שמורת החרמון

שמורת החרמון שמורת החרמון היא המייצגת היחידה בישראל לחי וצומח של הרים גבוהים ומושלגים.
שמורת טבע אזור:החרמון וצפון הגולן מאפיינים עיקריים:צומח כרקוצי, יער ספר הררי וחורש ים תיכוני כניסה: ללא תשלום, למעט מעיינות הבניאס. יישובים סמוכים:נווה אטי"ב, מג'דל שמס, עין קיניה, נמרוד עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}} שטח:76250 דונם מצב תכנוני:מוצעת	שלוחת דובדבן עמית מנדלסון, 1/6/2000

על האתר

רכס החרמון משתרע על פני כ- 1000 קמ"ר, מתוכם 9% בלבד נמצאים בתחומי ישראל (מרבית שטחי הרכס נכללים בשטחי סוריה ולבנון).

הרכס בנוי סלעי גיר מתקופת היורה, שאינה נחשפת כמעט בשאר אזורי הארץ.

גובה ההר 2807 מ', ואילו גובה הרכס בתחומי ישראל מגיע ל - 2224 מ' במצפה שלגים.

החי והצומח באזור מושפעים מהגובה, ומהתנאים האקלימיים הייחודיים, כך שיש שונות בהרכב המינים בחלקיו השונים של הרכס.

עקב הגובה הרב, פסגות ההר מושלגות מדי חורף, ויש בהן ריכוז חשוב של בעלי חיים וצמחים שאינם נראים בשום מקום אחר בתחומי ישראל.

מינים אלו כוללים מס' מיני עופות, יונקים - המכרסם יערון חרמוני (מין אנדמי לחרמון, שתואר ב- 1989 וידוע כיום רק מאזור פסגות החרמון הישראלי, אך ייתכן שקיים גם בחלקים נוספים של החרמון ובהרי הלבנון ומול-הלבנון), סנאי זהוב, הנחש האנדמי לחרמון צפע החרמון, ועשרות מיני חרקים.

יש ארבע חגורות צמחייה בהר:

שולי עמק החולה - יער אלוני תבור סמוך לבניאס.

מורדות החרמון - חורש ים תיכוני מפותח עד אזור קו גובה 1300-1400 מ',

יער הספר ההררי - מאזור גובה 1300-1400 מ' עד לגובה - 1900-1800 מ' וצומח כרקוצי - מעל לגובה 1900-1800 מ'.

צומח מורדות החרמון דומה למדי לקיים במערב הירדן - חורש ים תיכוני מפותח. ככל שעולים בגובה, יש יותר ויותר מינים "צפוניים" הנדירים מאד ממערב לירדן או אפילו אינם ידועים ממערב לירדן.

באזור הר קטע ומג'דל שאמס קיים אזור מיוחד ובו מחשופי אבן-חול.

במחשופים אלו גדלים צמחים המוכרים לנו ממישור החוף, כגון אזוביון דגול ופשתנית ריסנית. כמו כן גדלים באזור זה הסחלבים הנדירים אצבענית רומאית וסחלב סורי, שזהו מקום גידולים היחיד הידוע בישראל.

ביער הספר ההררי נמצאים בין היתר עצי אלון שסוע, אלון הלבנון, אגס סורי, שזיף הדב וערער גלעיני.

בצל העצים גדלים גיאופיטים כמו יקינטון מזרחי, רקפת יוונית ונורית הלב, ומינים נוספים כמו נזמית מקווקוות.

בחגורה הכרקוצית צורת הצמיחה היא כרים קוצניים, המכוסים בשלג במשך חודשים ארוכים.

באזור זה גדלים שיחי חדעד הלבנון, כרבולת מקרינה ודובדבן שרוע. בסביבה זו פורחים באביב בין היתר אירוס ווסטי, צבעוני החרמון, עריר הלבנון ועוד.

הרכס הגירני עשיר במיוחד בתופעות קרסטיות, ובכללן טרשים, מערות נטיפים ודולינות.

אין כמעט מעיינות ומקורות מים קבועים בהר. עינות שיאון נובעים בעונת הפשרת השלגים בלבד, ואילו הבריכות העתיקות - בריכת מן ובריכת חפור - יבשות בקיץ.

במורדות ההר יש מספר מעיינות קטנים בנחל חזור ובמורדות הר קטע.

לצד מעיינות אלו גדלה צמחיית מים מגוונת ובכללה הרדוף הנחלים, פטל קדוש, ערבה ומינים נדירים כמו ורד צידוני ושבטבט גדול, וכן יש שרידי טחנות קמח עתיקות שניצלו את מי הפשרת השלגים בנחל חזור.

למרגלות ההר פורצים מעיינות גדולים, ובכללם מעיינות חצביא ווזאני בנהר שניר, מעיינות הדן והבניאס, ומקורותיהם של נהרות דמשק - אמנה ופרפר (ברדה ואעווג').

כמו כן יש בהר שרידים עתיקים ובכללם בריכת מן, בריכת חפור, מקדש יטורי קדום בהר סנאים ומכרות כחל בהר כחל, כמו גם מבצר ממלוכי בגן הלאומי מצודת נמרוד.

באזור נחל שיאון נמצאות מספר "מזרעות" - יישובים עונתיים עזובים (רובם נמצאים כיום במחלוקת מדינית - אזור "חוות שבעא" הסגור למטיילים).

השמורה כוללת גם את מעיינות פניאס וראש אפיקו של נחל חרמון - עד למפל בניאס.

קטע זה של השמורה כולל את שרידי העיר הקדומה בניאס (פניאס), ואפיקו העילי של נחל חרמון - לאורכו צמחיית מים עשירה, עצי דולב מרשימים, שרידי טחנות קמח ובריכת קצינים סורית.

(גבול השמורה בבניאס הוא במפל בניאס המפורסם (מורד הנהר שייך לשמורת נחל חרמון.

הכניסה לשבילי הטיול באזור בניאס - בתשלום ובשעות קבועות.

כמו כן, נכללים בשמורה שלושה אתרים קדושים - א-שייח' עותמן (נבי חזורי), בניאס (אל-חדר) וציון מקום הבתרים בכתף שיאון. ליד שייח' עותמן ומקום הבתרים, נמצאים אלונים גדולים ועתיקים.

מיקום וגישה

השמורה נמצאת באזור היישובים מג'דל שמס, עין קיניה, נווה אטי"ב ושניר.

בשמורה מספר מסלולים רגליים מסומנים, שהגישה אליהם מכבישים 98, 989 ו - 999.

רוב שבילי השמורה מחייבים אישור בטחוני מיוחד ומוקדם. בלא אישור מיוחד, ניתן לטייל רק במסלולים מעטים, הכוללים את נחל חזור-גובתה ונחל חרמון.

כל שבילי הטיול בשמורה, למעט אזור בניאס והרכבל העליון, מיועדים למיטיבי לכת בלבד.

אזור כתף שיאון - הר דב, סגור למטיילים מאז נסיגת צה"ל מלבנון ב- 2000, ובכלל זה מסלולי הטיול אל מקום הבתרים, נחל שיאון ונסיעה אזרחית בכביש 999.

הטיול בשמורה מחייב אישור צה"ל, למעט שביל נחל חזור-גובתה ואתר הסקי שהוא מובלעת בתחום השמורה, וכן אזור בניאס.

שירותים למטיילים

באתר הסקי, המהווה מובלעת מחוץ לתחום השמורה.

כמו כן, באזור בניאס (קטע של השמורה בתשלום ועם מערכת שבילי טיול מוסדרים).

באתר א-שייח עותמן (נבי חזורי) יש חניון לילה לא מוסדר, עם מים ושירותים במצב ירוד.

עונות ביקור

כל השנה.

טיולים בשמורה בחורף (למעט נחל חרמון-בניאס וסביבתו) מחייבים הצטיידות בציוד מתאים להליכה בשלג.

כמו כן, יש להביא בחשבון תנאי ערפל.

יש לנקוט זהירות בעת טיולים בנחלים בעונת הפשרת השלגים במרץ - אפריל.

קישורים נוספים

ריכוז מאמרים על החרמון, "טבע וארץ", ספטמבר 1990 - באתר "סנונית".

האבקת צמחי החרמון, יריב עברי, מיכה לבנה ואיריס כהן, "טבע וארץ", יולי 1985 - באתר "סנונית"

ספרות מומלצת

• קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת חרמון).

• ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת החרמון).

• פרחים במרומי חרמון - מיכה לבנה.