קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"
(←על האתר) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. | סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. | ||
| − | כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי אירוס ארם נהריים | + | כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי [[אירוס ארם-נהריים]] ו[[חצב מצוי|חצבים]], וכן נחפרו בשטח שתי בריכות חורף. |
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. | הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'. | במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'. | ||
| − | בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. | + | בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. |
==מצב סטטוטורי== | ==מצב סטטוטורי== | ||
גרסה מ־18:12, 2 ביולי 2007
| גן לאומי מגדל אפק מבצר צלבני החולש על מעבר אפק. | |
|
מגדל אפק |
על האתר
מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'.
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".
הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.
סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים.
כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי אירוס ארם-נהריים וחצבים, וכן נחפרו בשטח שתי בריכות חורף.
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.
החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, ונמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.
במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20, מגרסות וכד'.
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.
מצב סטטוטורי
ב- 20.12.1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.
ב- 17.8.2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.
מיקום וגישה
כביש משובש (מסומן אדום 7535) יוצא מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין, ועובר ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. המשך הנתיב הוא דרך ג'יפים, המובילה לשטח אש צה"ל.
תחילת הכביש עוברת באזור פסולת בניין.
דרך ג'יפים מסומנת שחור 7536 בנחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.
הכניסה למבצר עצמו אסורה כיום, עקב חשש להתמוטטות!
בשנת 2006, החלו עבודות שיקום המבצר, והאתר עצמו סגור למטיילים. ניתן לבקר בשאר חלקי הגן הלאומי.
שירותים למטיילים
אין באתר שירותים למטיילים.
עונות ביקור
כל השנה.
קישורים נוספים
איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET
מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET
"כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET
שמות נוספים לאתר
מגדל צדק
ספרות מומלצת
אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך