הבדלים בין גרסאות בדף "טיולים לחג השבועות"
שורה 3: | שורה 3: | ||
<meta name="keywords" content="טיולים לשבועות, טיולים לחג השבועות"></meta> | <meta name="keywords" content="טיולים לשבועות, טיולים לחג השבועות"></meta> | ||
<meta name="description" content="טיולים לחג השבועות - מקבץ טיולים ואתרי ביקור בסימן חג השבועות"></meta> | <meta name="description" content="טיולים לחג השבועות - מקבץ טיולים ואתרי ביקור בסימן חג השבועות"></meta> | ||
+ | {{מפרסם-עליון}} | ||
{{H2| | {{H2| | ||
header=טיולים ואתרי ביקור לחג השבועות | header=טיולים ואתרי ביקור לחג השבועות |
גרסה מ־18:13, 16 בספטמבר 2015
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
טיולים ואתרי ביקור לחג השבועות
חג השבועות הינו אחרון החגים החקלאיים בשנה העברית, ומועדו נקבע לפי אירוע חקלאי - "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת." (דברים ט"ז). בחג התקיימה מסורת הבאת ביכורי התוצרת החקלאית, הנשמרת גם כיום בחלק מהיישובים החקלאיים (קיבוצים ומושבים).
החג זכה גם לכינוי "חג מתן תורה", אם כי בימינו, משיקולים מסחריים, ממותג החג בעיקר כ"חג החלב" או כ"חג המים". כמו כן נהוג לקרוא בחג זה את מגילת רות, שעלילתה מתרחשת בשדות בית לחם.
מבחינת מסלולי טיול ואתרי ביקור, הנושאים המומלצים כוללים: בתי כנסת עתיקים ברחבי הארץ (בסימן חג מתן תורה), טיולים בגוש עציון ובעיקר בחלקו הצפוני (מרחב בית לחם), ביקורים ביישובים חקלאיים (טקסי ביכורים - רבים מהם הם טקסים פנימיים שאינם מיועדים לקהל הרחב, וכן ביקור ברפתות, ייצור גבינות ועוד) וטיולי מים (המתאימים למזג האוויר החם השורר לרוב סביב שבועות).