מערת צדקיהו

מערת צדקיהו

מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.

• נקודת עניין
• אזור:ירושלים
• מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
• מיקום: חומות ירושלים, מזרחית לשער שכם
• גישה:רגלית
• שבילי טיול:לא מסומן
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• נגישות לנכים:לא נגיש
• שעות ביקור:א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
• כניסה:בתשלום
• תאריך ביקור:5/3/2012
• תאריך ביקור אחרון בשטח:29/6/2014

מערת צדקיהו, (עמית מנדלסון, 5/3/2012)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

• שביל ירושלים
• מרוגם גנים לעין כרם
• גן סאקר וסביבתו
• נחל פרת
• נחל שורק

אתרי ביקור

• גן לאומי סובב חומות ירושלים
• גן לאומי מורדות הר הצופים
• שמורת ליפתא
• אתר לאומי בית עגנון
• אתר לאומי בית בן-יהודה

מערת צדקיהו

מערת צדקיהו, מרץ 2012

הכניסה למערת צדקיהו, מרץ 2012

המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012

מערת צדקיהו היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כמחצבת אבן עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.

עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי ד"ר ג'יימס ברקלי בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.

עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה להר הבית ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי "מחצבות המלך שלמה" - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.

היישוב היהודי בירושלים לא אימץ כינוי זה, והעדיף לזהות את המערה עם הסיפור של בריחת צדקיהו מירושלים הנצורה:

"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלְכוּ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ; וְכָל-חֵילוֹ--נָפֹצוּ, מֵעָלָיו." (ירמיהו נ"ב ג'-ח'). עוד במאה ה- 11 פירש רש"י את הסיפור וכתב על מערה שיצאה מבית צדקיהו והגיעה עד ערבות יריחו. כך דבק השם "מערת צדקיהו" במערה זו, הגם שאין לכך כל ראיה ארכיאולוגית.

איך להגיע:

מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).

בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.

בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.

המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.

על האתר: מערת צדקיהו:

המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012

שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו חריטה בסלע ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014.

במורד גרם המדרגות נבחין בעמודי תמיכה ענקיים משני צידי השביל, שנועדו לתמוך במשקל העצום של תקרת המערה, ובקרבתם נגיע להיכל גדול - "אולם הבונים החופשיים", בו התקיימו טקסי המסדר בתקופת המנדט הבריטי. מכאן ממשיך השביל ויורד לנקודה העמוקה ביותר. בדרכנו חזרה כדאי לסטות ולהגיע למעיין הנובע במערה - "דמעות צדקיהו". כינוי זה הוצמד למעיין לאור הסיפור המקראי המצמרר על רצח בני צדקיהו לנגד עיניו (הגם שלפי המקרא, אירוע זה התרחש בריבלה שבארץ חמת - בצפון סוריה). המים הנוטפים מזינים בריכה קטנה וצלולה. המים אינם ראויים לשתייה. מכאן נשוב חזרה אל פתח המערה.

אזהרה בטחונית

קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה, וכן להימנע מטיול בימים רגישים.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

חציבות עתיקות, מרץ 2012

באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.

דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.

יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

• לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
• במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
• המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.

הצעות טיול בסביבת מערת צדקיהו:

שביל ירושלים

שמורת ליפתא

הר הצופים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

• דפדפת מידע באתר.
• ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.