קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "עיר דוד"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 34: שורה 34:
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
 
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]]
 
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]]
'''מערת צדקיהו''' היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כ'''מחצבת אבן''' עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.
+
עיר דוד הוא כינוייה של שלוחה צרה וארוכה, היורדת מ[[הר הבית]] לעבר מפגש גיא בן-הינום ונחל קדרון. שלוחה זו, הנהנית מהגנה טבעית משלושה עברים, יושבת מעל אחד המעיינות המעטים באזור ירושלים - מעיין הגיחון, דבר שאיפשר פיתוח עיר מבוצרת היטב כבר בתקופות קדומות.
  
עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי '''ד"ר ג'יימס ברקלי''' בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.
+
בראשיתה הייתה זו עיר כנענית בה ישבו היבוסים, ולאחר שנכבשה בידי דוד המלך קבע דוד את בירתו בירושלים, כמתואר בספר שמואל ב' ה' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד." מאז ועד היום ממלאת ירושלים תפקיד מרכזי בתולדות עמנו.
  
עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה ל[[הר הבית]] ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי '''"מחצבות המלך שלמה"''' - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.
+
האטרקציה המרכזית בעיר דוד היא '''ניקבת השילוח''' (ניקבת חזקיהו) - מפעל מים מדהים הלוכד את מי מעיין הגיחון ומזרים אותם לאורך 533 מטרים במעבה ההר, עד בריכת השילוח. הסיפור, שאירע לקראת המצור האשורי על ירושלים, נזכר בקיצור נמרץ בספר מלכים ב' כ' - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה:  הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה" וכן בדברי הימים ב' ל"ב - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".
  
|איך להגיע=
+
הניקבה והבריכה היו ידועות לתושבי האזור, אולם רק בשנת 1880 גילה הארכיאולוג קונרד שיק את '''כתובת השילוח''' - כתובת עברית עתיקה שנחצבה קרוב לקצה הניקבה, והמתעדת את הרגע המרגש בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר והשלימו את הובלת מי מעיין הגיחון אל הבריכה. ב- 1890 נעקרה הכתובת ממקומה ע"י שודדי עתיקות, והוחרמה ע"י השלטון העות'מאני. כיום נמצאת הכתובת המקורית במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ואילו בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת.
מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).
+
 
 +
מפעל מדהים זה מהווה אטרקציה נהדרת למטיילים - הליכה חווייתית ורטובה במים קרירים, שעומקם לרוב כ- 20 ס"מ (בחלק העמוק ביותר, כ- 70 ס"מ). מסלול הטיול המלא משלב גם את מפעל החפירות הארכיאולוגיות הגדול בעיר דוד וכן את '''תעלת הניקוז ההרודיאנית''' שנפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2011, ומוסיפה עוד קטע הליכה יבש של 650 מטרים מתחת לאדמה.
  
בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.
+
האתר מהווה חלק מ[[גן לאומי סביב חומות ירושלים]] ומנוהל כיום במשותף ע"י רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד).
  
בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.
+
|איך להגיע=
 +
הגישה לעיר דוד היא מ"חניון גבעתי" לשעבר, כ- 200 מטרים ממזרח לשער האשפות בחומת העיר העתיקה.
  
המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.
+
בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבוא בתחבורה ציבורית - קו 3 מהתחנה המרכזית בירושלים לכותל (יש לרדת בתחנת חניון גבעתי, או ללכת עוד 200 מ' מתחנת הכותל). בחגים ובחופשות מארגנת עמותת אלע"ד גם הסעות ללא תשלום מ[[מתחם התחנה הראשונה]] אל עיר דוד, אך יש לברר מראש את קיום ההסעות.
  
 
<html>
 
<html>
שורה 70: שורה 72:
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.
+
{{אתר_רטג_בתשלום}}
 +
 
 +
בשל מאפייניו הייחודיים של האתר, קיימת אפשרות לפעילויות נוספות בתוספת תשלום.
  
דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.
+
למעוניינים בהליכה רציפה מעיר דוד אל מרכז דוידסון, דרך תעלת הניקוז, יש להזמין בכניסה לאתר כרטיס מעבר למרכז דוידסון.
  
יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר [http://www.pami.co.il/cave.html החברה לפיתוח מזרח ירושלים] - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.
+
בשבתות ובחגים, ניתן לבקר במתחמי החפירות על פני הקרקע, ללא תשלום. בימים אלו, סגורים חלקיו התת-קרקעיים של המתחם (פיר וורן, ניקבת השילוח, התעלה הכנענית ותעלת הניקוז).
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=

גרסה מ־12:01, 8 באוגוסט 2015

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

עיר דוד

עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ליד שער האשפות
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (גן לאומי)
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:7/8/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:7/8/2015



Zidkiyahu cave1.jpg

מערת צדקיהו, (עמית מנדלסון, 5/3/2012)

עוד אתרים בסביבה



עיר דוד

מערת צדקיהו, מרץ 2012

עיר דוד הוא כינוייה של שלוחה צרה וארוכה, היורדת מהר הבית לעבר מפגש גיא בן-הינום ונחל קדרון. שלוחה זו, הנהנית מהגנה טבעית משלושה עברים, יושבת מעל אחד המעיינות המעטים באזור ירושלים - מעיין הגיחון, דבר שאיפשר פיתוח עיר מבוצרת היטב כבר בתקופות קדומות.

בראשיתה הייתה זו עיר כנענית בה ישבו היבוסים, ולאחר שנכבשה בידי דוד המלך קבע דוד את בירתו בירושלים, כמתואר בספר שמואל ב' ה' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד." מאז ועד היום ממלאת ירושלים תפקיד מרכזי בתולדות עמנו.

האטרקציה המרכזית בעיר דוד היא ניקבת השילוח (ניקבת חזקיהו) - מפעל מים מדהים הלוכד את מי מעיין הגיחון ומזרים אותם לאורך 533 מטרים במעבה ההר, עד בריכת השילוח. הסיפור, שאירע לקראת המצור האשורי על ירושלים, נזכר בקיצור נמרץ בספר מלכים ב' כ' - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה" וכן בדברי הימים ב' ל"ב - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".

הניקבה והבריכה היו ידועות לתושבי האזור, אולם רק בשנת 1880 גילה הארכיאולוג קונרד שיק את כתובת השילוח - כתובת עברית עתיקה שנחצבה קרוב לקצה הניקבה, והמתעדת את הרגע המרגש בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר והשלימו את הובלת מי מעיין הגיחון אל הבריכה. ב- 1890 נעקרה הכתובת ממקומה ע"י שודדי עתיקות, והוחרמה ע"י השלטון העות'מאני. כיום נמצאת הכתובת המקורית במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ואילו בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת.

מפעל מדהים זה מהווה אטרקציה נהדרת למטיילים - הליכה חווייתית ורטובה במים קרירים, שעומקם לרוב כ- 20 ס"מ (בחלק העמוק ביותר, כ- 70 ס"מ). מסלול הטיול המלא משלב גם את מפעל החפירות הארכיאולוגיות הגדול בעיר דוד וכן את תעלת הניקוז ההרודיאנית שנפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2011, ומוסיפה עוד קטע הליכה יבש של 650 מטרים מתחת לאדמה.

האתר מהווה חלק מגן לאומי סביב חומות ירושלים ומנוהל כיום במשותף ע"י רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד).


איך להגיע:

הגישה לעיר דוד היא מ"חניון גבעתי" לשעבר, כ- 200 מטרים ממזרח לשער האשפות בחומת העיר העתיקה.

בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבוא בתחבורה ציבורית - קו 3 מהתחנה המרכזית בירושלים לכותל (יש לרדת בתחנת חניון גבעתי, או ללכת עוד 200 מ' מתחנת הכותל). בחגים ובחופשות מארגנת עמותת אלע"ד גם הסעות ללא תשלום ממתחם התחנה הראשונה אל עיר דוד, אך יש לברר מראש את קיום ההסעות.


על האתר: עיר דוד:

המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012

שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו חריטה בסלע ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

חציבות עתיקות, מרץ 2012

באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בשל מאפייניו הייחודיים של האתר, קיימת אפשרות לפעילויות נוספות בתוספת תשלום.

למעוניינים בהליכה רציפה מעיר דוד אל מרכז דוידסון, דרך תעלת הניקוז, יש להזמין בכניסה לאתר כרטיס מעבר למרכז דוידסון.

בשבתות ובחגים, ניתן לבקר במתחמי החפירות על פני הקרקע, ללא תשלום. בימים אלו, סגורים חלקיו התת-קרקעיים של המתחם (פיר וורן, ניקבת השילוח, התעלה הכנענית ותעלת הניקוז).

הערות ואזהרות:

  • לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
  • במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
  • המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.

הצעות טיול בסביבת עיר דוד:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.