצי ק"מ מערבה תתגלה לנגד עינינו בקעה נדירה באזור,הממוקמת בין האתר הארכיאולוגי ח'רבת תיבנה (במערב) ובין צומת נווה צוף/חלמיש. מנקודה זו נמשיך 1.5 ק"מ בבקעה הפורייה, ובקצה הבקעה נפנה ימינה למגרש חנייה (באתר יש שלט הכוונה חום).
על האתר: עין אל-קוס - מעיין מאיר:
המעיין הינו חלק משכבה של נביעות למרגלות היישוב חלמיש (המכונה בפי תושביו בשם נווה צוף), וייחודו בכך שהוא נובע מתוך גומחה גדולה המזכירה מערת קבורה. בריכת המעיין עצמה הינה בריכה רדודה לשכשוך רגליים, והמים מוזרמים לבריכה עמוקה יותר המתאימה לרחצה.
כ- 20 מ' דרומית למעיין, נובע מעיין נוסף שאף הוא מזין בריכה עמוקה. צפונית-מזרחית למעיין יש נביעות נוספות (עין חאלד) ששמרו טוב יותר על צביונן הטבעי, עם צמחיית מים כגון פטל קדוש וערברבה שעירה.
המרחב עבר פיתוח נופי וסביבתי בעשור האחרון ע"י תושבי חלמיש, כולל הקמת פרגולה עם יריעת הצללה ונטיעת עצי בוסתן סביב המעיין.
השם העברי (הלא רשמי) שניתן למעיין, מעיין מאיר, מנציח את זכרו של מאיר סגל ז"ל, חבר היישוב חלמיש (נווה צוף).
במצוק הסלע ממנו נובע המעיין ניתן לזהות שלושה גרמי מדרגות חצובות בסלע, המעידים על חשיבות המקום בתקופות קדומות. הארכיאולוג איתן קליין סבור כי יש לזהות את המעיין עם מקום בשם עינן, הנזכר בספרו של ארכיבישוף קיסריה בתקופה הביזנטית, אוסביוס, כמקום חרב ליד היישוב תמנה (בין ירושלים ולוד) שבו נמצא מעיין לידו שכן אליל מכובד בידי תושבי הסביבה. את תמנה, "בירת הנפה" בתקופה זו, מציעים כיום לזהות בתל ח'רבת תיבנה, הנמצא כקילומטר וחצי ממערב לנו.
להערכתו של קליין בגומחת המעיין ניצב בעבר פסל אלילי, וגרמי המדרגות שימשו את באי המקום. תופעה זו של מקום פולחן אלילי במעיין, מוכרת בשם נימפיאון, ומוכרת לנו בארץ בין היתר במעיינות בניאס ובעין אל-חניה. חרסים שנאספו במקום מעידים על התיישבות האדם מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הביזנטית.
יש לציין כי המעיין ממוקם בצמוד לתוואי דרך עתיקה, שקישרה את לב הרי בנימין עם מישור החוף (הדרך הרומית גופנא - אנטיפטריס).
נוסעים בתקופת המנדט הבריטי מזכירים באזור זה מקום קדוש למוסלמים המוקדש לקדושה ריא (סית' ריא), מסורת שנשתכחה בימינו, אולם כנראה היוותה הד למסורות הקדושה העתיקות.
בתחילת שנת 2010, בעקבות פעולות שיפוץ המעיין, הפך האזור למוקד סכסוך פעיל עם תושבי הכפר הסמוך (נבי סאלח) הטוענים לפגיעה בקרקעות פרטיות שלהם. בימי שישי בצהריים מתקיימות (עד היום) הפגנות בכפר נבי סאלח, אולם לרוב הן נבלמות בידי צה"ל במרחק בטוח מכביש 465 ומהמעיין עצמו. הכפר עצמו קרוי ע"ש קדוש מוסלמי, לו יש מספר "מקאמים" (מסגדים) ברחבי ארץ ישראל, כולל בצמוד למגדל הלבן ברמלה ובשמורת יער סובא שבהר חברון.
אזהרה בטחונית |
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.
כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי. למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור. בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים. התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול. |
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
פריחת צמחי מים בקיץ ובסתיו בקרבת המעיין.
שירותים למטיילים:
חנייה, צל, בריכות מים ושולחנות.
הערות ואזהרות:
- אין שירותי הצלה במקום, הרחצה באחריות המטיילים בלבד.
- בימי שישי ובערבי חג צפוי עומס מבקרים באתר.
- מפלס המים בבריכות נתון לשינויים.
- אין לסמוך על תוכנות ניווט כדי להגיע לאתר זה, שכן חלק מהדרכים באזור מובילות לשטחי הרשות הפלסטינית.
- רצוי להגיע למקום זה בקבוצה, להצטייד בנשק לפי הצורך ולהימנע מביקור בתקופות של מתיחות בטחונית גבוהה באזור.
הצעות טיול בסביבת עין אל-קוס - מעיין מאיר:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- עינן - אתר פולחן רומי במחוז תמנה, איתן קליין, מחקרי יהודה ושומרון כרך כ', תשע"א.